מאז פרוץ המלחמה, יישובים רבים ברחבי יהודה ושומרון החליטו שלא להכניס פועלים ערבים לעבוד בשטחם. בגוש עציון, כל בתי ספר של האזור ממוקמים בסמוך למועצה בשטח שנקרא "הגבעה הצהובה" הנמצא בסמוך לכניסה הישנה לישוב אלון שבות. בעקבות כך שלא מדובר בישוב מן המניין, המועצה אינה מחויבת לערוך הצבעת תושבים בנוגע להכנסת פועלים ערבים אלא יכולה לעשות כרצונה.
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", במשך כשנתיים, הוקפאה העבודה על הבריכה האזורית החדשה שהתחילה להיבנות במתחם "הגבעה הצהובה". לפני מספר חודשים הודיע ראש המועצה לתושבים על החלטתו לחדש את העבודות בעזרת פועלים ערבים, שלפי דבריו יעבדו בתוך אתר סגור שאין ממנו כניסה ויציאה.
חן ורקר, תושבת אלון שבות ואמא לשלושה ילדים הלומדים במוסדות החינוך, שוחחה איתנו בקול היהודי מתוך דאגה גדולה לשלומם של ילדיה ושל ילדי גוש עציון כולו.
לדבריה, בימים האחרונים התחילה העבודה בפועל, והפועלים הערבים מגיעים יום יום לאתר הבנייה שנמצא בסמוך לכל בתי הספר בהם לומדים אלפי ילדים. "החל מלפני כמה ימים נכנסים עשרות פועלים פלסטינים מדי יום לתוך המתחם תוך כדי שהילדים שלנו לומדים בבתי הספר שנמצאים בצמוד לאתר הבנייה", היא אומרת בדאגה ממשית. "צריך להבין, אלפי ילדים מגיעים ללמוד בבתי הספר כל יום".
את טענות היא מפנה כלפי ירון רוזנטל ראש המועצה שהבטיח שיגדר את אתר הבנייה והכריז על שמירה הדוקה. "כשאני נוסעת סביבו אני רואה פרצות רבות. לגבי השמירה, צריך לדעת שיש שם כמות קטנה של מאבטחים על קרוב ל-100 פועלים ערבים", מסבירה ורקר את המצב. "רובם של הישובים לא מכניסים עובדים פלסטינים, ודווקא לתוך מרכז החינוך של גוש עציון נכנסים עשרות פועלים ערבים. זה לא נתפס", היא משקפת את המצב.

"כמה מאבטחים לא יכולים לעצור אותם אם הם ירצו לפגע", היא אומרת בחשש. "כשהם ירצו - הם יצאו משם ויעשו מה שהם עשו בשביעי באוקטובר. זה פחד אלהים. כשאני חושבת על התרחישים שעלולים לקרות, אני חווה התקפי חרדה.
פעם אמרו שמחבלים לא פוגעים בילדים. ראינו שזה לא ככה. הם שחטו ילדים בשביעי באוקטובר. מספיק שכמה מהם יחליטו לעשות פיגוע, אנחנו נשלם מחיר שלא נקום ממנו", היא מדברת בגלוי.
לדבריה, "ילדים שיודעים שיש ערבים מפחדים ללכת לבית הספר". ברמה הפרקטית היא מבינה שההורים לא מסוגלים להישאר בבית עם הילדים ולכן ממשיכים לשלוח את הילדים.
ורקר בעצמה נשואה לאיש מילואים ומעידה שנשים רבות סביבה נמצאות באותו מצב וחייבות לשלוח את הילדים למסגרות.
"ניסינו ברמה הישובים להתארגן עם הורים שישגיחו על הילדים, אבל בסופו של דבר מדובר באלפי ילדים, אין לנו איך להשתלט על האירוע הזה עצמאית", היא אומרת.

"היו לנו כמה פגישות עם ירון רוזנטל ראש המועצה. הצענו לו כמה הצעות פרקטיות ופיתרונות ואף אחת מהם לא נענתה. הצענו שהפועלים יעבדו בלילות או בחופשות - אחרי הכל מדובר בכספי הארנונה של כולנו - וקיבלנו תשובות שליליות להכל".
"צריך להבין שגם לנו יש אינטרס שהבריכה תהיה מוכנה, אבל לא על חשבון החיים של הילדים שלנו", מדגישה ורקר. "אני לא יודעת איזה מאמצים הוא עשה מראש, אבל הוא שלל את ההצעה להשתמש בעבודה עברית", היא מתייחס לפניות החוזרות ונשנות אל ראש המועצה שנותרו ללא מענה הולם.
ורקר מדגישה כי הטענות על הימצאותם של הפועלים במרחב סגור אינן נכונות. "תפסו ערבי שקונה בקיוסק של הילדים. ראש המועצה הסביר שמדובר בערבי ישראלי. אני לא מבינה, ערבי ישראלי לא יכול לפגע?".
"תבין, הגדר של האתר בניה צמודה לבית ספר שירת חנן. מה שמפריד בין הפועלים הערבים לבין הילדים שלנו זו חתיכת אסכורית", היא מתארת את הסכנה.
ורקר, שמגיעה מרקע ביטחוני אומרת שהקלות שבה הפועלים יכולים לפגע היא בלתי נתפסת. "מספיק שאחד מהם מחליט שהוא יוצא מאתר הבניה, תוך שניה הוא בתוך בית הספר".

"הילדים שלנו חשופים לאנשים שאנחנו לא יודעים כמה מהם רוצים להרוג אותנו. אנחנו מכירים הרבה אירועים שפועלי בניין יצאו לחבל". ורקר מוסיפה ואומרת שלרשות העובדים עומדים כל האמצעים לפגע באתר: "הם לא צריכים נשק, יש להם כלי עבודה בכמויות".
"הם שחטו אותנו בשבעה באוקטובר. הם לא באמת מבדילים בין מבוגר לבין ילד", קולה נשבר. "המחשבה שהילדים האלה חפים מפשע ולא עשו שום דבר זה - זה כבר לא תופס. זו מציאות הזויה שהתפוצצה לנו בפרצוף ברמה הכי קשה שיש. הילדים האלה לא יכולים להגן על עצמם".
"אני באמת מחזיקה מירון רוזנטל כאיש רציני", היא מדגישה לסיום הראיון "אבל ההחלטה שלו לא קשורה למציאות. בסיום שיחתנו ורקר מסרבת לדמיין מה עלול לקרות לילדים בתרחיש של פיגוע על ידי העובדים, אלא מדגישה שהיא רוצה למנוע את האירוע מראש. "אני לא מצליחה להבין איך באמת הוא לקח את האחריות הזו. אני לא מבינה איך ירון יכול לישון בשקט".
מירון רוזנטל ראש מועצת גוש עציון נמסר:
האבטחה על הפועלים בגבעה הצהובה הינה חסרת תקדים בעצימותה. היום עבדו במקום 11 פועלים עם 3 שומרים.
חשוב לציין שבכל יישובי גוש עציון שבהם הועסקו פועלי בניין לפני המלחמה ויש בהם בנייה חזרו להעסיק פועלים פלסטינים מתוך ידיעה שאם לא נחזיר פועלים תהיה הקפאת בניה.
לא מוכרות לנו טענות בנוגע להגעת ערבים לקיוסק בגבעה הצהובה.