ירידה חדה בגיוס לצה"ל ולאומנות פלסטינית: מה קרה לבדואים בצפון?

כתבה שפורסמה באתר "שיחה מקומית" בשבוע שעבר, דיווחה על תופעה מעניינת: בדואים רבים בצפון, שבעבר הזדהו כביכול עם המדינה, התגייסו לצבא, והשתדלו לעשות הפרדה בינם לבין שאר הערבים, מראים בשנים האחרונות מגמה הפוכה.

מן הנתונים, העדויות והראיונות שמביא האתר, עולה תמונה ברורה של קריסה דרמטית באחוזי הגיוס לצה"ל, התנערות מראייה של שותפות עם הממסד הישראלי ומעבר לאימוץ זהות לאומית פלסטינית ותמיכה במפלגות ערביות.

צניחה חדה בנתוני הגיוס לצה"ל

לפי הכתבה, השירות הצבאי, שהיה בעבר נפוץ מאד ביישובי הבדואים בצפון, איבד את מעמדו באופן משמעותי.

אחד המרואיינים סיפק בכתבה נתונים המשקפים את היקף התופעה: בשנות ה-90 נע מספר החיילים מטובא-זנגרייה בין 300 ל-400, כיום להערכתו מדובר בכעשרה חיילים בלבד. 

הוא מציין כי הצעירים כיום מעדיפים לפנות למסלולים אקדמיים ומקצועיים, וכי ישנם כיום יישובים ערביים לא-בדואיים בצפון שמציגים שיעורי גיוס גבוהים יותר מחלק מהיישובים הבדואים שנודעו בעבר באחוזי הגיוס הגבוהים ביותר אצל הערבים.

מתראיין נוסף מבסמת טבעון, סיפר כי עזב את השירות הצבאי לאחר תשעה חודשים בלבד בעקבות מבצע שומר החומות.

שינוי תודעתי: אימוץ הזהות הפלסטינית

מתראיינת נוספת תיארה תהליך עומק שבו הדור הצעיר ביישובים הבדואים מתנער מההפרדה שניסה הממסד לייצר בינם לבין שאר החברה הערבית.

לדבריה, בעוד שהמבוגרים ששירתו בצבא נושאים עימם זיקה מסוימת למדינה, "הדור הצעיר פחות שותף לשיקולים האלה ונוטה יותר לראות את עצמו כחלק מהקשר פלסטיני וערבי רחב יותר". היא הוסיפה כי רבים מאלו ששירתו בעבר גילו שהשירות לא העניק להם את ההישגים וההזדמנויות שחשבו שהוא ייתן להם, וכי אירועי ה-7 באוקטובר האיצו את התהליך הזה.

המהפך הפוליטי והאלקטורלי

השינוי בזהות מתורגם באופן ישיר גם לקלפיות. לפי הדיווח, בעבר זכו המפלגות הציוניות ברוב הקולות בכפרים הבדואיים בצפון, אך המציאות הזו השתנתה באופן ניכר עם הקמת הרשימה המשותפת ב-2015, והתקבעה עוד יותר בשנים האחרונות.

כיום, הכפרים הבדואיים מעניקים תמיכה רחבה למפלגות הערביות. מגמה זו התחזקה במיוחד עם מועמדותו ובחירתו של ד"ר יאסר חוג'יראת, חבר הכנסת הבדואי הראשון מהצפון מטעם מפלגת רע"מ, שגרמה לשינוי דפוסי ההצבעה והעמקת הנוכחות של המפלגות הערביות באזור.

טשטוש ההבדלים ואזהרה לגבי המגזר הדרוזי

מוניר זבידאת, ראש המועצה המקומית בסמת טבעון ויו"ר ועד ראשי הרשויות הבדואיות, טוען בכתבה כי העובדה שהריסת בתים בלתי חוקיים, אכיפה ומשילות, וארגוני פשיעה ורציחות קיימים ביישובים בדואים כמו ביישובים ערבים, יוצרת חוויה משותפת ואחדות בין כלל מרכיבי החברה הערבית נגד רשויות המדינה.

בסיום הכתבה מצוין כי תהליך דומה של אובדן אמון בממסד מתרחש בתקופה זו גם בקרב היישובים הדרוזיים – דבר שעלול, לדעת המרואיינים, להוביל לתוצאה דומה של איחוד מחדש של הזהויות השונות בתוך החברה הערבית מול מוסדות המדינה.