- הרשמה לניוזלטר
- מועדון המשפיעים
- שימושון
- אודות
- תרום לנו
- צור קשר
מי שינסה להיכנס לשכונת ענאתא במזרח ירושלים יגלה שלטים בצבע אדום בוהק שמזהירים אותו שמדובר בשטח A, והכניסה לישראלים אסורה ומסוכנת. אבל האם זה אכן המצב? בדיקה פשוטה באתר המפות הממשלתי תגלה לכם שבענאתה אין שטח A בכלל, אלא רק שטחי B ו-C. כשפנינו לרשויות לברר מדוע הוצבו השלטים, כל גוף שלח אותנו לגוף אחר, ואנחנו נותרנו עם השאלה: מי מסר את ענאתה לידי הרשות הפלסטינית והחליט שיהודים לא יוכלו להיכנס?
כזכור, הסכמי אוסלו, בין היתר, חילקו את יהודה ושומרון לשלושה סוגים. שטח A בשליטה ביטחונית ואזרחית של הרשות הפלסטינית. שטח B בשליטה אזרחית פלסטינית וביטחונית ישראלית ושטח C בשליטה ישראלית מלאה – ביטחונית ואזרחית. אז נקבע, כי כניסת ישראלים לשטח A אסורה על פי חוק. בשטחי B ו-C, כאמור, הכניסה לישראלים מותרת.
בענאתה, שעל פי חלק מהחוקרים מזוהה עם ענתות המקראית, התגוררו בשנת 2016 על פי הרש"פ 16,919 תושבים. היא מופרדת מירושלים על ידי גדר ההפרדה, יחד עם מחנה הפליטים שועפאט, למרות שחלק ממנה נמצא בתוך שטח השיפוט של עיריית ירושלים, מה שיוצר תופעה של הגירה של ערבים בעלי תושבות ישראלית שמעוניינים לגור בתוך תחום העירייה כדי לא לאבד את הזכויות שלהם, אבל מעוניינים לגור בשטחי הרשות הפלסטינית כדי לא להיות כפופים לחוק הישראלי. מין שטח הפקר שכזה.
ענאתה היא שכונה חשובה מאוד לרצף הערבי במזרח ירושלים, בגלל המיקום שלה בין מעלה אדומים ממזרח, ירושלים ממערב, וא זעים וחיזמה בצפון ובדרום.
אולי בגלל החשיבות הגדולה שלה, מישהו במערכת הביטחון החליט כנראה להעניק אותה במתנה לרשות הפלסטינית, ודאג להציב שלטים בכניסה שמכריזים שמדובר בשטח A, והכניסה לישראלים אסורה על פי חוק ומסוכנת.
כאמור, בענאתה אין בכלל שטחי A, והשכונה מתחלקת בין שטחי C ושטחי B, שאליהם הכניסה מותרת לחלוטין, והשליטה הבטחונית אמורה להיות בידי צה"ל.
לא מדובר במקרה יחידני. השלטים המוכרים לכולנו שמזהירים מפני כניסה לשטחי A, מוצבים פעמים רבות בכניסה למקומות שהם לא שטח A, אבל מישהו במערכת הביטחון החליט שהוא לא מעוניין שיהודים יכנסו אליהם.
לפעמים מדובר במקומות משמעותיים מאוד מבחינה אסטרטגית ומבחינת השליטה בשטח וצירי התנועה.
בעבר עשינו סקירה בקול היהודי של שלטים כאלה, וזה מעט ממה שמצאנו: בכניסה מכביש 465 לכביש העובר בכפר עין סיניא, כל הכפר ואף הכפרים הסמוכים לו נמצאים בשטחי C וB. הכביש מקצר משמעותית את הנסיעה מגוש טלמונים לישובים עפרה ובית אל.
בשלט הזה אף הגדיל לעשות המפקד הצבאי שלא כתב כמו שלטים רבים אחרים, "כביש זה מוביל לשטח A", אלא כתב מפורשות, "השטח שלפניך הינו שטח פלסטינאי- הכניסה לישראלים אסורה". מה שכאמור אינו כלל איננו נכון.
בכניסה לכפר אום צפא הסמוך לישוב עטרת הוצב שלט עם כיתוב דומה, למרות שכל הכפר נמצא בשטח B.
בכניסה לכפר ביר זית שבבנימין הוצב גם שלט האוסר על כניסת ישראלים. גם במקרה זו הכפר נמצא בשטח B ואינו קרוב לשטח A.
