מכון עלמא: ג'ולאני ממשיך את דרכו של ארגון אל קאעידא

לפני שנה בדיוק, ב-8 בדצמבר 2024 עלה אחמד א שרע - מוחמד אל ג'ולאני, להיות נשיא סורייה, מאז, סוריה בהנהגתו חידשה קשרים דיפלומטיים עם מדינות רבות, במיוחד במערב, ואף הוא עצמו הוזמן וביקר בוושינגטון בבית הלבן. דו"ח חדש של מכון עלמא בא לענות על השאלה הגדולה, האם הוא התמתן באמת או שמדובר בהצגה.

כלפי חוץ נראה כי א שרע, שבעבר היה מורד ג'יהאדיסט סלפי (זרם קיצוני באסלאם), החל את דרכו בארגון אל-קאעדה, והוכרז על ידי ארצות הברית כ"טרוריסט עולמי", שינה את דרכו: כעת הוא עוסק בשיקום סוריה ובחיזוק ביסוס המשטר. הוא הצטרף לקואליציה למלחמה בדאע"ש בראשות ארצות הברית, וכבר ב-30 בנובמבר פיקוד המרכז של ארה"ב הכריז על פעולה משותפת עם משרד הפנים הסורי להשמדת מחסני הנשק של דאע"ש בתקיפות אוויריות. ג'ולאני גם אומר כי הוא נלחם בהברחות הנשק של חיזבאללה ללבנון.

בשבוע נסיעתו של ג'ולאני לארצות הברית פורסם כי סוכלו שני נסיונות של דאע"ש לחסל אותו, מה שתרם לתדמית שלו כמי שהשתנה והתמתן, האם ג'ולאני שעד לא מזמן היה מבוקש כשפרס כספי גבוה מובטח על ראשו, באמת שינה את דרכו? או שזהו רק מהלך פוליטי מתוך אינטרסים איסלאמיים?

במסמך של מכון עלמא הוצגה הגישה המחמירה לפיה א-שרע שואף לחזור ולהיות אותו אל ג'ולאני הטרוריסט מפעם, הג'יהדיסט הקיצוני והטרוריסט, לצורך כך הוא אימץ את הגישה האסטרטגית של אל-קאעדה - ביסוס שלטון מקומי, בנייה מוסדית, וסבלנות ארוכת טווח, אך את המיתוג החיצוני של אל קעידא הוא נטש, וכך הוא יכול להציג את עצמו בפני ארה"ב והמערב כאדם שוחר שלום, מה שמסייע להתעצמות שלו.

התפיסה האסטרטגית של אל - קעידא

לתפיסת ארגון הטרור אל -קעידא, הדרך להגיע מטרה שלו, שהיא חיזוק השליטה האיסלאמית והחלת השריעה על הכל, היא איטית אך בטוחה: בתחילה יש לבסס את הכוח בדרכים "רכות", להימע מעימותים, ליצור בריתות, להחדיר תעמולה ולהחליש את המתנגדים, בשלב הבא יהיה אפשר להגביר שליטה צבאית. זאת בשונה מדאע"ש, שראו בהקמת הח'ליפות מטרה מיידית, ולכן הכריזו על הח'ליפות גם ללא תשתית אמיתית ויציבה. התפיסה הזו, הרואה בחזון הח'ליפות כחזון ארוך טווח היא חלק מ"הסבלנות האסטרטגית", אבן יסוד בהגות אל-קאעדה ושאר הארגונים הג'יהאדיסטים בעולם. אל קאיעדה פועל לאורך שנים ולא במהפכת בזק. ארגון הטרור אל־קאעידה רואה את מאבקו כמאבק דורי ,לא כמאבק שיש לנצח בו בשנים ספורות. מאבק שהיעד הגלובלי שלו הוא שחיקה איטית של המערב עד לקריסה.

אל ג'ולאני שהפך להיות א שרע

מאז עלייתו לשלטון סוריה, פועל אלג'ולאני לקדם תדמית מתונה, ובמסגרת הקמפיין הזה הוא דאג לשנות את שמו הג'יהאדיסטי לאחמד א-שרע, לשנות תסרוקת ולבוש.

עם זאת, סביר להניח כי שינוי המיתוג העצמי של אלג'ולאני הוא מניפולציה טקטית בלבד ולא שינוי אידיאולוגי. השינוי התדמיתי של אלג'ולאני מלווה בהצגתו כמנהיג מקומי, לא ג'יהאדיסט עולמי, וכן בקידום שיח של אחדות עדתית ודתית ושלום פנימי בסוריה. הוא גם מצהיר כי הוא פועל לשלב במנגנוני המדינה את כלל הפלגים. זוהי האסטרטגיה שתאפשר לו לבסס את השלטון ולחזק את היציבות. הסבלנות האסטרטגית של אל קאעדה כוללת ג'האד מדורג וזהיר, ללא התעמתויות מיותרות, תוך בניית תמיכה ציבורית. השימוש באלימות מבוצע באופן מחושב, מבלי לפגוע יותר מידי במוסלמים כדי לא לאבד תמיכה. כמו כן, כחלק מניסיונותיו לצבור תמיכה פנימית כמנהיג בסוריה, אלג׳ולאני מקפיד להציג את עצמו כלוחם צדק, קשוב לציבור, שפעל לאורך שנות הלחימה להגנת האוכלוסייה הסורית ונמנע מפגיעה באזרחים — בניגוד למשטר אסד, שלטענתו ביצע פשעים נרחבים ומתמשכים נגד בני עמו. 

