התושבים דורשים לחקור: מי ייבש את נחל עוג'ה?

נחל ייט"ב

נחל ייט"ב (וואדי עוג'ה), הוא אחד מערוצי הנחל הגדולים בבנימין ובבקעת הירדן. אורכו של הנחל הוא כ-24 קילומטר, והוא מתחיל באזור בנימין, צפונית ליישוב כוכב השחר, שם נמצא המעיין עין סמיה.

בעין סמיה נמצאת תחנת שאיבה של "חברת המים הפלסטינית" שמספקת מים לרמאללה ולביר זית.

הנחל ממשיך ומגיע ל"עין עוג'ה" בבקעה, מקום אטרקטיבי המושך אליו מטיילים רבים, שם יש מספר בריכות וכן מגלשת מים מאבן שנוצרה מאמת מים ישנה שמוקמה בשיפוע ההר.

המהפך בעוג'ה: מאוטובוסים מאורגנים של ערבים לשליטה יהודית מלאה

עד לפני מספר שנים כל ביקור יהודי במעיינות העוג'ה לווה בחששות ובתחושות לא נעימות, המקום הפך לאתר מרכזי לעלייה לרגל של תושבי כפרי האזור ששהו דרך קבע במקום, ובמקרים רבים המטיילים היהודים אף חוו מצידם מעשי אלימות, יידוי אבנים ופריצות לרכבים. לא מדובר היה בהגעה תמימה של ערבים למקום, אלא בתכנית סדורה של הרש"פ שהביאה את הערבים בהמוניהם למקום כדי להשתלט על המרחב, כחלק מ"תכנית פיאד".

קבוצות מטיילים ערבים מרחבי יהודה ושומרון ואפילו מתוך הקו הירוק הובאו למקום באוטובוסים מאורגנים, במסגרת יוזמה שמותגה תחת ההאשטאג התמים "פלסטין היא גן העדן של כדור הארץ"

 לפני כ-4 שנים פרסמה העיתונאית שיראל ללום-נהיר בערוץ 14, כי בשבת אחת בלבד הגיעו למעיינות העוג'א לא פחות מ10,000 ערבים במסגרת היוזמה. הכל פעל לפי תוכנית סדורה, כפי שהטיב להסביר זאת השר ברש"פ למאבק בהתנחלויות מועיד שעבאן: "הטיולים והנופשים באתרי הטבע הינם דרך חשובה ומרכזית במאבק בכיבוש ובהתנחלויות. הטיולים מחזקים את הנוכחות הפלסטינית במקומות האלו, ועשויים לבלום את התוכניות הקולוניאליות של המתנחלים בשטח" 

אך בעקבות כמה יוזמות ופעולות אמיצות חל מהפך במקום. הכל החל בחברי גרעין ההתיישבות בגבעת אעירה שחר הסמוכה שכונתה אז "הבלאדים" שהחליטו לקרוא תיגר ולהילחם בתופעת ההשתלטות הערבית, הם החלו את המאבק ברועים הבדואים שהשתלטו על כל מרחב ההר עליו שכנה הגבעה, מה שגרר מאבק ארוך וקשה שכלל פציעות של יהודים על ידי בדואים, אך הסתיים בהרחקה של הרועים מהאזור ושליטה יהודית מלאה על ההר.

אך בינתיים המצב במעיינות רק הלך והחמיר, אחרי סדרה של התקפות כנגד מטיילים החליטו תושבים מהאזור לצאת בפעילות אזרחית לחיזוק הביטחון והנוכחות היהודית באתר. אליהם חבר פעיל הימין דאז וח"כ היום צבי סוכות, ויחד השיקו את "שישי ציוני" - פרויקט שקרא לציבור להגיע בהמוניו באופן מאורגן להשתכשכך באמת המים בנחל. 

כשהיוזמה צברה תאוצה החל גם צה"ל לאבטח את המטיילים ולהרחיק צעירים ערבים עויינים שניסו לתקוף ולהלך אימים. מוזיקה טובה ברמקול שהביאו הפעילים, כמה שלטי ברכה בעברית ודוכן עם משקאות קרים למכירה הפכו בתוך מספר שבועות את האתר למקום אטרקטיבי לטיולי משפחות בימי שישי. סדק קטן נוסף בחומת השליטה הערבית נוצר, שלימים רק ילך ויתרחב.

אט אט הנוכחות היהודית במקום הלכה והתחזקה עם מספר נקודות התיישבות חדשות באזור ששמרו על השטח, לעומת זאת הבדואים נסוגו אט אט, לפני כשנה נשברה החמולה הבדואית הראשונה ועזבה את השטח. כעבור כמה חודשים עזבו כמה משפחות נוספות, ובתחילת חודש שבט זה קרה: הכפר ראס עין אל-עוג'ה כולו החליט לארוז את מיטלטליו, לפרק את בתיו שנבנו בכספי האיחוד האירופי ולעקור למקום אחר. 120 משפחות, מאות פולשים בדואים - עזבו את המקום בשיירה והתפזרו בכפרי יהודה ושומרון. עשרות שנים של הפקרות ופלישה לאדמות העם היהודי הגיעו לסיומן. 

מי מייבש את נחל העוג'ה?

לצד השמחה על שובו של המעיין לידיים יהודיות, תושבי האזור מדווחים כי לאחר שבע שנים של זרימה של הנחל גם בימי הקיץ, החל מהקיץ שעבר, הנחל התייבש מסיבות לא ברורות, שוחחנו עם תושבי האזור שהעלו השערות שונות לסיבת הדבר.

כאמור, בעין סמיה נמצאת מערכת שאיבה של הרשות הפלסטינית, אך לדברי גורמים שמתעסקים בנושא, כנראה לא מדובר בהתייבשות כתוצאה משאיבה. הגורמים אף אמרו כי שרים וחברי כנסת עוסקים בנושא ומנסים לפתור את הבעיה.

כך או כך, תושבי האזור דורשים לחקור את הסיבה להתייבשות, ואומרים לנו שאין להם ספק שמדובר בייבוש מכוון, במיוחד לאור העובדה שהשנה ירדו לא מעט גשמים.