המשפחות השכולות דורשות: אל תשחררו את רוצחי יקירינו

‏‎‏‎פורום “בוחרים בחיים”, המייצג כ-200 משפחות שכולות ונפגעי טרור, שיגר היום מכתב חריף לראש ממשלת ישראל, בדרישה לפגישה דחופה עוד היום, על רקע כוונת הממשלה לשחרר מחבלים, בהם רוצחי יקיריהם. המשפחות מביעות זעם וכאב על ההחלטה, אותה הן מכנות “טעות היסטורית” הדומה לעסקת שליט, שהובילה לשחרור מחבלים כדוגמת יחיא סינוואר, שביצעו את טבח השביעי באוקטובר.

‏‎במכתב, שהועבר ללשכת ראש הממשלה, כותבות המשפחות:

‏‎״אנחנו, כ200 משפחות פורום בוחרים בחיים, משפחות״ רבות שכולות ונפגעי טרור, מזועזעים וזועמים מהכוונה לשחרר שוב מחבלים שרצחו את יקירנו. למדינת ישראל אין זכות מוסרית או ציבורית לשוב על הטעות ההיסטורית של עסקת שליט, שבה שוחררו יחיא סינוואר וחבורתו, אותם מחבלים מתועבים שתכננו וביצעו את טבח השביעי באוקטובר.
‏‎כעת, שוב אנו שומעים על כוונה לשחרר מחבלים, בהם רוצחי יקירנו. כולנו יודעים כיצד זה נגמר בפעם הקודמת, וכולנו מבינים איך זה ייגמר הפעם: בטבח הבא.
‏‎אדוני ראש הממשלה, נדמה שדם ילדינו הפכו לזולים בעיני הממשלה. נוצרה משוואה מעוותת שבה שחרור מחבלי הנוחבות הוא קו אדום שאין עליו ויכוח בכלל, אבל רוצחי ילדינו, כך נראה, הם מטבע עובר לסוחר. שוב ושוב, כשהלחץ גובר, הם הראשונים על שולחן העסקאות. אנחנו דורשים פגישה עוד היום.”

עוד הוסיפו המשפחות: 
‏‎״אנחנו דורשים שתביט לנו בעיניים ותאמר לנו אם רוצחי ילדינו יכולים להשתחרר. האם באמת זהו המסר שמדינת ישראל מעבירה שדם ילדינו הפך למרכיב במשוואת העסקאות?
‏‎אדוני ראש הממשלה, דם ילדינו אינו הפקר. הם נרצחו מפני שהיו יהודים, וישראל מדינת היהודים לא יכולה להיות זו שתעניק לרוצחיהם חופש.״

השרה אורית סטרוק גם הביעה את התנגדותה לעסקה, אך לא התחייבה לפרוש מהממשלה: ״בצד השמחה, ההודיה והסיפוק, הבוקר הזה הוא גם בוקר של בושה גדולה. 

בושה על הנירמול של שיחרור מחבלים בתמורה לחטופים, ובושה-מראש על כל הקורבנות-העתידיים של הגישה העקובה-מדם הזו: קורבנות דמים, וקורבנות החטיפות הבאות. 

בושה על עצם האיזכור של מדינה פלסטינית באותו הסכם, זמן קצר כ"כ אחרי שהכנסת החליטה ברוב עצום שזו סכנה קיומית עבורנו; בושה על הנירמול של גישה אוסלואידית שמוסרת את בטחוננו בידיים זרות, ושמפנה עורף כלאחר-יד לחבל עזה למרות שהוא חלק מא"י (גם לפי גבולות ההלכה, גם לפי הדין הבינ"ל, וגם לפי החוק הישראלי) כאילו זה מובן-מאליו לוותר עליה שוב. 

בושה גדולה על כך שראש הממשלה שלנו לא מנע את כל אלה, והתלבטות גדולה האם נכון ומותר להיות חלק מממשלה שמקבלת הסכם שכל העקרונות המבישים האלה הם חלק מקווי-היסוד שלו''.