הסכמי שלום בתפיסת הג'יהד

המסמך סוקר כיצד בתפיסה הג'יהאדיסטית, הסכמים נתפסים ככלי טקטי ולא כיעד בפני עצמו. מטרת הסכמים היא לקנות זמן באמצעותו יבנו כוח, יתבססו מוסדית, ישפרו עמדות או יחלישו את האויב. מדובר במנגנון זמני שמותר ואף מצופה להפר אותו ברגע שמאזן הכוחות משתנה או כאשר נפתח "חלון הזדמנויות" לשלב הבא במאבק.

ההסכם איננו מבטא הכרה בלגיטימיות של הצד השני, אלא היתכנות אסטרטגית בלבד. ההסכם אינו מסמן סוף של עימות, אלא שלב מתוך תהליך מתמשך שמטרתו לקדם את היעדים האידאולוגיים ארוכי הטווח. זו אותה תפיסה של חזבאללה, חמאס, הג'האד האסלאמי ושאר הארגונים הג'האדיסטים הנלחמים בישראל. לעומת זאת, התפיסה המערבית רואה בהסכמים פעולה מחייבת, יציבה ובעלת כוונה אמיתית לשינוי המציאות.

לפיכך, הפרת הסכם - מה שבעיני המערב נתפס ככישלון, נתפס בעיני הג'יהד כמהלך לגיטימי בדרך אל המטרה הגדולה - זוהי הסיבה, שמדינות מערביות , לרוב מפרשות לא נכון את כוונותיהם של גורמים כמו אל־קאעדה, טליבאן, חמאס, חזבאללה, וכעת גם את של אלג‘ולאני. ארגון אל  קאעידה השתמש באופן היסטורי בהודנות, הפסקות אש, מגעים דיפלומטיים ובריתות זמניות. זו לא סטייה מהאידיאולוגיה — זה חלק ממנה. המשא ומתן עם ישראל וגם הקשרים עם המערב של אלג'ולאני, מוצדקים בתפיסת אל-קאעדה כבריתות זמניות עם כופרים למען מטרה גדולה יותר.

ג'ולאני והג'יהאד הטרוריסטי - עדיין הולכים יחדיו?

בזמן האחרון אל ג'ולאני הלא הוא א - שרע מנסה להציג תמונה לפיה הקשר בינו ובין ארגון הטרור אל - קאעידא, לדרכיו ועקרונותיו, התעמם, ומציג פנים של איש פתוח יותר ושוחר שלום, אולם אין זה אומר שהוא אכן נטש את דרך הג'יהאד.

על פי המסמך הסיבה שאלג'ולאני לא הכריז על הקמת ח'ליפות אסלאמית עם עלייתו לשלטון היא לא שינוי אידיאולוגי, היא חלק מהתפיסה של אל קאעדה, תפיסה שאומרת: תעשה מהפכה איטית, מדורגת, אסטרטגית, מבוססת תמיכה ציבורית.

נקודה נוספת בדרכו של ג'ולאני היא הנסיון שלו לטייח את עברו כטרוריסט, הוא איננו מתחרט על עברו, אלא טוען כי טרוריסט הוא רק מי "שהרג חפים מפשע" בכך, במקום להציג שינוי אמיתי של דרכו, הוא עושה שינוי של הנרטיב, ומנסה לשכתב מחדש את משמעות הביטוי כך שהמושג טרוריסט לא יכול על עברו.

כלפי חוץ אלג'ולאני מנסה לאמץ דימוי פרגמטי, של שחקן מקומי אחראי שניתן לנהל עמו דיאלוג על בסיס אינטרסים משותפים מול איראן וגורמי ג‘יהאד קיצוניים ממנו. אולם בפועל, הרטוריקה הבסיסית שלו - הטלת דה־לגיטימציה על ארה״ב וישראל, הצגתן ככוחות "תוקפניים" והימנעות מוחלטת מביקורת פנימית על האידיאולוגיה הג‘יהאדיסטית— מצביעה על כך שהוא אינו נוטש את תפיסת העולם הסלפית- ג‘יהאדיסטית. אלג'ולאני משתמש במגעים עם המערב כאמצעי טקטי לשיפור מעמדו ולשימור שליטתו בסוריה, אך עדיין שומר על תפיסתו הג'יהאדיסטית. 

הריחוק הפומבי מאל־קאעידה אינו אידאולוגי, אלא נובע מניסיון להפחית לחץ בינלאומי ולשפר את תדמיתו, בכך לקבל לגיטימציה פנימית ובינלאומית של מנהיג סוריה, שיהווה את הבסיס למדינה האסלאמית בעתיד.