העיר אום אל פחם, לפני כשבועיים, בביתו רחב הידיים של השייח' מאלק חרירי התאספו קרוב ל-100 צעירים. החצר היתה מלאה, כולם בני משפחה או "חיילים" של משפחת חרירי שהרימו את ידם כדי לאשר את הסכם ה"סולחה" עליו ניצח מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית השייח ראאד סלאח. הכותרת "סולחה" מלמדת על שלום בן הצדדים הניצים, אבל דווקא אותנו התמונות שהגיעו מאום אל פחם מאד צריכות להטריד. כדי להבין את המשמעות של האירוע צריך לצלול למה שקורה ברחוב הערבי בשנים האחרונות.
העלייה הגדולה במספר הנרצחים במגזר הערבי תפסה את הכותרות גם בתקשורת בשפה העברית, שבעבר פחות התעניינה מה קורה שם ביניהם. אולי בגלל המספרים חסרי התקדים, או ההזדמנות לנגח את הממשלה או את בן גביר, אבל גם העיסוק בתוצאות של פעילות ארגוני הפשיעה מדלג בדרך כלל על השאלה מי עומד מאחוריהם. שלמעט מדורי הפלילים, מעדיפים בדרך כלל לא להכיר.
אבל גם אם זה לא נעים, זה חשוב. כאשר מדברים על העלייה התלולה במספר הנרצחים, מדובר בעיקר על שורה של סכסוכים בין ארגוני הפשיעה הערביים שהפכו למעצמות פשע. סכסוכים המתנהלים בדרך כלל כחלק ממאבקי שליטה על אזורי פעילות, ומתאפיינים בשילוב בן מאבק פלילי קלאסי לתרבות של נקמת דם, שבה כל החמולה משמשת כמעטפת של ארגון הפשע. המאבקים בין ארגוני הפשע, הלכו והשתכללו בתעוזה, ברצחניות ובאכזריות, כאשר בשנים האחרונות החלו לרצוח במסגרת אותם סכסוכים כנקמה גם בקרובי משפחה שלא קשורים באופן ישיר לסכסוך.
באופן טבעי, הסכסוכים המדממים הולידו גם מירוץ התחמשות של ארגוני הפשע. נשק בלתי חוקי בהיקפים גדולים שזורם באמצעות ההברחות הרחפנים שהפכו לשטף של ממש, אך גם אמצעים משמעותיים יותר כמו מטעני חבלה, כולל מטעני כלימגור תקניים בהם נעשה שימוש בסכסוכים עבריינים בשנים האחרונות, טילים, רחפני נפץ ועוד. את הצמיחה של ארגוני הפשע הערביים בשנים האחרונות מייחסים גם לקלות הרבה שאפשר להסתיר נשק בלתי חוקי ברחוב הערבי. עבריין ערבי יכול לשלוף, להשתמש ולהסתיר נשק בקלות רבה יותר מאשר עבריין יהודי. השתיקה המגזרית וחוסר שיתוף הפעולה של הרחוב הערבי עם המשטרה הפכו את העבריינים לבעלי ניסיון.
הסכסוכים בן ארגוני הפשיעה הפכו ל"קואליציות" שבהם ארגונים שונים משתפים פעולה אחד עם השני כנגד האחרים. אחד הסכסוכים המרכזיים שהשתוללו בשנתיים האחרונות פילג את משפחת חרירי - אחד מארגוני הפשיעה הגדולים במדינה, כשחצי משפחה חברה לסמיר בכרי - עבריין צעיר מנצרת, בן לאמא מרצועת עזה, שהפך תוך זמן קצר לראש אחד הארגונים המסוכנים במגזר הערבי. רק לאחרונה חטף הארגון מכה קשה, כשהמשטרה הצליחה להגיש כתב אישום נגד בכרי וכמה משותפיו המרכזיים בפרשה שמתארת כיצד השתלט הארגון על עיריית נצרת וסחט את תקציבי המדינה לעצמו. השותפות הזו הפכה לסכסוך מדמם שפילג את משפחת חרירי, סכסוך שכאמור הסתיים לפני כשבועיים בסולחה שנערכה באום אל פאחם.
