שלוש שנים לאחר טבח שמחת תורה, הלחץ הכלכלי והמדיניות של קיזוז ועצירת הכספים מביאים את הרשות הפלסטינית לסף פשיטת רגל מוחלטת – כך עולה מדיווח נרחב שפורסם בסוכנות הידיעות הערבית 'סאדה'. הדו"ח, המשרטט תמונת מצב קודרת במיוחד של הכלכלה הפלסטינית ביהודה ושומרון, מודה למעשה כי עצירת צינור החמצן הישראלי מפרקת את המערכת השלטונית והאזרחית של הרש"פ.
על פי הנתונים המובאים בדיווח, שמקורם במכון הפלסטיני למדיניות כלכלית (MAS) ובדו"ח של שליח האו"ם למזרח התיכון, כ-68% מסך ההכנסות הציבוריות של הרשות תלויות ישירות במערכת גביית המכס והמסים של ישראל (כספי הסילוק). מאז החלטת ישראל להקפיא ולהחמיר את הקיזוזים – בראשם הכספים המיועדים למשכורות למחבלים ולמשפחות השהידים, כספים המיועדים לרצועת עזה וקיזוז חובות עתק על חשמל ומים – הצטברו בישראל כספים מוקפאים בהיקף המוערך בכ-6 מיליארד דולר. החל ממאי 2025 הופסקו העברות הכספים באופן כמעט מוחלט.
התוצאה בשטח, כפי שמודים ברש"פ, היא קריסה מערכתית. נכון לסוף יולי, חובותיה והתחייבויותיה של הרשות הפלסטינית תפחו לסכום שיא חסר תקדים של 51.7 מיליארד ש"ח. חוב זה כולל:
9.4 מיליארד ש"ח חובות שכר ופיגורים לעובדי המגזר הציבורי. 9.5 מיליארד ש"ח חובות צבורים לספקים ולמגזר הפרטי. 14.7 מיליארד ש"ח חובות לקרנות הפנסיה של הפקידים ואנשי מנגנוני הביטחון. ו-18.1 מיליארד ש"ח בהלוואות בנקאיות מקומיות וזרות.
במשך חודשים ארוכים נאלצת הרשות לשלם לעובדיה רק כ-50% משכרם החודשי, כאשר בחלק מהחודשים לא שולמו משכורות כלל. הדבר מוביל לשיתוק ישיר של כוח הקנייה בשווקים, התלויים כמעט לחלוטין בכספי השכר של פקידי הרשות והמנגנונים.
הדו"ח מציג שורת עדויות הממחישות את עומק השבר: פקיד במנגנוני הרשות ואב לתשעה, המכונה "ב.ג'", מעיד כי שקע בחובות של כ-53,000 ש"ח לאחר שבמשך חודשיים לא קיבל שכר כלל ובשאר החודשים קיבל מחצית משכורת בלבד: "צמצמתי הכל: קניות, עבודה, יציאות, בגדים ואוכל לבית. הימים שבהם החיים הספיקו רק לקנות לחם חזרו".
סוחר מיריחו סיפר כי עסקיו הידרדרו עד כדי שיתוק: "לא מכרתי פריט אחד כבר חודש שלם, כל הסחורה מצטברת בחנות". הוא הוסיף כי אינו מסוגל לשלם את משכורותיהם של חמשת עובדיו.
בעל סופרמרקט בטובאס נאלץ לפטר עובדים ולנהל את החנות לבדו יחד עם בנו, שנותר מובטל מאז נסגרו שערי הקו הירוק לכניסת פועלים לאחר מתקפת חמאס באוקטובר 2023. לדבריו, התושבים חדלו לחלוטין מרכישת מוצרים שאינם מוצרי קיום בסיסיים ביותר.
האנליסט הכלכלי הערבי יאסין דוויקאת מצוטט בדיווח כמי שמודה כי גם אם ישוחררו הכספים, הכלכלה הפלסטינית אינה מסוגלת להתאושש בכוחות עצמה ללא פתיחה מחדש של שוק העבודה הישראלי לפועלים, הסרת מחסומים ביטחוניים וחזרת הסיוע הבינלאומי.