הסתיו הסתיים והחורף בפתח. רוח, קור וגשם.
ו... חג.
חג?
לא סתם חג, חג של אור.
מה קשור עכשיו חג?
ואם כבר חג, למה אור? דווקא עכשיו כשהמציאות משדרת בדיוק את ההיפך, חושך וקור?
נחזור לסיפור החשמונאים...
מבחינה היסטורית, סיפור הניצחון על היוונים נמצא, אם תרצו, בשלב הדעיכה של בית שני לקראת היציאה לגלות.
אחרי חורבן בית ראשון, ואחרי שהוקם בית שאין בו גילוי שכינה (והזקנים המבינים את הפער מבכים אותו), איכשהו המצב התייצב על מציאות שהיא לא פה ולא שם. לא גאולה גדולה אך גם לא חורבן.
באמצע ימי בית שני, לאחר כמאתיים שנה של עבודת המקדש באיכות קשר נמוכה ומאכזבת, המציאות מתחילה להתברר, המגמה לא משתנית לטובה.
חכמים הרואים את הנולד, יכולים כבר לזהות את הכניסה למציאות חשוכה יותר, מציאות של גלות, והפעם זה לא יגמר בשבעים שנה.
