- הרשמה לניוזלטר
- מועדון המשפיעים
- שימושון
- אודות
- תרום לנו
- צור קשר
לאור החשיפות הרבות שלנו בנוגע למשטר החדש בסוריה, פנינו לחננאל אביב שעוסק במחקר על העולם הערבי שסביבנו ומביא חומרים רבים מסוריה בערוץ הטלגרם וברשתות, עם מספר שאלות:
המצב בסוריה מתחלק לשלושה מישורים: פנים ויציבות, חוץ, ושאיפות לעתיד.
האתגר הסוני מול העדתיות והמיעוטים הוא האתגר הגדול ביותר העומד בפני משטרו של ג'ולאני. המיעוטים אינם מקבלים את מרותו של האיש.
לכורדים בצפון קיימת אוטונומיה. נכון לכתיבת שורות אלו החל עימות צבאי מולם, ומידת החזקת האוטונומיה תלויה רבות בסיוע האמריקאי, שלא ברור האם יעמוד לצדם. במקרה של סיוע טורקי לממשל, סיכויי הכורדים קלושים.
לדרוזים בדרום יש שליטה טריטוריאלית מקומית ותאי שטח משלהם. לאחר מעשי הטבח שביצעו כוחות סוניים בגיבוי משטר ג'ולאני, קיים בקרבם מעין צבא וכוחות ביטחון מקומיים, עם פריסות מוגדרות.
לעלווים אין כוח צבאי משמעותי. הם היחידים מבין כלל המיעוטים (למעט הנוצרים ואחרים) שנשלטים בפועל בידי הסונים, ועוברים תהליך של התאסלמות איטית, מדורגת ומחושבת היטב. מדובר בהחלה הדרגתית של חוקי השריעה ובפעילות דעוה שיטתית. כלפי פנים, המצב נפיץ יום־יום.
הרכב הצבא וכוחות הביטחוןהצבא וכוחות הביטחון מורכבים בעיקר ממיליציות וארגוני טרור, שחלקם קיצוניים ובעלי אידיאולוגיה של דאעש ואל־קאעידה. בסך הכל מדובר בכ־130 מיליציות שהשתלבו בצבא החדש, שאמור להיבנות לכ־300 אלף חיילים, מחולקים ל־22 דיוויזיות הפרוסות בכלל אזורי סוריה – מצפון ועד דרום.
בחוף הסורי כבר הוקמו שלוש דיוויזיות לאחר הכיבוש הסוני. בצפון קיימות שתי אפשרויות: האחת – מיזוג הכוחות הכורדיים; השנייה – כיבוש סוני ופירוק הכורדים מנשקם.
הכוח המרכזי שמרכיב את הצבא וכוחות הביטחון כולל ארגונים ומיליציות שפעלו תחת קואליציית המורדים הג'יהאדיסטים "היאת תחריר א־שאם" בהנהגת ג'ולאני, וכן את "הצבא הסורי הלאומי" הנתמך ברובו בידי טורקיה. מכאן שאופיו של הצבא ברור: ג'יהאדיסטי־סלפיסטי, נתמך טורקית, ומהווה פרוקסי מובהק של אנקרה.
נקודת מפנהשלושה מעשי טבח שבוצעו נגד העלווים והדרוזים מסמנים נקודת מפנה חשובה בהבנת אופיו הג'יהאדיסטי ושאיפותיו של משטר ג'ולאני. כלל המהלכים בוצעו בברכת טורקיה ותוך הנחיות מפורטות של המשטר. היעד ברור: כיבוש סוני, פירוק המיעוטים מנשקם, קידום דעוה, החלת חוקי השריעה, ותהליך התאסלמות שיטתי של המיעוטים.
2. חוץכלפי חוץ, משטר ג'ולאני יציב הרבה יותר מאשר בזירה הפנימית, ומעלה בהתמדה את רמת התעוזה והדרישות, בעיקר סביב הכרה מערבית. לכך מצטרף סיוע משמעותי מצד האחים המוסלמים ובעלות בריתם – טורקיה, קטאר, ואף סעודיה.
טראמפ מנרמל את ג'ולאני הלכה למעשה, ומעניק לו תחושת כוח ויציבות בזירה הבינלאומית. עד כדי כך, שג'ולאני מרשה לעצמו להתבטא בחריפות כלפי ישראל, ואף לכנות אותנו "רוצחים שרצחו 60 אלף חפים מפשע בעזה".
להערכתי, גם אירועים קיצוניים בזירה הפנימית לא ישנו במהירות את תהליך הנרמול וההכרה בג'ולאני. הוא יודע לתמרן את המערב, ופעל וימשיך לפעול לפי שיטת האחים המוסלמים כלפי חוץ. אוסיף כי להערכתי הוא לא יקיים בחירות בסוריה, וימשיך לכהן כנשיא שהכתיר את עצמו, עד להשגת יעדיו.
3. השאיפותמשטר ג'ולאני הוא הדוגמה המובהקת ביותר לשילוב שבין אל־קאעידה ודאעש לבין האחים המוסלמים, בדומה לחמאס ברצועת עזה.
למשטרו מטרה ראשונית וברורה, שלשמה נועדה כל ההפיכה הסונית – "שחרור א־שאם". גם מסגד אל־אקצא וירושלים תופסים מקום מרכזי בלקסיקון האידאולוגי שלו.
השלב הקל היה הבסת משטר אסד. השלב הקשה הוא כיבוש כלל חלקי סוריה והתבססות בדרומה, כהכנה למערכה מול חיזבאללה ותאי חיזבאללה בצפון לבנון, כיבוש מעוזים סוניים בצפון לבנון, התקדמות לעבר ירדן השכנה, ולאחר צבירת כוח והשפעה – התקדמות לרמת הגולן.
השאיפות של ג'ולאני היו ונשארו זהות. שום מהלך מדיני או צבאי שהוא נוקט אינו סותר את אידאולוגיית אל־קאעידה. להפך – בחלוף הזמן מתחזקת ההבנה כי ג'ולאני מנצל את מצוקתה של סוריה לקידום "שחרור א־שאם" ולהקמת ח'ליפות אסלאמית עולמית, שמרכזה מסגד האומיי בדמשק.
בחשיפה שפרסמתי בערוץ שלי, בנאומו של ג'ולאני במסגד האומיי בדמשק לרגל שנה להפיכה הסונית, הוא השמיע דברים הדומים באופן מובהק לדברי אבו בכר אל־בגדאדי בנאום הח'ליפות המפורסם שלו משנת 2014 במסגד במוסול שבעיראק.
מה הסיכוי שמלחמת האזרחים תמשיך? וכמה סוריה יציבה היום?המצב בסוריה אינו יציב כלל. הבעיות מבית הן הבעיות המרכזיות: המיעוטים, אך לא רק. קיימים גם תאי דאעש (עד כמה שניתן בכלל להשוות בין דאעש למשטר ג'ולאני), פלגים סוררים, שבטים, לחץ פנימי מתמשך ועוד. לכן סוריה, בדומה ללבנון, היא חבית נפץ. התחדשות מלחמת האזרחים היא אפשרות ממשית. מנגד, דיכוי חריף מצד המשטר עלול לשנות את התמונה ולהרתיע את המיעוטים, שגם כך מצויים בעמדת חולשה.
המצב בדרום סוריה וההקשר ל"שלום" מול ישראל.בדרום סוריה כבר קיימת התבססות סונית עוינת. מחוזות דרעא וקוניטרה מלאים בפלגים ובכנופיות הפועלות על פי אידאולוגיה ג׳יהאדיסטית־סלפיסטית עיונית, וברשותן לא מעט אמצעי לחימה. בדומה לחמאס, משטר ג'ולאני עלול להשתמש בכוחות הללו מול ישראל וכוחות צה"ל, תוך הסרת אחריות ישירה מעל עצמו.
להערכתי, ככל שיעבור הזמן, השקט היחסי בדרום סוריה ילך ויתפוגג. במקומו יתפתח ג'יהאד איטי, מתוחכם ומדורג – כזה שילך ויתגבר בהדרגה.
האם לדעתך ג'ולאני רוצה רוצה שלום או לא?ג'ולאני חלש ומוכן כמו כל מוסלמי שנשמע להוראות מוחמד והקוראן לנרמל יחסים, הסכם ביטחוני דמות הסכם 1974, כולל נסיגה מלאה מדרום סוריה וחבל הבשן. את ההסכמים כמובן הוא ייפר כאשר יתחזק מספיק. עצם כך שעד היום לא נחתם שום הסכם מעיד כי ג'ולאני אינו רוצה בשום הסכם, הוא מוכן רק להסכם בו הדרישות שלו יתקבלו.
מה לדעתך ישראל צריכה לעשות בעניין הדרוזים בדרום סוריה?לישראל יש אינטרס רב לבסס צבא דרוזי מתנגד למשטר ג'ולאני תוך חימושו, פירוז דרום סוריה וסיפוח חבל הבשן. ככל שישראל תסיע לדרוזים ותעזור להם לבסס אוטונומיה או מדינה בדרום סוריה, היא תייצר חיץ אפקטיבי וקו הגנה שאינו צה"ל בתוך סוריה, זה חיוני לנו ובפרט לתושבי רמת הגולן.
להצטרפות לערוץ הטלגרם של חננאל אביב>>>