משפחת חרירי מגיעה במקור מטייבה. במשך שנים התנהל סכסוך בין המשפחה לחמולת פשע נוספת בטייבה - משפחת עבד אלקאדר, בעקבותיו עזבה משפחת חרירי את טייבה והתגלגלה לג'לג'וליה שבמשולש ולאום אל פחם. ב-2004 נרצח באותו סכסוך יחיא חרירי, שנחשב לראש המשפחה, ואת מקומו בהנהגת הארגון תפס נאסר חרירי.
אחרי שהמשטרה הצליחה להכניס לכלא את ראשי ארגוני הפשע היהודים, ארגוני הפשע הערביים תופסים את המקום ומשפחת חרירי מגיעה לצד משפחת אבו לטיף הדרוזית לצמרת הפשע בישראל. הארגונים הערביים נהנו כאמור מיתרון שאין ליהודים - קשר השתיקה, אי שיתוף הפעולה של הסביבה עם המשטרה, היכולת להחביא אמל"ח יותר בקלות ומוסד ה"סולחה" - שנתייחס אליו בהמשך, ותרם לשיתוף פעולה של הנהגת המגזר עם ההגנה על העבריינים המסוכנים ביותר. בכתבה באתר מאקו צוטט בכיר ביאחב"ל שהגדיר את חרירי כ"משפחת הפשיעה החזקה בישראל".

לפני כ-5 שנים, כמה חודשים אחרי "שומר חומות", מתפתח סכסוך בן סמיר בכרי, עבריין צעיר שפועל בנצרת, ופעול בהתחלה תחת החסות של משפחת חרירי אבל הופך מהר מאד לאחד מארגוני הפשע העצמאיים, הרצחניים והאכזריים - לנאסר חרירי. הסכסוך הזה מפלג את משפחת חרירי: נאסר ומאלק חרירי מול הפלג של ויסאם שעובד יחד עם בכרי. אותו סכסוך הולך ופותח עוד הרבה תתי סכסוכים בן "קואליצות" שונות של ארגוני הפשע שהולכות ומתגבשות - והופך למעגל של רציחות שעומד מאחורי העלייה הדרמטית במספר ההרוגים במגזר בשנים האחרונות.
הארגון של נאסר חרירי מנהל מלחמה עקובה מדם מול סמיר בכרי, ואילו ארגון ויסאם חרירי מנהל מלחמה יחד עם ארגון פשע של נעימי מג'דידה-מכר מול המעצמה של אבו לטיף - שבעבר שלטה בצפון ללא מיצרים, והלכה והפכה לפשע מאורגן השולט במסדרונות השלטון, מועצות מקומיות, ובמכרזים של משרד הביטחון.
השר לביטחון פנים אז עמר בר לב הצהיר כי הגדיר כיעד את פירוקן של 3 משפחות פשע: ג'רושי, חרירי ואבו לטיף. בינואר 2022 נעצרו נאסר ומאלק חרירי בפרשה של סחיטת קרקעות בעיר טייבה. הרקע: לפני כ-30 שנה בעקבות סכסוך בטייבה, עוברים משפחת חרירי ומתמקמים בצד השני של העיר, באדמות מדינה. בעקבות הפלישה של משפחת חרירי מתנהל משא ומתן שבסופו הסכם הסדרה לפיו חלק מהשטחים יישארו אצל חרירי, ואת החלק השני רשות מקרקעי ישראל מוציאה במכרזים, אבל משפחת חרירי לטענת המשטרה לא מוותרת וסוחטת את מי שניגש למכרז.
ההצהרות של המשטרה והממשלה בעקבות המעצר היו בומבסטיות: מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי אמר בישיבת הממשלה כי "פיצחנו ארגוני פשיעה חרירי וג'רושי, כמעט כל השלד הפיקודי מאחורי סורג ובריח". השר לביטחון פנים עומר בר לב "אמר: “הכרזתי כי בשנת 2022 נמוטט שלוש משפחות פשע במרחב הערבי והדרוזי, ואנחנו בדרך לשם”. גם ראש הממשלה דאז נפתלי בנט עלה לדוכן הכנסת והכריז על פירוק משפחת חרירי. אבל המציאות היתה שונה לחלוטין, משפחת חרירי אולי פורקה, אבל לשניים. מה שהגביר את אירועי הרצח ואת אובדן המשילות.
