המנהל האזרחי התנגד, אך הסחורה מהרש"פ לא תשוחרר לפני בדיקה

האם הסלטים בצלחת של הצרכן הישראלי עומדים להפוך לבטוחים יותר? משרד החקלאות הודיע השבוע על רפורמה מקיפה בנהלי הכנסת פירות וירקות מהרשות הפלסטינית לישראל. במרכז המהלך: הפסקת הנוהג שבו סחורה משוחררת לשווקים לפני בדיקתה, ומעבר למודל "מחסני השהיה". ההודעה הגיעה כמענה ישיר למכתב התראה ששיגר ארגון "לביא" בחודש נובמבר האחרון, בו איים לעתור לבג"ץ אם לא יופסק המחדל הבריאותי.

מחדל ידוע מראש: הירקות נאכלו, התוצאות הגיעו אחר כך

בבסיס האיום המשפטי עמדה תמונת מצב מדאיגה שעלתה מדוח מבקר המדינה. על פי הנתונים שהציג ארגון "לביא" בפנייתו לשר החקלאות אבי דיכטר ולבכירי מערכת הביטחון, בין השנים 2015 ל-2022, שיעור הדגימות החריגות בתוצרת פלסטינית עמד על 27% עד 40%. המשמעות: כמעט מחצית מהסחורה שנבדקה הכילה שאריות חומרי הדברה ברמות האסורות על פי חוק.

אולם הכשל המרכזי עליו הצביעה עו"ד אבישג שוורץ מטעם הארגון, היה פרוצדורלי: הנוהל הקיים אפשר בפועל הפצה מיידית של הסחורה מהמעברים למשווקים, עוד בטרם התקבלו תוצאות המעבדה. התוצאה הייתה אבסורדית ומסוכנת – אלפי טונות של סחורה, שבדיעבד התגלתה כמסוכנת למאכל, כבר שווקה, נמכרה ונצרכה על ידי הציבור הישראלי עד שהגיעו התוצאות.

במכתב ההתראה צוטטה גב' זיוה חממא, מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במשרד הבריאות, שהזהירה בדיון בכנסת כי מדובר ב"השפעות בריאותיות ממשיות כמו גרימת סרטן, השפעה על כבד וכליות, ופגיעה בהתפתחות עוברים וילדים".

הכלכלה הפלסטינית מול בריאות הציבור

מדוע לא יושם נוהל עצירת הסחורה עד כה? מכתב ההתראה חושף את הסיבה: התנגדות המנהל האזרחי. על פי הנטען, המנהל האזרחי מנע את השהיית התוצרת מחשש שעיכוב במחסנים יקצר את חיי המדף של הסחורה, יפגע בביקוש לתוצרת הפלסטינית ויסב נזק לכלכלה ברשות. זאת, בניגוד לעמדת משרד הבריאות שראה בהשהיה צעד הכרחי להגנה על הציבור.

בנוסף, הצביע הארגון על פרצות במערך הבדיקות עצמו. בדיקות שנערכו בשדות המגדלים הפלסטיניים התבססו על שיטה שאינה מסוגלת לאתר מגוון רחב של רעלנים שמתגלים רק בבדיקות מתקדמות. כך נוצר מצב שבו סחורה קיבלה "הכשר" בשדה, בעוד היא מכילה חומרים מסוכנים שלא נבדקו כלל.

במכתב התשובה שנשלח השבוע על ידי משה אחרק, מנהל היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות (פיצו"ח), הודה המשרד בצורך בשינוי והכריז על אימוץ הצעדים הנדרשים החל מחודש ינואר 2026.

במסגרת הרפורמה נקבעו הצעדים הבאים: א. יישום "מחסני השהיה": תוצרת חקלאית מהרשות הפלסטינית תעוכב במחסנים ייעודיים ולא תשוחרר לשיווק עד לקבלת תוצאות דגימה תקינות. חובת בדיקות LC: היתר למגדל פלסטיני לייצא לישראל יינתן רק לאחר המצאת אישור בדיקת מעבדה מתקדמת (LC), בכפוף לחוות דעת משרד הבריאות. תוכנית דיגום דינמית: משרד הבריאות יגבש תוכנית דיגום שתתבסס על נתוני אמת של חריגות וסוגי תוצרת, ותעודכן אחת לחצי שנה.

בנוסף לצעדי המניעה, הודיע משרד החקלאות כי הוא בוחן כעת את החמרת הענישה. כיום, מגדל שנתפס עם חריגות נחסם לשיווק לשלושה חודשים בלבד. היחידה לאכיפה וחקירות בוחנת דרכים להטלת סנקציות כבדות יותר על מגדלים "רצידיביסטים" (חוזרים), במטרה לייצר הרתעה אפקטיבית.

מארגון לביא נמסר: אנו מברכים על הרפורמה ביבוא תוצרת חקלאות מהרשות הפלסטינית לישראל, עם זאת אין לקבל את הימנעות גורמי האכיפה מנקיטת סנקציות חמורות נגד יבואנים העבריינים שמרעילים את אזרחי ישראל בתוצרת חקלאית נגועה בחומרי הדברה מסוכנים, אנו נעמוד על כך שיינקטו הסנקציות החמורות והמתאימות כנגד עבריינים אלו.