ביום חמישי בערב אושרה בקבינט הקמתם של 19 יישובים חדשים ביו"ש - חלקם קיימים כיישובים, חלקם כחוות, וחלקם חדשים לחלוטין. נסקור כאן את היישובים השונים, ואת המשמעות האסטרטגית של מיקומיהם במאבק על השטח.
1. אש קודש
2. קידה
3. גבעת הראל
4. פני קדם
5. כדים
6. גנים
7. אלנבי
8. נוף גלעד
9. ייט"ב מערב
10. כוכב השחר צפון
11. שלם
12. טמון
13. הר בזק
14. יציב
15. יער אל קרן
16. ריחנית
17. ראש העין מזרח
18. משעול
19. נח"ל דורן
קידה, אש קודש, גבעת הראל ופני קדם הם יישובים מבוססים יחסית עם עשרות משפחות. שלושת הראשונים שוכנים בגוש שילה-עלי, והאחרון בדרום מזרח גוש עציון. המשמעות בהסדרתם היא בעיקר מנהלית, והיא מאפשרת להם לגדול ולהתפתח מבחינת מבני ציבור וכו'.
בין 19 היישובים שאושרו, שניים הם יישובים ותיקים שנהרסו במסגרת הגירוש וכעת מוקמים מחדש. אלו הם גנים וכדים, מדרום מזרח לג'נין. בכך תושלם השבתה לאחור של תכנית ה'התנתקות' באופן מלא - את חומש ושאנור, היישובים הנוספים שנהרסו, כבר הוחלט להקים מחדש לפני כחצי שנה, ובחומש כבר פועלת ישיבה מזה שנים.
ההחלטה הסמלית החשובה על היפוך הכיוון מלווה גם במשמעות גדולה בשטח: המרחב של צפון השומרון, מטובאס (תבץ) במזרח ועד טול כרם במערב, ומהקו הירוק בצפון ועד שכם בדרום, היה עני תמיד ביישובים יהודיים. בעקבות כך הוגדר בו בימי אוסלו שטח A הגדול ביותר בכל יו"ש. גירוש האזרחים היהודים לפני עשרים שנה המעיט עוד יותר את הנוכחות היהודית בו, כי בעקבות זאת גם נוכחות צה"ל פחתה.
באזור צמחה ארץ הג'יהאד, שהוציאה פיגועים קשים רבים והצריכה את צה"ל, כשהחליט לפעול בשטח, להביא כוחות גדולים ויחידות מיוחדות. חזרת היישובים, ולו לפאתי צפון השומרון, צפויה להגביר שוב את הביטחון לא רק באזור אלא בכל הארץ - באמצעות התמודדות טובה יותר עם מרכזי הטרור שהפיצו פיגועים לכל עבר.
היישובים נקראים על שם ג'נין, הלא היא עין גנים הקדומה, ועל שם הכפר הסמוך בית קאד - שיתכן כי הוא בית עקד הרועים, בו פגש יהוא את ארבעים ושניים 'אחי אחזיה מלך יהודה', ושם הם נתפסו ונשחטו (מלכים ב' פרק י').
אגב, משום מה שמות היישובים גנים וכדים נהפכו, ודווקא הישוב הקרוב לג'נין נקרא כדים, והקרוב לבית קאד - גנים. כנראה אירעה החלפה בירוקרטית כאשר היישובים הוקמו, כמו עם מסד וטפחות בגליל התחתון. אולי ההקמה המחודשת היא ההזדמנות לתקן את הטעות…
התבססות גנים וכדים תאפשר להמשיך להעמיק ביישובים דרומה, לכיוון בא"ח גולני הישן שננטש בימי האינתיפאדה השניה, כמו בסיס סנור של הצנחנים. מבחינת פריסת ההתיישבות הערבית בשטח, ישנה אפילו התכנות ליצור רצף בין גנים וכדים ליישובי הגלבוע (המרחק עד לשטחי חוות הר מלכישוע הוא כחמישה ק"מ) - אך לצורך כך תדרש החלטה להתעלם מהגדרת חלק מהשטח המפריד ביניהם כשטח A.
