זכור אהבת קדומים

אשרי חלקו של כל יהודי שזוכה לפתוח את היום בעבודה שבלב זו תפילה, ואת תפילת שחרית מתחיל מפרשת העקדה.

שם אנו מתפללים "וזכור לנו ה' אלוקינו אהבת הקדמונים אברהם יצחק וישראל עבדיך". איננו מזכירים את אהבת הקדמונים השייכת רק אל ההורים הקדושים שלנו, אברהם יצחק ויעקב, אלא מזכירים לעצמנו שאת אותה אהבת עולם שאהבו אבותינו את ה' יתברך, הם הורישו לכולנו!  אבותינו השאירו לנו ירושה: לב מלא באהבת ה'. לב בוער להתקרב לה', לחיות חיים אמתיים, חיים מלאי רגש של אהבת ה' ויראתו. חיים מלאי שמחה בזכות לעשות רצון ה' ולעבדו בלבב שלם.  

מים רבים לא יוכלו לכבות את אהבת ה' שבליבנו, ונהרות לא ישטפוה. גם אם נדמה לו לאדם שהוא שקע ביוון מצולה של הבלי העולם הזה ותעתועיו, שנחשך  אצלו אור אהבת ה' ויראתו,  עולם חשך בעדו, עליו להשיב אל ליבו שאת אהבת ה' קיבלנו בירושה מאבותינו. בכל אחד מאתנו, בלי יוצא מן הכלל,  גחלת אש אהבת ה'. ואם האש לא בוערת, צריך רק לנפנף מעליה, להסיר את הצטברות האפר שמונע את לבת האש. הרי קיבלנו ירושה ענקית מאבות העולם!

אם בכל מקום בעולם זוכים יהודים לעורר את אהבת ה' המסותרת בליבם כשמתפללים "זכור לנו אהבת הקדמונים", על אחת כמה וכמה כשזוכים לפקוד את מקום קבורת אבותינו במערת המכפלה שבחברון.

אז אנו נזכרים בערגה וגעגועים אין קץ  בחיים אליהם אנו כוספים: שאהבת ה' לא תהיה רק מסותרת, אלא שנזכה להוציא אותה מכוח אל הפועל. שאהבת ה' תהיה גולת הכותרת של חיינו. שתהיה מאירה בתוקף אורה כאשר בוערה, ולא כבויה בזויה ודחויה בסתר הלב. שלא תהיה באפילה. וכמו שכתב בעל אור החיים הקדוש בתפילתו הנפלאה: רבש"ע, אנא תשוב להשתעשע בנו כבימי קדם, "כי קשה פרידתך מאיתנו יותר מפרידת נפשינו מגופינו!" 

הקשר ביננו לה' הוא קשר נשמתי פנימי ועמוק מאד, הנוגע לעצם חיי הנשמה שלנו!

בשבת הקרובה, ג' תמוז, הילולת הרבי מחב"ד ע"ה שהקדיש את כל חייו מתוך אהבת ישראל עצומה, לגלות לכל יהודי את כוחות הטוב העצומים הגלומים בקרבו.

כל יהודי הוא יהלום. ואם נרדמנו ושכחנו מי אנו ומה שליחותינו, עלינו לקשר את עצמינו באבות העולם ובצדיקי האמת ששלח לנו ה' במשך הדורות, כי ע"י הדבקות בתלמידי החכמים מאיר ומורגש אור השכינה בנפשותינו.

כך לא נניח לאשליות העולם הזה להשכיח מאתנו את שאהבה נפשינו! עלינו לחזור ולשנן את השיר הנפלא של רבי אברהם אבן עזרא: "זכור אהבת קדומים והחיה נרדמים וקרב הימים אשר בן ישי חי"! "ליבי ליבי ובשרי ירננו אל אל חי"!