מה אתם מעדיפים - מים מותפלים או גשם?

מחנכים אותנו כבר אלפי שנים שמזג האוויר בארץ ישראל ובפרט עצירת גשמים הם דיבור של אלוקים כלפינו. האם הדבר הזה נכון גם בעידן שבו המים מותפלים ולכאורה לא חסרים לנו ברמה הקיומית? 

בשלושת העשורים האחרונים ישראל עברה מהפכה שקטה במשק המים: היום רוב המים שזורמים לנו מהברזים כבר לא מגיעים מהכנרת או מהאקוויפרים, אלא מן הים הגדול. לאורך רצועת החוף פועלים כיום חמישה מתקני התפלה ימיים גדולים: באשקלון, פלמחים, חדרה, שורק ואשדוד שמספקים יחד בערך 600 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה, שהם סביב 70% מצריכת מי השתייה הביתיים בישראל. 

וכבר בתכנון מתקדם שני מתקנים ימיים נוספים - שורק ב' והמתקן בגליל המערבי, שאמורים להעלות את הסך השנתי לכ900 מיליון קוב מים מותפלים בשנה בעשור הקרוב. במילים אחרות: ישראל הפכה בתוך זמן קצר לאחת המדינות המובילות בתחום גם באיכות הטכנולוגית וגם בחלק של המים המותפלים בתוך סל המים הלאומי.

טהרן מתייבשת, ישראל משיבה מים לנחלים

קשה להתעלם מהניגודיות החריפה שבין ישראל לאיראן בכל הקשור למשק המים. הרי גם בטהרן יודעים לעשות טכנולוגיה ברמה גבוהה, בטח בכל מה שקשור לגרעין. אז אמנם עצירת הגשמים באיראן ממושכת הרבה יותר אבל גם אחרי שנה שחונה במיוחד בישראל, הפערים זועקים לשמים: בעוד בישראל החלו בפרוייקט השבת המים לתוך חלק מנחלי הגליל, הנשיא האיראני הכריז על כך שתושבי הבירה יצטרכו להתפנות בהדרגה.

התפלת המים הישראלית מחוללת ברוך ה' פלאים, ובע"ה לא נשקפת סכנת הישרדות במדינת היהודים מסגירת הברזים ואפילו החקלאות תוכל לשרוד עם מים מותפלים ודשנים שיאזנו את החוסרים. 

ובכל זאת במדינת היהודים ממשיכים להביט לשמים מוטרדים מהגשם שנטש אותנו כמעט לחלוטין בחורף תשפ"ה ונכון לתחילת כסליו השנה עדיין לא מגיע מעבר לגלים קטנים.

כללי אקלים חריגים מכריחים אותנו לקחת אחריות

מתניה מיה, גיאוגרף ומתכנן ערים, וגם איש ידיעת הארץ, לא מתרגש מהבצורת המתמשכת: "שנים שכונות אנחנו מכירים גם מאברהם אבינו, התופעה הזאת נפוצה באיזור כמו שלנו" אבל גם מיה מודה שהעצירה שחווינו בשנה שעברה הייתה חריגה "שנה אחת שיורד בה 70 אחוז מהגשמים או אפילו שלוש שנים שיורד בהם 70 אחוז היא לא תופעה יוצאת דופן. ובכל זאת העצירה בשנה שעברה הייתה בעוצמה מאוד חריגה ולא מוכרת ב-150 שנה האחרונות".

מתברר שכללי האקלים שהתרגלנו אליהם כאן בארץ הן תופעה אקלימית חריגה למדי: "אקלים ים תיכוני הוא אקלים נדיר - אזור שאמור להתנהג כמו אזור מדברי, למעשה לא מתנהג כך מבחינת קווי הרוחב שלו, רק בגלל שיש לו ים ממערב".

