במהלך היום השני של ראש השנה נפתח הר הבית ומאות יהודים עלו להתפלל בו את תפילת החג. ישיבת הר הבית הכינה מחזורי תפילה שאושרו על ידי המשטרה וחולקו לציבור שהגיע להתפלל בהר.
למעלה ממאתיים אנשים התפללו יחד בהר, במשך כארבע שעות, יחד עם שירה והשתחוויות, ואף תקיעות שופר וחצוצרות - שהתקיימו למרות שלא ניתן לכך אישור רשמי.
העיתואני ארנון סגל כתב: "תפילה המונית והיסטורית התקיימה הבוקר במזרח הר הבית, אל מול מקום המקדש, בהשתתפות 220 איש - מספר שיא שהמשטרה מאפשרת לשהות בהר בו זמנית. למרות האיסור המשטרתי הוגנבו להר, כמו לכותל בימי המנדט, שופרות וגם חצוצרות כסף זעירות ובזמן מוסף תקעו בשופר ובחצוצרות במשולב כפי שנהגו בזמן המקדש בהר. יבורכו היוזמים שהפיקו מניין מאורגן למופת, כולל תוקע לגיבוי שהמתין ממזרח להר ותקע במקביל בנוסף לתוקעים שבהר. שמונה עוכבו בשל התקיעות ועוד לפחות שניים בגלל השתחוויות שלא בנקודה המותרת.
בהודעה שיצאה מטעם מנהלת הר הבית נכתב: "התפילות התקיימו כמידי חג בהתרגשות גדולה של העולים. עם חוברות תפילה מודפסים, פשמינות, וגם שופרות וחצוצרות כסף שהמתפללים הביאו איתם"
"גם הפעם ותקעו בהם בהר הבית, בפרקי התפילה הרלוונטיים תחת עינם הבולשות של השוטרים שלראשונה לא גדעו אותם תוך כדי תקיעה, אלא המתינו להם לסיום תקיעותיהם. בתום כל פרק, הזדרזו השוטרים לתפוס את השופרות ואת התוקעים, הוציאו אותם מהר הבית תוך כדי זימון לשימוע לשקילת הגבלה וצווי הרחקה לתקופות שונות".
בעיתון הערבי "אל קודס" סיקרו את עליית היהודים להר בראש השנה, עם התייחסות נרחבת לעובדה שלא היו תמונות מהעלייה הגדולה להר.
"היום הוא היום השני של "ראש השנה העברי" והיום הראשון של הפלישות בעונת התוקפנות הארוכה ביותר נגד אל-אקצא במהלך השנה, אך עד כה לא מצאנו תמונה אחת מתוך המסגד שפורסמה באף פלטפורמה תקשורתית ירושלמית, פלסטינית, ערבית או בינלאומית" נכתב שם.
העיתון מנה שתי סיבות לכך שאין תיעוד מהעלייה, הראשונה היא מפני שמדובר ביהודים דתיים שלא מצלמים בחג: "הסיבה המיידית פשוטה: היום הוא יום צום על פי תורת היהדות, ומכיוון שהמתנחלים המסתערים על אל-אקצא הם מהציבור הציוני-דתי המיישמים תורות אלו, הם נמנעים מכל עבודה בהתאם לצום זה, כולל שימוש באינטרנט ופרסום ברשתות החברתיות"
סיבה נוספת לכך שאין תמונות מהמאורע על פי "אל-קודס" היא מהלך ישראלי מתכונן למנוע מהערבים לתעד את שמתרחש בהר, מה שמחולק בעיתון לארבעה שלבים, השלב הראשון הוא הפעלת לחץ על הווקף הירדני לדאוג שלא יצלמו תמונות "למנוע משומרי אל-אקצא לצלם תמונות, וממיכולתם לפרסם תמונות אלה ברשתות החברתיות, ולהעמידם לדין באשמת הסתה, ולאסור עליהם להיכנס למסגד אל-אקצא אם יפרסמו תמונות אלה".
כראיה לכך מביא העיתון הוראה שיצאה מטעם הווקף האומרת כי "חל איסור מוחלט ותחת עונש של אחריות על כל מנהל, ראש מחלקה או עובד בווקף בירושלים ובמחלקת מסגד אל-אקצא למסור הצהרה כלשהי לכל מקור עיתונאי או אתר מדיה חברתית בנוגע לחדשות הנוגעות למחלקת הווקף בירושלים בכלל או לחדשות על מסגד אל-אקצא בפרט, אלא אם כן באישור רשמי ממנכ"ל מחלקת ענייני הווקף בירושלים ומסגד אל-אקצא, וכל מי שלא יעמוד בחוזר זה יהיה צפוי לעונש ולמתן דין וחשבון."
השלב השני על פי "אל קודס" הוא ההפרדה שנעשתה בין יהודים לערבים בהר: "אילוץ מתפללים בתוך מסגד אל-אקצא להיכנס לתוך בניין כיפת הסלע או מסגד קיבלי במהלך הפלישה, על מנת להבטיח שלא יהיה מגע חזותי בינם לבין הפולשים, ושלא יוכלו לתעד או לצלם בשום צורה, וכן לעצור כל מי ש"נתפס" מצלם, ולאלץ אותו למחוק את התמונות או להחרים את הטלפון שלו"
העיתון מציין כי למרות המגבלה הזו נמצא פיתרון, העיתונות הערבית שלחה צלמים להר הזיתים כדי "לצלם את ההסתערות על מסגד אל-אקצא מבחוץ, וזה מה שראינו ב-2024 וב-2025…"
ה'שלב' השלישי והאחרון כפי ש"אל קודס" מכנה זאת התרחש ב-23-2-2026 כאשר המדינה "הכריזה על איסור על חמש פלטפורמות התקשורת הירושלמיות בו זמנית: אל-קודס אל-בוסאלה, רשת אל-אסימה, קודס פלוס, מיראג' ומידאן אל-קודס. בכך קטלו את קיומן של רשתות התקשורת המתמחות בסיקור ענייני ירושלים ומסגד אל-אקצא. איסור זה קדם וסלל את הדרך לסגירתו של מסגד אל-אקצא המבורך במהלך המלחמה הציונית"
לסיום הכתבה מציינת כי אחרי שיצא החג כן יגיעו תמונות מהר הבית, אך התמונות לא יגיעו "בגלל שהצלחנו להתגבר על חוסר האונים שלנו, או בגלל ש-14 מדינות ערביות ואסלאמיות שנפגשו בעמאן הצליחו להעביר תמונה אחת מתוך אל-אקצא". "אלא, הוא יציף בגלל שהצום היהודי הסתיים, ומכיוון שארגוני המקדש יתחילו לאחריו להציג את תוקפנותם נגד אל-אקצא ללא הסתייגות, לאחר שצומם חשף שפל חדש של חוסר האונים הבוטה שלנו... "
"עד מתי נקבל חוסר אונים כזה? ומתי נפעל כדי לשבור אותו? " חתמה הכתבה.