המשטרה עצרה אתמול בעיר קלקיליה את שאדי ג'ומעה, אחד משלושת המחבלים שרצחו לפני כ-18 שנים את עידו זולדן ביציאה מהכפר פונדוק.
המעצר התבצע לאחר שהמחבל היה ב"מעצר" ברשות הפסלטינית מאז הרצח, ומיד לאחר שהשתחרר הפתיעו אותו כוחות הביטחון ועצרו אותו במבצע מיוחד בעודו בקלקיליה.
עידו זולדן נרצח בפיגוע ירי בט' כסלו תשס"ח, הפיגוע התרחש בזמן שנסע מקרני שומרון לביתו שבשבי שומרון, רכב ובו שוטרים של הרש"פ עקף אותו ביציאה מהכפר פונדוק, ומחבלי הרש"פ ירו בו מספר יריות. שניים מהמחבלים, עבדאללה ברהם וד'אפר ברהם, נעצרו כבר בליל הרצח בכפר קדום בו גרו. והמחבל השלישי, שאדי ג'מעה, נעצר כעבור כשבועיים בידי הרש"פ ושוחרר על ידם לאחרונה.
משפחתו של עדו הי"ד הגיבו למעצר וכתבו: "ברגשות מעורבים קיבלנו את הידיעה על לכידתו של הרוצח השלישי של עידודי הי״ד שנרצח ע"י שוטרים פלסטינים לפני 19 שנה.
לצערנו, שניים מרוצחיו כבר שוחררו וגורשו לחו״ל וטרם חוסלו.
אנו שולחים הערכה וחיבוק לחיילינו הגיבורים ולכוחות הביטחון, מתפללים להצלחתם ולשמירתם, ומקווים שיוכלו לפעול בחופשיות רבה יותר להשמדת כל אויב ומתנקם, ככתוב: "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם".
מול גבורת הלוחמים, שב ומתגלה הטירוף האבסורדי של אדריכלי אוסלו, שמסרו חלקים מארצנו לאויב והפקירו את ביטחון אזרחי ישראל לידי השוטרים הפלשתינים -רוצחים במדים, אותם חימשו בנשק ובמשוריינים.
הסכמים אלו היו ונותרו בטלים ומבוטלים.
עידודי, עוד כנער, הפגין בכל כוחו נגד אסון אוסלו; לימים נלחם במחבלים בג'נין כחייל בעורב גולני במבצע חומת מגן, ולאחר הגירוש היה ממובילי השיבה לחומש ולמאבק לביטול חרפת הגירוש.
הגיעה העת לביטול רשמי של ההסכמים הארורים.
לא עוד שמות זרים לחלקי ארצנו — לא A, לא B ולא C.
ארץ ישראל כולה שלנו; התיקון והנחמה יהיו בהשבת השליטה וההתיישבות היהודית בכל חלקי ארצנו.
בתפילה לקיום תפילתו של שמשון: "זכרני נא וחזקני נא… ואינקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים".
בקרוב בימינו.
בדומה ל"מעצרים" שביצעה הרשות הפלסטינית באינתיפאדה השנייה, ועצרה מחבלים רק למראית עין ולהגנה מכוחות הביטחון של ישראל, כך גם במקרה של ג'מעה, לא ידוע אם הוא אכן היה במעצר כל הזמן הזה, או שמדובר באמתלא שנועדה לשמור עליו מכוחות הביטחון.
בתקופה שלפני פרוץ מה שמכונה "האינתיפאדה השניה", נהג ערפאת לעצור ולשחרר את מחבלי הפת"ח והג'יהאד האסלאמי, במה שמכונה "הדלת המסתובבת".
כאשר הלחץ בישראל היה גובר, או במקרה שהוא חשש שמחבל מסוים עתיד להיעצר על ידי ישראל, נהג ערפאת לעצור את המחבלים, כאשר הם היו יוצאים בבוקר ונכנסים בערב לשערי הכלא.
כך גם קיבלו המחבלים הגנה מהרשות הפלסטינית וגם ערפאת הצליח לשמר את השקט שרצה כדי להשיג את הסכמי וואי לקראת מדינה פלסטינית.
לפני כשנה וחצי פרסמנו על תופעה שהתרחשה במהלך מבצע "חומת ברזל" של צה"ל בג'נין והיא מעצרים מרובים של מחבלים על ידי הרשות הפלסטינית לאחר זמן רב שזו לא הצליחה לעצור ולו מחבל אחד.
ההשערה היתה כי המחבלים הסגירו את עצמם לרש"פ כדי להינצל מתפיסה על ידי ישראל, וכך למעשה הרשות הפלסטינית נותנת מחסה למחבלים עם דם על הידיים, במסווה של מעצר ושיתוף פעולה עם ישראל.
לשאלת הקול היהודי, האם הרשות הפלסטינית הסגירה לידי צה"ל את המחבלים שנעצרו והם מבוקשים על ידי ישראל, דובר צה"ל סירב להתיחס. גם לשאלה האם צה"ל דרש שהמחבלים יוסגרו התקבלה התשובה: "לא נתייחס"