אבל התופעה היותר מעניינת היא דווקא אי היציבות שמאפיינת את ארץ ישראל, תלותיות אם נרצה לדבר במונחים יהודיים. "אקלים ים תיכוני מתבטא בתנודתיות מאוד גדולה, זה חלק מהאירוע" מסביר מיה "העם היהודי צמח כך גיאוגרפית: אנחנו מתפללים לגשם, אנחנו מחכים לו, וכשהוא יורד הוא אחלה, כי הוא יורד באמת בחורף, ויש המון פריחה ויבול, יש הרבה יתרונות גם לאקלים ים תיכוני, שהצמיחו את העם היהודי למה שהוא". 

וכאן באופן הכי טבעי מבחינתו משתלבת לצד התפילה גם ההתפלה: "בגלל שהתנודתיות היא חלק אינטגרלי מהאקלים הים תיכוניי, לימדנו את עצמנו גם תפילות וגם מעשה. צריך לשלב בין השניים. המעשה פה זה שיהיו לנו מדענים, שמדינת ישראל היא חלוצה בתחום. היא מודל לא רק בשל תפילות האנשים, אלא גם בשל היכולת שלנו לנהל מערכת מקצועית מאוד, של משק המים. 

"אנחנו חלוצים בהכול: גם ביכולת שימוש במי קולחין והשבה של מים, גם ביכולת של שינוע של מים וחיסכון במים להשקייה. 

"הקוראים שלכם אנשים מאמינים אז תן לי רגע להיות רמב"מיסט, ולא להתלות את התפילות שלנו, במה שאנחנו עושים ביומיום. אנחנו מתפללים לגשם, אנחנו רוצים שיבוא גשם, אנחנו רוצים שיהיו זרימות בנחלים, אנחנו רוצים מי תהום גבוהים, שנוכל לשחות במעיינות. אבל אין קשר בין היום יום שלנו, והמים שאנחנו צורכים, לבין מזג האוויר.

"שוב, התפללנו על החוכמה שלנו, זה כן. אבל אנחנו חלוצים בזה שאנחנו מצליחים לעשות משהו שהוא לא יאמן, ובאמת להפריח את המדבר ולהפוך את השממה למה שהיא".

פלאי הגשם שההתפלה לא יכולה לחולל

אז אחרי שכמעט השתכנענו שהתפלת מים היא פתרון גורף למשבר המים בישראל, מתברר שהתפלת מים מספקת מים, אבל אינה מתקרבת בכלל להיות המחליפה של הגשם בכל מה שקשור למה שמתרחש מחוץ לברז שלנו. 

המערכת האקולוגית של ישראל זקוקה ברמה הקיומית לא רק ל"מים", אלא לכל הדרמה שמתלווה לגשמי החורף: המינרלים, האבק, הברקים, השיטפונות, התזמון העונתי, והפעילות המיקרוביאלית העזה שמתעוררת בכל טיפה.

הנה כמה מהתופעות האלה שמתברר שמתחוללות ביתר שאת בארץ ישראל מאשר במקומות אחרים בעולם. 

1. גשם איננו סתם מים, הוא גם מזון לאדמה - מים מותפלים הם מים "ריקים" במקרה הטוב: לאחר סינון עמוק, כמעט ואין בהם מגנזיום, ברזל, אשלגן או זרחן. אבל גשם אמיתי, במיוחד באזור שלנו, נושא איתו מינרלים ממקור טבעי.

לפי מחקר בינלאומי מ-2004 שבחן את תנועת אבק ומינרלים במזרח הים-התיכון, נמצא כי גשם בישראל ממיס מינרלים שמגיעים מהאבק ומהקרקע ומעבירם לשכבות עמוקות — פעולה שמים מותפלים אינם עושים.

2. אבק סהרה: הדשן שמגיע לישראל עם הרוח. מעניין לגלות שישראל נמצאת במסדרון טבעי של האבק שמגיע מסהרה ומחצי האי ערב. האבק הזה עשיר בזרחן, מגנזיום וסידן. לפי מחקר ישראלי שפורסם ב-2005 על־ידי פרופ' הרוט מאוניברסיטת חיפה, נמצא שאבק סהרה שמגיע לאזורנו מכיל כמות מינרלים יוצאת דופן, עד כדי כך שהוא מסוגל להעשיר את הקרקע והים בזרחן – יסוד שחסר מאוד באזורנו. 