תשעה מתוך תשעה עשר היישובים החדשים הם בתחום הבקעה רבתי - כלומר המישור שבתחתית הבקעה וכן מורדותיהם המזרחיים של הרי השומרון ובנימין. שניים הם קידה ואש קודש, שכאמור כבר התבססו לפני שנים. היישובים פרוסים על פני הבקעה מצפונה ועד דרומה, ומשרתים מטרות שהן מעבר למקומיות - תפקידם, כפי שהוא עולה ממבט על כלל השטח, הוא לבסס את הבקעה והמורדות המזרחיים כאזור יהודי.
בדרום נמצאים היישובים אלנבי (ליד גשר אלנבי על הכביש הישן מירושלים לרבת עמון), ייט"ב מערב (מעין הרחבה של היישוב הותיק לעבר אמת המים בעוג'א), נוף גלעד (על כביש רמאללה-יריחו) וכוכב השחר צפון (עין סמיה, על דרך אלון). שלושת הראשונים נפרסים ביחד סביב יריחו מצפון מזרח עד צפון מערב, מתייצבים קרוב ליישובי הלווין שלה, חותכים את הדרכים המקשרות בינה ובין ובין כפרי גב ההר ומעבים את ההתיישבות.
מדרום ליריחו כבר קיימת ממילא נוכחות יהודית ענפה, בין השאר כי הכביש העוקף עובר באזור זה. האחרון, כוכב השחר צפון, שומר על דרך אלון עצמה - ציר הכרחי לשגשוגה של הבקעה-רבתי.
צפונה משם, 'שלם' הוא השם שינתן לחוות דרך אברהם שהוקמה לפני ראש השנה לזכרו של אברהם אזולאי הי"ד, שנהרג ברצועת עזה כשהתנגד לנסיון מחבלים לחטוף אותו. השם שואב מן הפסוק 'ויבוא יעקב שלם עיר שכם', שמוסבר כנתיב העליה של יעקב לאחר המפגש עם עשו באזור היבוק. הכפר הערבי הסמוך מצפון מערב, סאלם, שימר לפי פירוש זה את שם המקום המקורי. החווה - וכעת היישוב - מרחיבים את האזור היהודי של אלון מורה - שעומד ברצף לבקעה - לכיוון דרום מערב.
הבשורות החשובות ביותר נמצאות בצפון הבקעה. כאן מוקם ישוב חדש לגמרי - טמון - ומוסדרת חוות הר בזק (החווה שממנה יצא רב סרן איתן אורבך ז"ל במשמרת האחרונה שעשה לפני מותו) כיישוב.
בצפון השומרון ישנם שטחי אש גדולים מאוד, שנמשכים מדרך אלון הקרובה בנקודה זו לכביש 90 ולגבול ומערבה עד לגב ההר של צפון השומרון. עם השנים התפשטו בשטחי האש וביניהם מאחזים בדואיים, והשטח שלכתחילה עמד למעשה די ריק, לא יהודים ולא ערבים, היה בסכנת סיפוח דה-פקטו לצפון השומרון הערבית במלואה ולטרור הממאיר שאוחז בה.
סנונית ראשונה היתה בהקמת חוות צבי עופרים בידי איתן זאב, בין שטחי האש על הכביש ממשכיות לתיאסיר. הוחלט להפוך אותה ליישוב כבר בפעימה הקודמת לפני חג השבועות האחרון, וכך נעשה צעד גדול של כמה קילומטרים אל עומק השטח המדובר. כמה חודשים אחר כך הוקמה חווה על הר בזק, ממערב לשטחי האש ועל שפת הגושים הגדולים המיושבים בערבים בגב ההר. כמה קילומטרים דרומה, בהר טמון שבין עמק תרצה ובקעת טמון, יוקם כעת יישוב חדש. השטח העצום, שבעבר היה מעין שטח הפקר, כבר מתחיל להראות מוקף ביישובים יהודיים. כעת כבר אפשר לחלום על חיבור הבקעה וצפון השומרון, שבעבר היו אזורים שונים לגמרי בתודעה, והשני ביניהם נראה כמעט אבוד.