ביוני 2022 דיווח אתר פוסטה על דיון חירום שהתקיים בצמרת המשטרה. הדיון התקיים בעקבות אירועי רצח של קרובי משפחה של בכיר בארגון בכרי, שבמשטרה מייחסים לאנשיו של חרירי. במשטרה מבינים שהעסק הולך להתפוצץ, וכי מגמת הירידה במספר הנרצחים שבממשלה התגאו בה אז, הולכת להשתנות. על פי אותה כתבה, נאסר חרירי, שאז עוד היה בכלא, העביר מסרים לכל ארגוני הפשיעה בצפון, ולנציגיהם בתוך בתי הסוהר, כי הוא היה ונשאר ראש ארגון הפשע הכי גדול והכי חזק בישראל.
ואכן, למרות ההצהרות הבומבסטיות, התיק נגד נאסר ומאלק חרירי הסתיים בעסקאות טיעון מקלות מאד. אחת הסיבות לכך היא שעדי תביעה רבים לא התייצבו להעיד. בסופו של דבר נשפט נאסר חרירי נשפט לשנה וחצי מאסר בלבד, ומאלק חרירי ל-30 חודש. עורך הדין של חרירי באסל פלאח התייחס במעמד להכרזות על פירוק המשפחה: "גזר הדין היום והעסקה שהשגנו אותה היום אומרת חד משמעית, משפחת חרירי היא זו שהצליחה לפרק את המשטרה ולא הפוך". תוך זמן קצר השתחררו ראשי ארגון חרירי, וההשפעה של הארגון לא הפסיקה אפילו לרגע.
הסכסוכים האלו כאמור לא רק אחראים למספר העצום של ההרוגים ברחוב הערבי בשנים האחרונות, אלא גם להתחמשות חסרת תקדים - שהלכה והתעצמה מאז תחילת המלחמה. "היקף כלי הנשק בחברה הערבית הפך לסכנה לביטחון הלאומי של ישראל" קבע כבר השב"כ. לצד הנשק הרב, לכל אחד מארגוני הפשע צבא של חיילים שצבר בשנים האחרונות ניסיון. המספר הרב של החיסולים שבוצעו בשנים האחרונות ולא פוענחו יכול ללמד על ההיקף של חוליות החיסול הפעילות והמתוחכמות שלא נתפסו.
ההשתוללות של ארגוני הפשע ברחוב הערבי הביאו לשינוי גם בדרישה של הנהגת המגזר הערבי: אם בעבר התנגדו חברי הכנסת הערביים ובוועד ראשי הרשויות להקמת תחנות משטרה ביישובים הערביים, הפחד היום יומי, והאיומים שהגיעו עד לראשי הרשויות עצמן, הולידו שינוי כאשר הם נאלצו בעל כרחם לשתף פעולה עם הקמת תחנות משטרה, במקביל לקמפיין לאומני שמובילה ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל שמטרתו להטיל את האחריות על המשטרה, לצד הפצת קונספירציה כי המשטרה והממשלה הן אלו שמעודדים ומחמשים את ארגוני הפשיעה.
לאחר שבשנתיים האחרונות גדלה התעוזה של ארגוני הפשיעה שהחלו לירות ולפגוע בראשי הרשויות הערביות, תחילה במעגל הקרוב שלהם ולאחרונה שני אירועים שבהם נורו ונפצעו ראשי מועצות בעראבה ובג'דידה מכר, הביאה לשינוי גם ביחס למעורבות השב"כ בחקירות. למרות שבעבר התנגדו ראשי הרשויות במגזר הערבי לכל מעורבות של השב"כ ממניעים אידיאולוגיים לאומניים, ההצלחה של ארגוני הפשיעה, שהחלו לאיים על ראשי הרשויות עצמן גרמה לשינוי עמדה מחוסר ברירה.
בדצמבר 2024 נכנס לתוקף "חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה" שקידם השר בן גביר, למרות ההתנגדות בתקשורת, המאפשר הטלת צווי הגבלה מנהליים מצומצמים על בכירים בארגוני פשע בעקבות מידע מודיעיני ובכפוף לאישור בית משפט, ובחודשים האחרונים הוציאה המשטרה שורה של צווי הגבלה לעבריינים - כולל לאחרונה לנאסר חרירי שנשלח למעצר בית של 45 ימים בביתו באום אל פחם , לצד כניסה משמעותית יותר של השב"כ בעקבות מינוי דוד זיני לראשות השב"כ לחקירת אירועים פליליים חמורים.