- הרשמה לניוזלטר
- מועדון המשפיעים
- שימושון
- אודות
- תרום לנו
- צור קשר
לפני כארבעה חודשים, תנועת "אם תרצו", ארגון "בצלמו" וישראל סילמן הגישו תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים השופט אשר קולה על השופט חאלד כבוב.
הטענה כלפי כבוב הייתה כי הוא נתן החלטות בנושאי הארכות מעצר בשני תיקים שונים (בשנת 2022 ובשנת 2024), כאשר את אחד הצדדים ייצג לא אחר מאשר עו"ד מוחמד רחאל – חתנו לשעבר של השופט, ששמו מתנוסס שחור על גבי לבן ב"רשימת המניעויות" הרשמית של כבוב.
על פי סעיף 15 לכללי האתיקה לשופטים, שופט מנוע מלשבת בדין כאשר ישנו חשש ממשי למשוא פנים, קל וחומר כאשר מדובר בבן משפחה (גם אם לשעבר) המופיע ברשימת המניעיות של השופט מראש. אולם, נציב התלונות דחה את התלונה.
בתגובה לתלונה, מיהרה דוברות הרשות השופטת להגן על כבוב והסבירה כי עו"ד רחאל כבר אינו חתנו של השופט כיום, וכי השופט כבוב שימש באותה עת כ"שופט תורן". עוד נטען, כי מכיוון שהצדדים הגיעו להסכמה על הארכת המעצר, מדובר בהחלטות שהן "טכניות במהותן", ללא דיון וללא צורך בשיקול דעת שיפוטי.
ארגוני הימין שהגישו את התלונה לא ויתרו, והזכירו לנציב קולה החלטה קודמת שלו עצמו שבה קבע הנציב נחרצות כי "אין במעמדו של שופט תורן כדי לגבור על האיסור להימצא במצב של ניגוד עניינים". כלומר, העובדה ששופט נמצא בתורנות לא מתירה לו לדון בתיקים של מקורביו.
למרות הסתירה הברורה לדבריו שלו עצמו בעבר, החליט הנציב קולה לדחות את התלונות. בהחלטתו, קבע הנציב כי השילוב של ניתוק הקשר המשפחתי (גירושין), היותו של כבוב "שופט תורן", והעובדה שמדובר בהארכת מעצר בהסכמה – מכשירים את המעשה.
הנציב אף הגדיל לעשות וקבע כי "העברת שני ההליכים לשופט אחר לצורך קבלת החלטות לשם שמירה על מראית פני הדברים כ'נקיים' מניגוד עניינים, נדמית כצעד מלאכותי, מכביד ומיותר".
שי רוזנגרטן יו''ר תנועת אם תרצו מסר: ''כל יום שהשופט חאלד כבוב נותר על כס השיפוט פוגע באמון במערכת המשפט. מצער שנציב הקבילות על השופטים בחר להתעלם מהעובדות. נמשיך להיאבק למען תיקון מערכת המשפט!''
לפני כחצי שנה, לאחר שחשפנו בקול היהודי, שהשופט חאלד כבוב דן בתיק הריסת הבית של השייח המסית עכרימה סברי, למרות שהוא העניק לו תעודת הוקרה, תנועת 'אם תרצו' הגישה תלונה נגד כבוב לנציב התלונות על השופטים.
גם התלונה הזו, כמו הנוכחית, נדחתה כמובן על ידי הנציב, בטענה שסברי אינו אחד מהעותרים ועזב את הבית לפני כמה חודשים.
למרות טענותיו של קולה, סברי התגורר בבית שנים רבות (מעל עשור), ורק בשל ההליך שהתנהל ובגלל שהעותרים הבינו ש"בשלו הרעה הזאת" הם הודיעו לבית המשפט שהוא רק שוכר שם ושהוא עוזב.
בכל כלי התקשורת הערבים מתייחסים לפרשה כהריסת ביתו של המופתי סברי.
בכתב ההגנה שלו, טען השופט כבוב שהוא לא ידע מי הוא סברי, טענה מופרכת, שכן סברי הוא מחשובי המלומדים האיסלאמיים ודמות מפורסמת מאוד.