מחקר נוסף שנערך במכון ויצמן מצא שצמחים במדבר הנגב קיבלו עד 50% מהזרחן שלהם מאבק מדברי שהתמקם על העלים ונספג בגשם.

3. ברקים מייצרים דשן טבעי בחינם. ידעתם שכשברק מכה, החום העצום מפרק את מולקולות החנקן באוויר ויוצר תחמוצות חנקן שנשטפות לקרקע עם הגשם. זהו דשן טבעי ועתיק מאוד.

לפי מחקר מ-1984 שבדק את יצור תחמוצות החנקן בברקים, נמצא כי ברקים יכולים להוסיף כמויות מדידות של חנקן זמין לקרקע. ממש דישון שמגיע בחינם מהשמיים.

בישראל התופעה אף חזקה יותר, כי רוב הברקים כאן הם חורפיים, תוצאה של מפגש בין אוויר קר לים חם.

4. מתנות המינרלים של היורה והגשם של אדר. האקולוגיה של ישראל בנויה על מחזור עונתי חד: קיץ יבש לחלוטין, ואחריו חורף עשיר מים. שני רגעי מפתח במעגל הזה הם היורה והמרווה.

היורה - הגשם הראשון מפעיל "בום מיקרוביאלי". במחקרים שנעשו בקרקעות ים-תיכוניות נמצא שעם הגשם הראשון משתחררות כמויות גדולות של חנקן וזרחן עקב התעוררות חיידקים ופטריות שהיו רדומות בקיץ.

וכך גם הגשם שמתרחש לקראת סוף החורף - איזור אדר (פברואר-מרץ) כשהטמפרטורות עולות מעט, חלה קפיצה נוספת בפעילות מיקרוביאלית. זה מוביל לפרץ פוריות גדול בקרקע ונותן את הדחיפה לצמחים החד-שנתיים ולפריחה המפורסמת של ישראל.

5. שיטפונות: מנגנון עיבוד קרקע שאין שני לו. במדבר יהודה ובנגב השיטפונות החורפיים הם לא רק תופעה מרהיבה אלא חלק מהחיים המדבריים. מחקרים גיאומורפולוגיים בישראל הראו ששיטפונות מניעים חומר אורגני, שוחקים סלעים, מכניסים מינרלים לערוצים, ומשקמים את פוריות הקרקע באזורים שבהם כמעט לא יורד גשם ישיר.

6. חורף ישראלי: עונת הפירוק ולא עונת התרדמה. באירופה, בצפון אמריקה וגם בחלק מאסיה, החורף קופא והחיים קופאים איתו. בישראל, לעומת זאת, החורף הוא עונת שיא של פעילות ביולוגית. לפי מחקרים שנעשו על בתי גידול ים-תיכוניים, נמצא שהטמפרטורה המתונה והלחות הקבועה יוצרות תנאים שבהם פטריות מפרקות עלים בקצב מהיר, משחררות חומרי הזנה לקרקע, ומחדשות את הצמחייה.

7. חדירת מים לעומק ושיקום אקוויפרים - גשם חודר לעומק הקרקע וממלא אקוויפרים. הוא גם שוטף מלחים כלפי מטה ומאזן את הקרקע. בהקשר הזה שימוש בהשקייה של מים מותפלים אפילו יוצר נזק - לפי מחקרים הידרולוגיים שנעשו בישראל, נמצא שמים מותפלים בגלל העדר מינרלים נוטים דווקא להגביר המלחה בקרקעות חקלאיות אם משתמשים בהם לאורך שנים ללא איזון.

