ההסכם עם לבנון: הישג, חולשה, או משהו באמצע?

ישראל ולבנון חתמו במהלך השבת על הסכם מסגרת, החותר לשיתוף פעולה בין ישראל ללבנון. במרכז המסמך עומדת דרישה חד-משמעית לפירוק תשתיות הטרור, כתנאי בל יעבור לכל מהלך מדיני עתידי בשטח. על פי נוסח ההסכם, "ממשלת לבנון מתחייבת לבסס מחדש את המונופול שלה על השימוש בכוח בשטחה", כאשר הממשל בביירות מצהיר מצידו כי הוא "דוחה טענות של כל מדינה זרה להשתמש בכוח בשמה".

עם זאת, השלב המעשי יחל כפיילוט בשני אזורים מוגדרים בדרום לבנון, שמהם יתפנו כוחות צה"ל בהדרגה לטובת פריסת צבא לבנון ובליווי אמריקני צמוד. ישראל מבהירה בהסכם כי "אין לה שאיפות טריטוריאליות בלבנון", אך שומרת לעצמה חופש פעולה צבאי מלא מול כל איום מתפרץ, כל עוד חיזבאללה לא פורק סופית מנשקו.

מי שמהר לברך על המגמה ולמסגר אותה כהישג חסר תקדים של הממשלה הנוכחית הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בפנייה נרגשת שפרסם, ביקש השר לחבר את ההישגים המדיניים ישירות לגבורתם של הלוחמים בשטח, אשר שינו לחלוטין את מאזן האימה האזורי בשנה האחרונה.

"אחי המילואימניקים האהובים! מאות ימי המילואים שלכם, ההקרבה והמסירות של המשפחות שלכם, משנות את המזרח התיכון. לא פחות", כתב סמוטריץ'. השר ביקש להדגיש כי המדיניות הנוכחית מהווה שבירה מוחלטת של תפיסות העבר הרופסות, שהתרגלו להיכנע פעם אחר פעם אל מול הלחץ הבינלאומי.

השר תקף בחריפות את המנהיגות הישנה שנטתה למסמס את ההישגים הצבאיים בשם פשרות מדיניות ריקות מתוכן. לדבריו, "עשרות שנים הרגילו אותנו לנסיגות תמורת חתיכת נייר, להתקפלות מול לחצים בינלאומיים ולכניעה מול טרור. עשרות שנים שלחו אתכם להילחם ואז מסמסו את ההישגים שלכם ב'רגל מדינית מסיימת' של כניעה ונסיגות".

בסעיפי הסיכום שהציג, פירט השר כיצד צה"ל שולט כיום ברצועות ביטחון נרחבות הן בעזה והן בגזרה הצפונית. לגבי לבנון ציין כי "חיזבאללה אמנם עוד לא חוסל אבל הוכה קשות ויש מחויבות בינלאומית לחיסולו ולגיטימציה לחופש פעולה ישראלי לסיכול איומים ומניעת התעצמות והישארות ברצועת הביטחון לפחות עד אז".

סמוטריץ' חתם את דבריו ביציאה חזיתית נגד הביקורת העיתונאית והפוליטית, כשהוא מאשים אותם בניסיון מכוון לפגוע במורל הלאומי. "אל תשימו לב לתסכול ולראיית השחורות של תקשורת השמאל והאופוזיציה", קרא לציבור, "הם חייבים לבקר גם כשאין על מה ומנסים לזרוע יאוש ודכדוך מסיבות פוליטיות".

פורום הגבורה: "נתניהו, הבטחת – עם ישראל מאחוריך"

אל מול האופטימיות הממשלתית, בפורום הגבורה בחרו להציב תמרור אזהרה דרוך ותובעני. המשפחות ששילמו את המחיר היקר ביותר במערכה הנוכחית דרשו מראש הממשלה לעמוד מאחורי הצהרותיו הרשמיות לאורך חודשי הלחימה, ולא להתקפל ברגע האמת.

"נתניהו, הבטחת - עם ישראל עומד מאחוריך", נאמר בסרטון נוקב שפרסם הפורום מיד עם צאת השבת. המשפחות הבהירו כי "כל הסדר מדיני או ביטחוני צריך להיבחן בראש ובראשונה לפי יכולתו להבטיח ביטחון ארוך טווח לתושבי הצפון ולמנוע את התעצמות חיזבאללה מחדש", שכן זו המטרה שלשמה מסרו הלוחמים את נפשם.

בפורום דורשים לשמוע מראש הממשלה תשובות ברורות לגבי השאלה האם ההסכם אכן מספק פתרון אמיתי לאיומים בצפון. הם הדגישו כי "אנחנו סומכים על חיילי צה"ל, שהם היחידים שיכולים לפעול להכרעת חיזבאללה, ואנו מצפים שכך יקרה אם צבא לבנון לא יצליח לעשות זאת בתוך זמן קצוב".

החפ"ש האסטרטגי: האשליה הדיפלומטית של תשמ"ג

ניתוח היסטורי ומפוכח עוד יותר הציג אליהו בן אשר, מאנשי תנועת "עורי צפון" ויוצר ערוץ הטלגרם "החפ"ש האסטרטגי". בן אשר ביקש להזכיר לציבור כי האשליה הדיפלומטית מול ביירות אינה המצאה חדשה, וכי ההיסטוריה כבר הוכיחה שהסכמים עם לבנון נכתבים על קרן הצבי.

