תושבי שכונת גבעת גל בקריית ארבע מדווחים כי בזמן האחרון נשמעים קולות ירי אינטנסיביים מכיוון חברון, לאחרונה הירי התקרב מאד לאזור היישוב, קליעים מתעופפים ללא הרף, בקבוקי תבערה נזרקים, חמושים מסתובבים מטרים ספורים מבתי השכונה היהודית, והצבא לא עושה דבר.
"השכונה שלנו גובלת בשכונת ג'אליס, שכונה של חברון שהיא בעצם מובלעת בין השכונה שלנו בקריית ארבע לבסיס צבאי ואזור תעשייה, מקום שהוא כביכול בשליטה מלאה של הצבא"
"היו מספר ארועים בזמן האחרון, לפני כשבוע היה ירי מאד קרוב לשכונה שלנו, צמוד לבתים ממש, ככל הנראה איזה ריב חמולות בתוך השכונה שפשוט זלג לכיווננו, כמה ילדים התקרבו לגדר וצעקו לערבים שייתרחקו משם, לאחר כמה שניות הערבים הלכו ופתאום ירי ממש מעל הראשים של הילדים"
יוסף מספר שהם הזעיקו את הצבא, אך לקח לו יותר מידי זמן להגיע, ובינתיים הגיעו אנשים מהיישוב, חלקם מכיתת הכוננות:
"פתאום אחד מהם אמר שהוא רואה מישהו חמוש עשרים מטר ממנו, בלי להתבלבל הוא ירה לכיוונו, והערבי ברח".
יוסף מספר על עוד ארוע שהתרחש אתמול: "אני עובד באזור תעשייה הסמוך לג'ליס, אתמול אני רואה שידור חוזר של מה שראינו כמה ימים קודם לכן: "ריב חמולות, עשר דקות, רבע שעה. בקת"בים (בקבוקי תבערה). ופיצוצים בלתי נגמרים. צילמתי מספר סרטונים מהארוע הזה.
יוסף מספר על היחס האדיש של הצבא לאירועים האלו: "דיברתי עם המח"ט אתמול, שחר ברקאי. הוא אומר לי "גם אצלי בהוד השרון יורים ואין מה לעשות". משפטים כאלו שלא נותנים יותר מדי רוגע".
"כשהצבא אומר שהוא פואעל זה בעיקר יח"ץ, "עשינו, פעלנו, החרמנו".
"בסדר, חסמו את כל השכונה עם תלוליות, אני לא אומר שהם לא עושים. אומרים שהם אטמו גם שני בתים שירו מהם, אני מקווה שזה נכון, אבל שוב – לא נראה לי שאנחנו יכולים להיות רגועים" אומר יוסף ומסביר:
"פיקוד מרכז יודע לשים צווים והגבלות כשרוצים. כשרוצים אפשר לפתור בעיות. לא יכול להיות שמערכת כל כך משומנת צריכה להביא כל כך הרבה כוחות כדי למצוא נשק אחד. זה לא הגיוני, אני לא אומר שהם לא עובדים, אבל בסוף משהו מערכתי דפוק"
נתנאל בלייכר מתגורר גם הוא בשכונת גבעת גל בקריית ארבע, הבית שלו הוא הסמוך ביותר לשכונת ג'אליס, והוא מספר לקול היהודי דברים קשים לשמיעה:
"הבית שלנו צמוד לג'אליס עד כדי כך שמספר פעמים בשבוע אנחנו מוצאים את עצמנו שוכבים על הרצפה בזמן היריות כדי להתגונן" הוא מספר.
"אתמול דיווחנו על ירי, שכן שלי ירד מהבית עם אקדח והוא רואה כמה חמושים עם נשקים ארוכים בסמטא על יד הבית שלידנו, והשכן אומר: יש לי רק 14 כדורים באקדח, אין לי מה לנסות לירות עליהם. התקשרתי למוקד לדווח על הירי, והם אומרים לי: אנחנו יודעים על זה, ומייד מנתקים ולא עושים דבר, כל זה קורה תוך כדי שאני שומע יריות מטורפות".
על מנת להסביר יותר את רמת הניתוק, נתנאל מחדד את הסיטואציה: "אני מתקשר ואומר למוקד: יש פה ירי מעל הראש שלנו! אני שוכב על הרצפה, והם אומרים לי: אנחנו מכירים, ומנתקים"

נתנאל מספר גם כי כתוצאה מהירי הערבי, קליעים פוגעים בגגות הבתים ולעיתים גורמים לדליפות.
צ.כ. תושב היישוב, מספר גם הוא לקול היהודי על התופעה: "אני אישית אטמתי בחורף האחרון חמישה חורים שנוצרו מקליעים, אחד החורים היה עוד עם קליע נעוץ בתוכו".
תושבי השכונה קוראים לצבא "לשנות ראש" ביחס לנשק בחברון, להבין את חומרת הארוע, ולטפל בו ביד הרבה יותר קשה.
בשבוע שעבר התראיין בפודקאסט "חושבים בקול" של הקול היהודי עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו, חיים, שבעצמו מתגורר בחברון, התייחס לתופעת הנשקים הרבים שנמצאים אצל הערבים בחברון ובכלל:
"כל ערבי ביהודה ושומרון צריך לעבור חקירת צורך" הוא אומר: "אתה תופס את בעל הבית, מכניס אותו לאיזה חדר, ומביא כמה חוקרים מיוחדים שיעשו לו חקירת צורך"
"אבל האמת היא שברגע שעשרה ערבים יעברו חקירת צורך, כל השכנים שלהם כבר ימסרו את הנשק מעצמם, כמו שקרה בסוריה, כך שאין באמת צורך לעשות את זה לכל הערבים"
"מי שרוצה למנוע את ה-7 באוקטובר הבא, הדרך היחידה היא לעשות חוק חקירות צורך לבעלי בית ערבים, שיש חשש שיש בבית שלהם נשק, ובכל בית ביהודה ושומרון יש חשד כזה"