הקרנתו של הסרט "נזק אגבי - נז"א" של יובל אברהם ורחל שור עורר סערה רבתית בישראל, וגרר תגובות חריפות ונזעמות מימין ומשמאל.
הסרט שעוד לא יצא לציבור אך חלקים ממנו כן, מבוסס לדברי היוצרים על עדויות של חיילים ביחידה 8200.
פניהם של כלל החיילים שצולמו להעיד בסרט הושחרו ללא יוצא מן הכלל, וברשתות כבר היו מי שטענו שמדובר בתרמית.
לעומת החיילים המושחרים בסרט, ברשת החברתית טוויוטר קם לו שיח שונה לחלוטין בעקבות הסרט, שיח שמציג תמונה הפוכה לחלוטין: חיילים רבים נהרגו דווקא משום שצה"ל חשש מלפגוע באזרחי האויב.
כך כתב צייצן בשם יאיר בפוסט שקיבל עד כה למעלה מ-5000 לייקים: "אני שובר שתיקה. הייתי בתאי תקיפה במלחמה האחרונה - צה"ל מפקיר ומסכן את חיילי צה"ל ואת עם ישראל בגלל החשש מפגיעה באזרחי האויב שברצועה. מילא החשש מפגיעה בחטופים, אבל גם לאחר החזרת החטופים מדיניות הפינצטה ממשיכה ומסכנת יום יום את אזרחי ישראל. יאיר רב סרן במיל', 8200".
בעקבות דבריו של יאיר החליטו עוד כמה מבוגרי היחידה לחשוף את שראו, אחד מהם כתב: "אני בוגר 8200 והייתי באוהל מטרות בצוק איתן למשך שבוע והוא צודק". לוחם אחר הוסיף: "עזבו תאי תקיפה, כל חפ״ש יודע את זה. במיוחד אנחנו בתותחנים. וזה לא רק ברצועה, זה נכון גם בלבנון ובסוריה". "אני הייתי בשטח בעזה ומכיר מקרוב אחי אתה צודק לגמרי" כתב לוחם נוסף
צייצן נוסף תיאר איך במהלך לחימה בעזה הם ויתרו על חיסול מחבל שהיוה סכנה כדי לא לפגוע ב"חפים מפשע": "לפני שנה וחצי בערך זיהינו באזור ג׳באליה, שלושה חשודים שחוצים שטח שאסור היה להם להתקרב אליו ונכנסים ישר למבנה שהוגדר אצלנו מראש כממולכד ומאוים. דיווחנו בזמן אמת, אבל אישור לתקוף את המבנה פשוט לא ניתן. כמה דקות לאחר מכן ראינו אותם יוצאים כשהם סוחבים גופות, כשלידם עומד מישהו עם טלפון נייד, מנהל את כל האירוע ומסמן להם בדיוק לאן להתקדם. ידענו בוודאות שלפחות אחד מהם חמוש ומסוכן, ובכל זאת, פקודת ירי לא אושרה. נשארנו להסתכל על הכל מהצד בידיים כבולות. כולם היו עצבניים ומתוסכלים ברמות, אפילו המג״ד. אבל לא היה אישור לירי".
שובר שתיקה נוסף כתב: "אני אישית ביקשתי תקיפה על חמושים ובגלל שהיה לידם חשוד כמחבל מהחולייה אך ללא נשק לא אישרו תקיפה עד שהוא התרחק כדי לצמצם נז"א ל0 כדברי תא התקיפה ובגלל זה חוסל רק חמוש אחד מתוך 4. זה קרה לפני העסקת חטופים בחאן יונס ב2025. אני מסיירת גולני".
"זה תמיד היה ככה. הייתי בתאי התקיפה ב2013-2014. הרבה פעמים ויתרו על חיסול מחבלים בגלל אזרחים ברדיוסים של 50-200 מטר" הוסיף לוחם אחר.
וכך בשירשור ארוך חתגובות רבות כתבו עוד לוחמים רבים מהשטח על ההזדהות עם הנכתב, על כבילת ידיהם בלחימה, על חבריהם שנהרגו רק בגלל שקיבלו הוראה לא לירות מחשש לנז"א. ועל הצלקות שהם נושאים איתם עד היום מאותם אירועים.