בכניסה לכפר נעלין הסמוך לעיר מודיעין. השלט מורה כי מדובר בשטח A. בדקנו: הכפר בשטח B.
גם בכניסה לכפר בידיה בשומרון מופיע שלט המורה על איסור כניסת ישראלים למקום בשטח והיותו שטח A, בעוד שטח הכפר וסביבתו, גם הרחוקה, הוא שטח B ובחלקו C.
כשמסתכלים על השלטים האלה, שמוצבים בכל מקום ברחבי יהודה ושומרון, חשוב להדגיש עוד היבט אחד, והוא שאולי מבחינה פורמלית הכניסה לישראלים אכן אסורה, אבל למעשה הכניסה ליהודים היא זו שבאמת אסורה.
צה"ל לא אוכף את האיסור כניסה של ערבים בעלי אזרחות ישראלית לשטחי A, והאיסור הזה נאכף רק על יהודים, למרות הסכנה הגדולה שבחיבור שבין הערבים בעלי האזרחות הישראלית לערבים ביו"ש, והתמריץ שהביקורים האלה נותנים לכלכלה של הרשות הפלסטינית.
בעבר ראינו במקרים רבים מחבלים בעלי אזרחות ישראלית שהתאמנו בשטחי A, ומידי פעם גם מתפרסמת יוזמה של ערבים שבאים באוטובוסים לקניות בסופי שבוע ברשות הפלסטינית מתוך מטרה מוצהרת של חיזוק הכלכלה שם.
ומערכת הביטחון לא רק שנמנעת מלאכוף את החוק ולאסור את הכניסה הזו, היא גם מעודדת אותה באופן פומבי.
לפני מספר שנים פרסמו במתפ"ש סרטון שקורא לערבים בעלי אזרחות ישראלית לבוא לקניות בג'נין, תחת הכותרת "אחלה ג'נין". רק לפני כחצי שנה התארח נציג צה"ל בועדת המשנה לענייני יו"ש, והסביר שמדיניות צה"ל בהנחיית הדרג המדיני היא לאפשר כניסה של ערבים בעלי אזרחות ישראלית ליו"ש, למרות שהדבר מחזק את האויב ביו"ש, וגם אסור על פי חוק.
לדבריו מתקיימת ישיבה שבועית בנושא, במטרה לעודד כניסה של ערבים ליו"ש, וישנה הנחיה של משרד המשפטים לאכוף את האיסור על כניסה לשטחי A אך ורק על יהודים.
בכל מיני מקומות ברחבי יהודה ושומרון תושבים החליטו להפסיק לתת לשלטים לא חוקיים לנהל להם את החיים. כך למשל תושבי גוש טלמונים שהתחילו לנסוע בכביש שמחבר את הגוש בדרך קצרה לכביש 443, ונסגר לתנועת יהודים בשנת 2,000 באינתיפאדה.
מדובר בכביש שעובר בשטחי C ו-B, יוצא מאזור הישוב דולב, ועובר דרך כמה כפרים עד שהוא מתחבר לכביש 443 באזור בית חורון. נסיעה בכביש הזה מקצרת את הדרך באופן משמעותי, והיא משמעותית עוד יותר בהתחשב בפקקים באזור צומת שילת, לשם צריכים תושבי הגוש לצאת כדי להתחבר לכביש.
אחרי תחילת המלחמה, תושבי האזור החליטו שנמאס להם מההפקרות הבטחונית וחוסר השליטה בשטח, ובמסגרת היציאה הכללית מהגדרות בכל רחבי יו"ש, חזרו לנסוע בכביש.
יוזמות כאלו מתרחשות במקומות נוספים ברחבי יהודה ושומרון, ויכולות לשנות לחלוטין את מפת הנסיעה ביו"ש, שמוכתבת פעמים רבות על ידי האיים של האוטונומיה הלא חוקית שמישהו החליט להעניק לרשות הפלסטינית.
בעקבות השלט הלא חוקי, פנינו אל דובר צה"ל בשאלה מדוע הוצב שם שלט מטעה בניגוד לחוק, והאם צה"ל מתייחס לענאתה כשטח A לעניין השליטה הבטחונית בשטח, למרות שלא מדובר בשטח A.
מדובר צה"ל נמסר לנו שהמקום לא באחריות צה"ל, והם לא הציבו את השלטים, ועלינו לפנות למשטרה.
פנינו לדוברות המשטרה, שם הסבירו לנו שהדבר לא באחריותם, ועלינו לפנות למנהל האזרחי.
