שטח הפקר בירושלים: "אנחנו במו ידינו יצרנו את המפלצת הזאת"

גדר ההפרדה שעוברת בתוך השטח המוניציפאלי של ירושלים, חוצצת בין מושב עטרות ושדה התעופה הנטוש, לבין שטחי ההפקר של כפר עקב. 
הגדר היא המלצה בלבד, ובחלק מהמקומות היא למעשה בגובה הרחוב וניתן לעבור אותה ללא כל קושי.

ראשוני הציונות הבינו – יורשיהם הפקירו

אנחנו בסיור עם יהודה נעם, מנהל מרחב ירושלים בתנועת "רגבים", והיום נפתח בביקור בעטרות. לפני למעלה ממאה שנה הוקם המושב בידי יהודים ובהם שמות מוכרים בתנועה הציונית כמו לוי אשכול, ברל כצנלסון מאיר רוטברג ועוד.
אלא שמה שהיה ברור להם אז, אודות חשיבות השליטה היהודית במרחב ירושלים מעבר לעיר עצמה, דעך עם השנים בממסד הישראלי שאיבד כיוון.

מושב עטרות פונה ונהרס במלחמת השחרור. שדה התעופה הבריטי שהוקם בשטחו עבר לידי ירדן. לאחר מלחמת ששת הימים שבה ישראל להפעיל אותו, אך בראשית האינתיפאדה השניה מחשש לירי מקלנדיה הוא ננטש. במקום לשטח את כפרי האויב ישראל נסוגה שוב ושוב.

בהמשך הוקמה הגדר שהפכה את האיזור לשכונת הפקר כאשר הותירה שטח מוניציפאלי של ירושלים מעבר לגדר. נעם מסביר כי ב-20 השנים האחרונות הוקמו מרבית המגדלים הלא חוקיים.
כמה ערבים בעלי תושבות ישראלית גרים בשטח המוניציפאלי של בירת ישראל שמעבר לגדר בכפר עקב? המספר בגדר תעלומה אך לפי רוב ההערכות המספרים נעים בין 80 ל-120 אלף איש.
מדובר באזור מהצפופים ביותר בעולם, וזאת הודות לגורדי השחקים הלא חוקיים שנבנו ללא הפרעת המדינה והעירייה לאורך השנים.

כשהעירייה שכרה מבנה לא חוקי

תושב ירושלים שגר במבנים אלו נמצא בשטח המוניציפאלי והתושבות שלו נשמרת על שלל הזכויות בביטוח הלאומי, טיפולים רפואיים וכד'. 
הדבר יצר דוחק עצום במרחב. "מעבר לקו של ירושלים מיד ניתן לראות שהבנייה כפרית ללא בניינים גבוהים", מסביר לנו נעם, שמהווה חלק מרכזי במאמץ לפעילות משילות בעוטף ירושלים וברחבי הבירה, וזאת לאחר שתנועת רגבים נכנסה לפעול בעיר לצד גורמים ותיקים יותר כמו אריה קינג, חבר מועצת העיר ונוספים.
"מדינת ישראל במו ידיה מעודדת את התופעה בכך שהיא מביאה להם ביטוח לאומי ומתמרצת אותם להישאר בשטח המוניציפאלי של ירושלים וגם להתחתן עם ערבים מיהודה ושומרון כדי להשיג להם איחוד משפחות. אנחנו מממנים למעשה את הטבח הבא ומייצרים את המפלצת הזו".
המבנים שנבנים ללא היתר וללא פיקוח הנדסי, מביאים למצב של תשתיות רעועות אם בכלל. בשל הקושי באספקת מים ניתן לראות עשרות דודים על גגות הבניינים, משקל עצום שעלול להביא לקריסתם.
עד כמה אבסורדי המצב ניתן להבין ממקרה בו עיריית ירושלים עצמה שכרה מבנה לא חוקי כדי לקיים בו מנהל קהילתי. כשנחשף הדבר העירייה ביטלה את החוזה והמבנה נהרס חלקית. בסיור בשטח ניתן לראות אותו צמוד לחומה.

תהלוכת חמאס באין מפריע

בשל הגדר, במשך שנים המשטרה התקשתה להיכנס לכפר עקב וכל כניסה למעשה הופכת למבצע צבאי כי המרחב נתון תחת אחריות חטיבת בנימין. 
כך כפר עקב הפכה למעוז מחבלים ופשיעה עם נשק בכמויות אדירות. גם הרש"פ פועלת לעיתים במקום ללא אישור.
אחד האירועים שהמחישו זאת היה שחרורו של בכיר חמאס ירושלים אשרף זוגייר ששוחרר בעסקת החטופים במהלך המלחמה. זוגייר שהסיע מחבל מתאבד לתל אביב ונידון למאסרי עולם, התקבל בתהלוכה ושיירת רכבים עם דגלי חמאס וכלי נשק תוך ביצוע ירי באוויר.