"אני רק רוצה להזכיר שישראל כבר חתמה על הסכם שלום מלא עם ממשלת לבנון בשנת 1983. הסכם שלו שנועד לפתוח עידן חדש תוך הכרה הדדית זה בזה", כתב בן אשר. הוא הזכיר כי כעבור חצי שנה הממשלה הלבנונית ביטלה את ההסכם בלחץ סורי, והמסקנה אז הייתה שישראל תיסוג לרצועת הביטחון הישנה.

לדבריו, אין שום שינוי מהותי במבנה הכוח הפנימי בלבנון שיכול להצדיק אופטימיות יתרה או אמונה בשינוי התנהגותי מצד השכנה מצפון. "אין שום סיבה מהותית לחשוב שמשהו הפעם יהיה שונה", הוא קובע נחרצות, "לבנון לא נהייתה מקום יציב או ריבוני יותר מאז 1983. להיפך".

בעודו שולל לחלוטין את חזון השלום האוטופי, בן אשר מוצא בהסכם הנוכחי יתרון אסטרטגי הפוך לחלוטין, הטמון דווקא בעיגון המצב הקיים. "היופי בהסכם הנוכחי הוא לא בכך שהוא סולל את הנתיב לשלום נצחי של פרחים ופרפרים", הוא מסביר, "היופי בהסכם הוא בכך שהוא מעגן את הלגיטימיות הבינלאומית של הנוכחות הישראלית על אדמת מדינת לבנון ללא שום אופק מחייב של נסיגה".

בן אשר מבהיר כי הציפייה שהסדרים דיפלומטיים יפרקו את ארגון הטרור היא אשליה מסוכנת, וכי הנוכחות הישראלית היא צורך קבוע וארוך טווח. "ההסכם הזה לא הולך לפרק את החיזבאללה anytime soon. פרט למלחמה גדולה שום דבר לא הולך לפרק את החיזבאללה", הוא מחדד, ומסביר כי חיזבאללה יישאר שם כל עוד איראן קיימת.

דווקא בשל כך, הוא רואה בהסכם כלי חיובי שמסדיר את המציאות הגיאופוליטית הריאלית שבה ישראל צריכה לחיות בשנים הקרובות. לשיטתו, ההסכם "מייצר או חותר למציאות שבה הנוכחות שלנו בלבנון היא מובנת מאליה ללא הגבלת זמן, כאשר מצפוננו ישנם שני שחקנים: האויב השיעי האיראני - קרוב אלינו, הממשלה הנוצרית הנייטרלית/ידידותית - הרחק מצפון".

האלטרנטיבה: כיבוש זוחל במקום נסיגה עתידית

לצד היתרונות הללו, בן אשר מפנה ביקורת קשה כלפי העמדה הרשמית של מדינת ישראל, שממשיכה לאמץ באופן סמוי את הנרטיב של הנסיגה העתידית. הוא טוען כי ההצהרה הישראלית לפיה נשהה ברצועת הביטחון רק "כל עוד הביטחון דורש זאת" היא נקודת תורפה הסברתית ומדינית קשה שמזמינה לחץ בינלאומי.

"כרגע ישראל מכריזה שהיא תישאר ברצועת הביטחון כל זמן שביטחון אזרחי ישראל דורש זאת, וזאת ללא תביעות ממדינת לבנון", מסביר בן אשר ומזהיר: "זו עמדה חלשה ופריכה, שמכירה מראש בכך שמתישהו אנחנו נהיה מוכנים לסגת, ואנחנו רק צריכים שביטחון אזרחי ישראל לא ייפגע מכך".

האלטרנטיבה הנכונה, לשיטתו, היא הצבת וקטור ישראלי התקפי וקבוע, ששולל מראש כל נכונות לנסיגה עתידית ומאפשר מרחב תמרון מול ארה"ב. "האלטרנטיבה היא הצהרת יעד ישראלית, שנסיגה מלבנון פשוט איננה כלולה בו", הוא מציע, ומסביר כי במצב כזה יהיה לישראל קל יותר לסרב לתכניות נסיגה אמריקאיות ולעמוד על שלה.

בן אשר מזהיר כי ישיבה סטטית במוצבי "הקו הצהוב" ללא רדיפה אקטיבית של האויב בעומק השטח תוביל בהכרח לשחיקה קטלנית של הכוחות. "אם צה"ל ישב על הקו הצהוב ללא יכולת להילחם בחיזבאללה עד הליטאני ומעבר לו, התוצאה די ברורה מראש", הוא קובע, ומזכיר כי "לא ניתן לנהל מלחמת גרילה כאשר השאיפה האולטימטיבית היא שקט מדיני ואפס נפגעים".

במקום התמכרות לשקט זמני, הוא קורא לאמץ אסטרטגיה התקפית בלתי מתפשרת של גביית תג מחיר טריטוריאלי קבוע ומכאיב מהאויב. "הגישה האחרת ליצור שקט אל מול האויב היא הכיבוש הזוחל", הוא מסכם, "אם היה ברור לחיזבאללה שישראל תמשיך להתקדם בשטח לאחר כל התקפה, ויהיה תג מחיר של כיבוש כפר על כל פעולה צבאית אקטיבית של החיזבאללה, אני בהחלט מאמין שאפשר יהיה לכפות על האויב שקט והפסקת אש".