צבא טרור בלב המדינה: כך בונה הרשות הפלסטינית כוח התקפי למתקפת פתע

בתחקיר שפורסם הבוקר (ראשון) חושפת תנועת רגבים את 'צבא הצללים' של הרשות הפלסטינית. הנתונים מציגים תמונה ברורה של בניין כוח צבאי התקפי בלב יהודה ושומרון, שלא ניתן עוד להגדירו כמשטרה אזרחית האמונה על שמירת הסדר, אלא כצבא מאורגן ומאומן.

הסכמי אוסלו הגדירו במפורש לפני כשלושה עשורים, כי המנגנונים יצוידו בעיקר בנשק קל לצורכי שיטור ואכיפת חוק בשטחים שנמסרו לשליטת הרשות. אך בפועל, הם מחזיקים כיום נשק ואמצעי לחימה המאפשרים לחימה התקפית; מטולים, מקלעים ורכבים משוריינים מצוידים. יתרה מכך, מספר החמושים עומד כיום על למעלה משישים אלף חמושים, פי שלושה מהמספר שנקבע בהסכמי אוסלו.

על פי התחקיר, לוחמי המנגנונים עוברים הכשרות צבאיות מתקדמות באקדמיות בחו"ל; ברוסיה הכשרות קצונה ופיקוד, בפקיסטן אימוני שריון, טנקים וארטילריה, ובמצרים ואיטליה אימוני צניחה טקטיים. במקביל, בבסיסי הדרכה בירדן וביריחו, תחת מעטפת של "שיטור אזרחי", מתבצעים אימוני חי"ר הכוללים ירי מרכבי שטח בתנועה, לוחמה בשטח בנוי ושימוש במטעני פריצה - יכולות שנועדו באופן מובהק לפעילות התקפית ולא לאכיפת חוק.

ברגבים חושפים לראשונה את חוד החנית של המנגנונים, יחידות העילית המיוחדות:
יחידת הקומנדו 101, הכוללת כוח פריצה וכיבוש המונה כ-2,000 לוחמים.
בנוסף, יחידת SAT המונה כ2500 לוחמים הפועלים ככוח נייד ומהיר, המיועד ליצור פשיטות עומק בשטח ולתמרון במהירות תחת אש. היחידה מתמחה בשימוש בכלי רכב מהירים, ומאומנת בביצוע ירי מאופנועים תוך כדי תנועה. בנוסף, יחידת העטלף, יחידת מודיעין חשאית שפועלת בחשיכה ובסודיות, תוך שימוש באמצעים מיוחדים מבצעיים וטכנולוגיים מהמתקדמים בעולם. היחידה מונה כמה מאות לוחמים שנבחרו בקפידה והמשימה המרכזית שלה היא איסוף "מודיעין מטרה" על ידי חדירות שקטות ותצפיות.

התחקיר סוקר את תהליך הקמת הרשות הפלסטינית מאז ימי אוסלו, ניסיונות התיאום שקרסו פעם אחר פעם דרך מבצעי צה"ל ביהודה ושומרון ועד אירועי הטרור והפיגועים הרצחניים שיצאו מתוך המנגנונים.

לאורך השנים, מנגנוני הביטחון הגדילו את סד"כ החמושים שלהם לכ-60,000 איש, בניגוד למכסה של 18,000 שנקבעה בהסכמי אוסלו ולהרחבה שניתנה בהמשך.

היקף זה אינו רק חריגה מההסכמים, אלא מציב את הרשות הפלסטינית ככוח חמוש הגדול פי שניים ממצבת כוח האדם של משטרת ישראל כולה וקרוב לשליש מכלל סד"כ הצבא הסדיר בצה"ל. הפער הכמותי מקבל משנה תוקף בניתוח היחס לאוכלוסייה: בעוד שבמדינת ישראל משרתים כ-3 שוטרים לכל אלף נפש, ברשות הפלסטינית הנתון מזנק ל-19 חמושים לכל אלף נפש – פי 7 מהיחס בישראל. 

ברגבים מדגישים: "נתון חריג זה מלמד כי המנגנונים אינם מתפקדים ככוח שיטור אזרחי סטנדרטי, אלא מיועדים גם להוות צבא לכל דבר, המונה חמוש אחד על כל 53 אזרחים." ומוסיפים: "המסקנה הברורה מן הממצאים והעדויות בשטח היא כי המנגנונים החלו בהכנות מעשיות לתרחישי פשיטה וכיבוש שטח, בדומה לאירועי השבעה באוקטובר. ההצהרות הגלויות על כוונתם של אנשי הרשות הפלסטינית "לשוב" לערים כמו חיפה, יפו וטבריה מלמדות כי התדמית 'המתונה' שבנתה לעצמה הרש"פ היא מצג שווא מסוכן.
הסתמכות על הרשות הפלסטינית כשותף ביטחוני וכ'קבלן ביצוע' ביהודה ושומרון והן בדיבורים על "היום שאחרי" ברצועת עזה, סוללים את הדרך לאיום. ביטחונה של ישראל חייב להישען על כוחה וריבונותה בלבד."