מג"ב הגיעו למקום רק לאחר האירועים, שכאמור התרחשו בשטח מוניציפאלי של בירת ישראל, אך כזה הנראה כמו לב רמאללה.

עדיין מפחדים מירדן

משדה התעופה עטרות המשכנו לתצפית המרהיבה מגבעת שאול המקראית מעל בית חנינא. בראש הפסגה עומד עדיין שלד ארמון מלך ירדן חוסיין שהחל לבנות אותו כשנה לפני מלחמת ששת הימים.
נעם מסביר כי עד היום ישראל חוששת מירדן ולא מבצעת במקום חפירות למרות חשיבותו האדירה של המתחם בו התגורר שאול המלך.

התצפית מרהיבה וממחישה את הסגר הערבי שמוטל על רובה של ירושלים. תחת חסותה של מדינת ישראל, צמחו הכפרים המקיפים את ירושלים ושחלקם נכללים בשטח המוניציפאלי שלה – למימדים גדולים שעלולים לשתק את מרבית דרכי הגישה אל העיר ביום פקודה, ממש כמו באב אל ואד במלחמת השחרור.
כפר עקב וקלנדיה, חיזמה, ענתא, עיסאוויה ושעפט, עזריה, אבו דיס, א-טור, צור באהר, בית צפפא, וואלג'ה, בית איכסא, אבו גוש ועוד. ירושלים אויבים סביב לה.
נראה כי מדינת ישראל כמו בשלל תחומים ישנה במקרה הטוב, ומעודדת ומתמרצת את האויב במקרה הרע. 
המרחב של עוטף ירושלים כולל מקומות כמו כפר עקב שנמצאים מחוץ לגדר למרות היותם שטח מוניציפאלי של ירושלים.
ולצד זאת ישנם גם מקומות הפוכים, כאלו שאינם בשטח המוניציפאלי של ירושלים אך הושארו בתוך הגדר.
למעשה מתגוררים בהם ערבים שאינם תושבי ישראל אך גרים בתוך ירושלים. מי שאמור לאכוף את אלפי המבנים הלא חוקיים באזורים אלו הוא המנהל האזרחי שבעצם צריך לשם כך להיכנס לתוך ירושלים. הוא כמעט ולא עושה זאת.
כך הפכו המרחבים הללו לשטחי הפקר מכאן ומכאן. ברמה הביטחונית, מוכרחים להגיד, ישנה מגמת שיפור משמעותית שהחלה מאז ימי יורם הלוי כמפקד מחוז והמשיכה ביתר שאת בתקופת המלחמה תחת מדיניות השר בן גביר.
לאחר הביקור בגבעת שאול המקראית המשכנו לביתו של המופתי עכרימה סברי בשכונת א-טור. ניתן לומר שבעבר הקצת יותר רחוק, ביקור כזה לא היה עובר בשקט. 

יש תקווה: הקמת השכונה וניצוץ של אכיפה אחרי 26 שנה

אם נחזור לכפר עקב, לצד ההפקרות, כמה מגמות יכולות לעודד אותנו בקשר למרחב.
האחת היא הקמת שכונה יהודית במקום בעלת אלפי יחידות דיור, שנמצאת בשלבי אישורים מתקדמים יחסית בועדות העירייה. מנגד, גם הקמת השכונה ממחישה את הסכנה שקיימת במקום.
כך למשל הודיעו בפיקוד העורף כי יהיה אסור לבנות את בתי השכונה כשהחלונות מופנים לכפר עקב עקב חשש מירי של ערבים.
הסיבה השניה לאופטימיות זהירה היא שינוי שביצע מפקד מחוז ירושלים החדש אבשי פלד, כאשר יצא למספר מבצעי משילות מעבר לגדר בהם נהרסו מבנים לא חוקיים, חולקו דו"חות וכוחות משטרה נכנסו לשכונה באופן כמעט חסר תקדים בצורתו.
לפי ארגוני השמאל פלד הובא להחליף את מפקד המחוז הקודם, כדי לממש את מדיניות השר בן גביר.
נעם מסביר כי למרות האכיפה הנמוכה מאוד, כן ניתן להצביע על מגמת שיפור כללית בשנים האחרונות, בפרט תחת ראש העיר ליאון. כעת הוא מקווה כי מפקד המחוז החדש ישנה את ההתייחסות למרחב גם הוא ויאבטח ויוביל יותר פעולות של העירייה ופעולות אכיפה משטרתיות גם בתוך כפר עקב.
עם זאת, לדבריו כל עוד לא מתחילים להרוס את גורדי השחקים הדבר לא ישנה משמעותית את המתרחש באזור הדמדומים של ירושלים. אזור שמבעבע עם נשק, הסתה ומחבלים ועלול להתפרץ על תושבי ירושלים היהודים ביום פקודה בעיר הבירה של ישראל.