יותר מזה - מחקרים חקלאיים בארץ מצאו שמים מותפלים ללא תוספת מגנזיום פוגעים במבנה החרסיתי של הקרקע וגורמים להתכווצות ולחוסר יציבות. לכן, חקלאים רבים מערבבים מים מותפלים עם מי אקוויפר.

הרב שרקי: האנושות מתבגרת באמונה בזכות ההתפלה 

כשאנחנו פונים לרב שרקי כדי לדבר על הגשמים הוא מספר לפני הכל על לא פחות מאשר מכתב בפרסית שהוא שיגר למנהיגי הדת באיראן בעקבות משבר המים הקיומי שבו שרויה מדינת האויב הכי מובהקת שלנו - "מתקיימים דברי הנביא, שאחרי שינסו להשמיד את ישראל, 'לא עליהם יהה הגשם'".

האם ההתפלה מפריעה לשיח האלוקי שקריאת שמע מתארת? מבחינת הרב שרקי, הפוך בדיוק. ההתפלה מאפשרת לאנושות לעלות מדרגה מהשלב ההישרדותי: "הבעיה היא כבר לא בעיה קיומית. אלא האם אנחנו מרגישים קשר בין העליונים לתחתונים. 

"בזכות זה האנושות יותר בוגרת. היא לא צריכה דווקא מים פיזיים כדי להרגיש את זה. אבל הגשם, גורם לנו לזכור את זה. כשאין גשמים טבעיים, אז יש במה להשקות ויש מה לשתות, אבל האקלים משתנה. אקלים גשום יוצר בנפש איזושהי שלווה פנימית. הגמרא אומרת שכשיש גשם, יש יותר צלילות הדעת".

מה אלוקים מדבר בעצירה הנוכחית? 

"יש קושי באחדות באומה, המשימה העיקרית שלנו, זה משימת האחווה. אני חושב שלא צריך להיות נביא, אפשר לראות את הגשם, כהזמנה לתיקון הזה".

איתיאל גלעדי: האם נשתה מהמים העליונים או התחתונים? 

איתיאל גלעדי תלמידו הצמוד של הרב גינזבורג מצא את המים המותפלים בפשט של מאמר חז"ל הקדמון שאומר ש"בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, הארץ שותה ממים העליונים, ובזמן שאין עושים רצונו של מקום, הארץ שותה מתמצית מי אוקיינוס" - טוב, בעידן של מים מותפלים שמגיעים ממי הים אין כבר צורך להרחיק לכת לפירושים עמוקים על מה הם אותם מי האוקיינוס שעליהם דיברו חז"ל. 

גם הוא מדבר על מערכת חדש מול ה' "אדרבא ככל שהעולם התחתון הגשמי  מסתדר יותר לבד כך יותר חשוב לבקוע אותו. בעידן של רובוטיקה ובינה מלאכותית, כשכולם דואגים שעוד מעט לא יהיה לנו מה לעשות, רק מי שיהיה מחובר למעלה ויבין שהמטרה שלנו היא להשכין את השמים על הארץ וידע איך לעשות את זה, יהיה לו מה לעשות כאן. האחרים פשוט ימותו משעמום" הוא אומר בחיוך. 

"במובן הזה תפילה על הגשמים, היא תפילה למים עליונים - תפילה לקשר בין העליונים והתחתונים".

אז אם שאלתם את עצמכם למה דווקא בארץ שבה הצליחו להתפיל מים יותר מכל מקום בעולם, משהו באינטואיציה שלנו לא נרגע עד שהגשם לא מגיע, אז זאת אולי התשובה: התפלה מצילה חיים, גשם לעומתו בונה חיים. 

יש ועוד איך על מה להתפלל. 

והאמת שלפי חכמי הסוד הגשם כבר כאן תמיד, רק "כי לא המטיר" והוא בעצם מחכה לעוד כמה שפתיים שיבטאו את הרצון האלוקי לכך שהוא גם ירד וישפיע ברכתו עלינו. 

ברך עלינו את השנה הזאת, ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה.