טקסט חריג מבית המשפט המחוזי: "המציאות שחווים המתיישבים היא בלתי נסבלת"

פעמים רבות זועקים המתיישבים ביהודה ושומרון כי מערכות אכיפת החוק רודפות אותן ללא פרופורציה, ותוך ניתוק מהמציאות בשטח. בהחלטה שנתן אתמול שופט בית המשפט המחוזי בלוד רון סולקין בעניינו של אוריה כהן בעל חוות צפנת, הוא אישר את הדברים ואף הרחיב בטקסט חריג אודות המציאות הביטחונית הקשה ביהודה ושומרון ומכת גניבות העדרים, והדגיש כי את מעשי המתיישבים יש לבחון בנסיבות המיוחדות הללו.

כהן נעצר בידי משטרת מחוז ש"י לאחר שיצא לחפש את העדר שנגנב לו בידי ערבים מכפר המרצחים חווארה. לאחר כחודש במעצר וטענות כאלו ואחרות התכנס כתב האישום נגדו לטענה שירה באוויר לאחר שחסם רכב ערבי. בכתב האישום נטען כי לא ידוע מדוע חסם את הרכב, וזאת למרות שכהן הסביר כי הרכב היה מעורב בתקיפה של יהודים והבחינו בשני ערבים עם טוריה וסכין נכנסים אליו ונמלטים.

בית משפט השלום בפתח תקווה שחרר את כהן ללא מעצר בית אך קבע כי יפקיד את רשיון הנהיגה שלו ולא יוכל לקבל נשק. הפרקליטות ערערה על ההחלטה, ומנגד עו"ד עדי קידר המייצג את כהן מטעם ארגון חוננו ערער גם הוא.

השופט סולקין קיבל את רוב קביעות בית משפט השלום, אך מצא לציין כמה פרטים חשובים בתיק וקיבל כמה טענות של עורך דין קידר. הוא קבע כי הטענה לשיבוש הליכי חקירה מצד כהן לאחר שהפרקליטות טענה כי אסף תרמילים, אינה נתמכת בראיות לכאורה, וכי הקביעה כי ירה באוויר מוכחת רק מעדותו שלו, ועל כן יש מקום להאמין גם ליתר עדותו על כך שהיה בסכנה.

השופט ציין את מה שבחרו להתעלם ממנו במופגן בימ"ר ש"י ובפרקליטות - העובדה כי יושבי הרכב שכהן חסם, נמלטו מהמקום ולא אותרו עד היום. השופט קבע כי דבר זה מחזק את החשד לכך שהללו לא היו תמימים, וכדברי כהן היו מעורבים בתקיפה עם סכין וטוריה.

בנוסף קבע השופט כי באופן מובהק כהן היה הגורם הממתן באירוע, חיפש את העדר יד ביד עם הצבא במשך שעות, מנע מאחר להכות ערבי, ואף עצר את הסריקות בעיצומן כדי שהאירוע לא יצא משליטה. הדברים עולים מעדויות המח"ט, הפלוגה וקב"ט המועצה באופן ברור, אך במשטרת מחוז ש"י ובפרקליטות בחרו לאמץ נרטיב הפוך דווקא נגד בעל החווה.

"היעלמות עדר מחייבת פעולה מיידית"

בסופו של יום קבע השופט כי ערר המדינה נדחה, וכי הערר של כהן מתקבל חלקית כך שרשיון הנהיגה שלו יושב לו לאחר חדשיים, זאת בין השאר בהסתמך על כך שמדובר באדם ללא עבר פלילי, נורמטיבי, שפעל כמו שפעל בנסיבות ספציפיות ביותר.

השופט מצא מקום לפרט באופן רחב על המציאות ביהודה ושומרון, שמחייבת לדבריו את בתי המשפט ורשויות החוק בבחינת מעשי המתיישבים לאור המורכבות הביטחונית הקיימת במרחב. דבריו מדברים בעד עצמם, ומהווים מים קרים לנפש עייפה במרחב בתי המשפט, שלרוב מנותקים לחלוטין מהמציאות בשטח.

"אין מחלוקת, כי האירוע דנן החל עם היעלמותו של עדר הכבשים, שיצא מהחווה", קבע השופט סולקין. "העדר לא שב לדיר עד שעות הבוקר. גניבה חקלאית, של חיות משק, גורמת לחקלאי או לחוואי נזק עצום. עדר, שטופח במשך שנים, והושקעו בו תעצומות וממון רב, נעלם במחי יד. חברות הביטוח אינן מבטחות כיום עדרי צאן ובקר, לא באזור יהודה ושומרון ולא באזורים אחרים. 

היעלמות עדר כזה מחייבת פעולה מידית לאיתורו, שכן בתוך מספר שעות עלול הוא להישחט, או לכל הפחות להיטמע בעדרים אחרים. גם זו נסיבה, אותה יש ליקח בחשבון, כאשר בודקים את התנהגותו של המשיב.

בבחינת התנהגותו של המשיב, לכאורה, במהלך האירוע יש לשים לנגד עיננו גם את המציאות הקשה עד בלתי נסבלת שחווים המתיישבים ביהודה ושומרון וביתר דגש – דרי החוות: פיגועים יום יומיים על הצירים; נסיונות חדירה ליישובים ולחוות; התנכלויות; גניבות חקלאיות; הצתות ושריפות. המתיישבים מתמודדים עם אוכלוסיה עוינת, אשר לא פעם דורשת את רעתם, עד כדי קיפוד חייהם. 

טעות קלה בניווט, עלולה להסתיים בלינצ' ובחבלות קשות, עד כדי אבדן חיים. נסיעה פשוטה הביתה עלולה להסתיים בפגיעת ראש מאבן גדולה. עמידה בטרמפיאדה עלולה להסתיים ברצח תוך ירי ממכונית נוסעת. 

חיים באזור כזה, תחת איום בלתי פוסק, מחייבים את המתיישבים, לא פעם, להיות חשדנים ולהקפיד על נחישות בפעולותיהם, באופן שלעיני אדם החי במקומות אחרים, עלול להיתפס כבוטה ואפילו מוגזם. אך את המעשים והתגובות מצדם יש לבחון, בין היתר, לנוכח מציאות זו, ולא בתנאי מעבדה, תחת משב המזגן ואור הניאון". 

השופט סולקין הדגיש כי "כמובן, אם עובר מאן דהוא על החוק – יהיה עליו לתת את הדין בכל מקרה, אך תמיד יש לבחון את מכלול הנסיבות בטרם קביעת מסקנות".

עו"ד עדי קידר המייצג את כהן מסר בתגובה להחלטה: "אני מברך על החלטת בית המשפט המחוזי. השופט סולקין קיבל את מלוא טענותינו וקבע קביעות חשובות מאוד מבחינת המצב בהתיישבות והיחס למתיישבים. אני מקווה שהפרקליטות ומשטרת ישראל יקראו טוב טוב את ההחלטה והדברים יחלחלו עד לאחרון השוטרים בשטח. אוריה כהן וחבריו הם מתיישבים חלוצים וכך יש לראות אותם ולא כעבריינים".