היישוב טמון נושא חשיבות אסטרטגית גדולה מבחינה נוספת - שטחי המרעה של חוות אזור צפון הבקעה שמרו על רצועה של שטח לאורך דרך אלון, והחוות הרבות מאזור חמרה ודרומה עד למכמש ולכביש מספר 1 שמרו גם הן על שטח רב. כך הן יצרו חיץ כמעט מלא בין הירדן ובין יישובי גב ההר הערביים, ורק נתיב אחד נשאר למבריחים - אזור בקעת טמון. הקמת היישוב תעזור לסגור את הפער סופית, בהנחה שגם בו תקום חוות מרעה.
שמירה על הצירים (14-15)שני יישובים מוקמים בנקודות שמשרתות הגנה על צירי תנועה מרכזיים - יציב (שדמה) על הכביש מירושלים למזרח גוש עציון, ויער אל קרן על כביש 60 בין גוש עציון וחלחול. שדמה היה בסיס צה"ל שננטש, וארגון 'נשים בירוק' ניהל מאבק ארוך כדי שלא יועבר לשימוש הרש"פ. לפני כמה שבועות הודיעה מועצת גוש עציון על הקמת יישוב בנקודה. יער אל קרן הוא שילוב של יער אורנים נטוע מימי המנדט הבריטי וחורש טבעי הכולל אלוני תולע - דבר נדיר בהרי יהודה והשומרון. מאז סלילת הכביש העוקף, אחרי שבתי בית אומר הזדחלו לאורך הכביש הישן, הגבעה המיוערת יושבת בין שני הכבישים. יש לקוות שהיישוב החדש יבנה על חשבון השתלטות ערבית בסביבה, ולא על חשבון היער - פנינה נדירה בכלל ביו"ש, ובפרט בהר חברון.
ארבעה יישובים מחזקים או יוצרים רצפים במקומות אחרים ביו"ש - בצפון השומרון, במערבו, בגוש טלמונים ובמערב הר חברון.
מיקומו המדויק של היישוב ריחנית לא פורסם, אך ככל הנראה הוא מחזק את הרצף בין גוש שקד ובין חרמש, מעוז צבי ומבוא דותן. חוליה אחרת ברצף, חוות אל נווה, הוכרה כישוב בפעימת ההכרות הקודמת לפני כחצי שנה.
גם במערב בנימין, מיקום היישוב 'משעול' לא נמסר במדויק. ככל הנראה הוא מקדם רצף בין נווה צוף ובית אריה.
קרוב לפדואל עומד לקום היישוב היחיד שמתוכנן להיות עירוני ממש - ראש העין מזרח. הוא לא רק מחבר על פני שני צדי הקו הירוק בין גוש מערבא (פדואל, עלי זה"ב, ברוכין ולשם) ובין ראש העין, אלא אמור גם להרחיב את גוש דן מזרחה ולהקל על מצוקת הדיור. זהו צעד כמעט ראשון, מלבד העיר מודיעין עילית, בניצול המתבקש של מרכזיות האזור שבמערב בנימין והשומרון לצורך פיתוח אורבני שיוריד את מחירי הדירות באזורי הביקוש.
לבסוף, בדרום הר חברון צפוי להיעשות אחד הצעדים המרחיקים ביותר להקמת רצף - בשטח שיפוט של אדורה אבל הרחק דרומה ממנה, בנקודה בה שכנה האחזות נח"ל דורן ממערב לעיירה דורא (אדורה הקדומה), יקום שוב יישוב ויקדם חיבור בין תלם ואדורה ובין נגוהות, שעד עכשיו היתה יישוב מבודד כמעט לגמרי. צעד כזה מצית את הדמיון, ומזכיר לנו שגם הרחק דרומה משם, עד לאשכולות שליד ד'הריה, ישנו פער בין יישובי גב ההר ובין שרשרת היישובים למרגלות הרי חברון. בינתיים הוא עוד מחכה יחסית פתוח, אבל בהדרגה הוא נסגר בבניה ערבית ויוצר גוש ערבי ענק ורצוף - יחד עם כל הסיכונים הנלווים.
