- הרשמה לניוזלטר
- מועדון המשפיעים
- שימושון
- אודות
- תרום לנו
- צור קשר
העלייה במספר נושאי הנשק בישראל יצרה מציאות חדשה ברחובות. אבל ההחזקה באקדח היא רק קצה הקרחון; היכולת להשתמש בו בתבונה, ובמיוחד היכולת להימנע משימוש שגוי, הן שמבדילות בין נושא נשק מיומן לבין ברזל חסר תועלת במקרה הטוב, ולפעמים זה יכול להגיע גם לסכנה בטיחותית. שוחחנו עם משה קוניקוב, מדריך לחימה המתמחה בהכשרת חמושים, כדי להבין את העקרונות להתנהלות ביום-יום ובחירום.
ההגנה העצמית מתחילה הרבה לפני השליפה. לדברי קוניקוב, המחבל מחפש לרוב את "הקורבן הקל" זה שראשו קבור בטלפון או שאוזניו אטומות באוזניות. קוניקוב מציין כי בכמה מקרים המחבל עמד מאחורי הקורבן שניות ארוכות והתלבט אם לתקוף, בזמן שהיה מרוכז בשיחת טלפון. המסר הוא לא לחיות בפחד, אלא לא להעניק לאויב הזדמנות.
הטיפ המקצועי: המטרה היא לא לחיות בפרנויה, אלא במוכנות. כשאתם יושבים במסעדה, העדיפו מקום עם הגב לקיר המאפשר סריקה של המרחב. כשאתם הולכים ברחוב, צמצמו את ההתעסקות בנייד. שפת הגוף שלכם משדרת לסביבה: "אני ערני", וזהו גורם מרתיע בפני עצמו.
ישנה דילמה בין הרתעה (נשק גלוי) לבין גורם ההפתעה. קוניקוב ממליץ חד משמעית: נשק מוסלק. נשק גלוי עלול להפוך אתכם למטרה ראשונית לנטרול או לחטיפת הנשק. בפיגוע בצומת בית קמה, למשל, נכנס מחבל לבית קפה, סרק את השטח ובחר לתקוף דווקא חייל חמוש, ככל הנראה כי זיהה את הנשק עליו וראה בו איום או הזדמנות.
הטיפ המקצועי: הסליקו את הנשק, אך ודאו שהוא נמצא בהישג יד מיידי בצד של היד החזקה. לנשים: נשק שנמצא עמוק בתיק אולי מוסלק היטב, אך לא ישרת אתכם ברגע האמת.
אחת הסוגיות הכואבות ביותר היא זיהוי שגוי (דו"צ), כפי שראינו בטרגדיה של יובל קסטלמן ז"ל. זיהוי אדם רץ עם נשק לא מעיד בהכרח שמדובר במחבל. קוניקוב מביא דוגמה מפיגוע באוסטרליה בו נראו המחבלים על גשר כשהם יורים לכל עבר ללא אבחנה. כך גם בפיגוע ליד יוקנעם, שם מחבל רץ על הכביש וירה "פעם ימינה ופעם שמאלה".
הטיפ המקצועי: חפשו אמצעי (נשק או סכין), ולא פחות חשוב התנהגות: מחבל לרוב יירה לכל עבר בניסיון לייצר מקסימום נזק, בעוד איש כוחות ביטחון יירה בצורה ממוקדת. סרקו את השטח עם העיניים ולא דרך הכוונות כדי לקבל תמונה רחבה.
זהו אולי הכלל החשוב ביותר שמבדיל בין מטווח לרחוב: אם אין קו ירי נקי - לא יורים. קוניקוב מספר על מדריך שעבד איתו ונקלע לאירוע ירי בעופרה. הוא זיהה את הרכב היורה, אך נמנע מלהגיב באש כיוון שאזרחים ברחו בקו האש שלו. ההחלטה לנצור את האש במקרה הזה הייתה ההחלטה המקצועית והנכונה שמנעה אסון נוסף.
הטיפ המקצועי: קחו בחשבון מה נמצא ביניכם לבין המחבל ומה נמצא מאחוריו. אם יש אזרחים בקו האש, יש לכם שתי אפשרויות: לצמצם טווח כדי לעקוף את ההפרעה, או לפתוח זווית (לזוז הצידה) כדי לייצר קו ירי בטוח. לעיתים, ההחלטה הנכונה והאמיצה ביותר היא לנצור את האש.
תחת לחץ, היכולות המוטוריות נפגעות. לכן, האחיזה חייבת להיות מושלמת. קוניקוב מדגיש שאחיזה היא היסודות של הבניין.
הטיפ המקצועי:
מקסימום מגע: אחזו באקדח עם כמה שיותר שטח פנים של כף היד.
אחיזה גבוהה: היד צריכה להיות גבוהה ככל האפשר על "זנב" האקדח (החלק האחורי), ללא מרווח בין היד לברזל. זה מעניק מנוף ושליטה טובה יותר ברתע.
סחיטה: המטרה היא לסחוט את ההדק מבלי להזיז את הכוונות.
רבים מנושאי הנשק בישראל הם יוצאי צבא המרגישים בנוח עם נשק, אך קוניקוב מזהיר מפני טעות נפוצה: "השלכה" של מיומנות ברובה סער (נשק ארוך) על אקדח. הפער ביכולת הדיוק בין השניים הוא עצום, ומי שלא מתאמן באופן ספציפי עלול לגלות זאת בדרך הקשה.
קוניקוב מביא דוגמה קיצונית מאירוע שוד בנק בארה"ב, אליו הגיעו שודדים חמושים מכף רגל ועד ראש. השוטרים שהגיעו לזירה החלו לנהל קרב יריות מטווח רחוק מדי עבור היכולת שלהם. התוצאה הייתה טראגית: הם לא פגעו, התחמושת שלהם נגמרה, ולבסוף השודדים הרגו אותם.
הטיפ המקצועי: המחסנית שלכם מוגבלת, והחיים שלכם תלויים בכל כדור. עליכם להכיר בצניעות את הטווח היעיל האישי שלכם - המרחק שבו אתם יודעים בוודאות שתפגעו במטרה. ישנם אנשים שמסוגלים לפגוע מ-25 מטרים, וישנם כאלו שגם מ-5 מטרים יחטיאו. אם האיום רחוק מדי ליכולת שלכם - אל תבזבזו תחמושת לחינם. נסו לצמצם טווח או המתינו להזדמנות טובה יותר.
רכישת האקדח היא אינה סוף התהליך, אלא רק נקודת ההתחלה. רבים נוטים לשקוע באשליה שהרישיון בכיס מעניק ביטחון, אך המציאות ברחוב הכוללת לחץ קיצוני, תנועה והצורך בקבלת החלטות בשבריר שנייה, שונה בתכלית מהמטווח הסטרילי.
הפער בין החזקת נשק לבין היכולת להשתמש בו ביעילות הוא דרמטי, ולעיתים קרובות אימון מקצועי הוא זה שמפריד בין תחושת מסוגלות שקרית לבין יכולת אמיתית לנטרל איום. מקרים מהעבר, כמו נטרול המחבל בעיר דוד, הוכיחו כי אזרחים שעברו הכשרה מעשית ידעו לתפקד בקור רוח ולסיים אירועים במינימום נפגעים, מה שמחדד את ההבנה: לפני שמשקיעים באביזרים יקרים, ההשקעה הקריטית ביותר היא במיומנות של האדם שאוחז בהדק.
1. היו מודעים: פחות מסכים, יותר מבטים לצדדים. שבו עם הפנים לדלת והגב לקיר.
2. הסתירו את הנשק: העדיפו נשיאה מוסלקת בצד היד החזקה כדי לשמר את גורם ההפתעה.
3. קו ירי נקי: ראיתם את המחבל? מצוין. עכשיו בדקו מי עומד מאחוריו ולפניו. אם יש סיכון לאזרחים - משפרים עמדה או לא יורים.
4. אחיזה גבוהה: יד גבוהה על האקדח, בלי "אוויר" בין היד לכלי, לאחיזה יציבה ושליטה ברתע.
5. זהו את האיום: חפשו נשק + התנהגות עוינת (ירי לכל עבר). היזהרו מירי על כוחותינו או על אזרחים חמושים אחרים.
