מהפכה ביהדות ארה"ב בסעיף קטן

במסגרת הסדרה שאנו מגישים בקול היהודי על הגלויות הגדולות, מאפייניהן ואתגריהן, הגענו הפעם לארצות הברית. כיון שהקהילה מוכרת יחסית לכל קורא חדשות ורבים מכירים אישית עולים רבים שבאו ממנה, הכתבה הזו חורגת מהתבנית: לא ננסה לתת כאן תמונה כללית של יהדות ארצות הברית המגוונת, או ללמד דברים חדשים על אתגרי ההתבוללות והאנטישמיות. במקום זה, נעמיק בשינוי אחד שמתרחש בארצות הברית בתקופה זו, ועשוי להשפיע השפעה גדולה על עתידה של הקהילה העצומה, השניה בגודלה רק לקהילה בישראל. ובכל זאת, כדי ליישר קו של ידע בסיסי, הנה גם תיבה עם הנתונים העיקריים על יהדות ארה"ב:

יהדות ארצות הברית - מה שכל אחד צריך לדעת (נתוני 2020, סקר מכון PEW)

לפי ההערכות, בארה"ב חיים כ-6-7 מיליון יהודים - ההגדרה קשה, בגלל שילוב של נישואי תערובת רבים עם תרבות של השארות במסגרת קהילתית יהודית למרות עזיבת היהדות.

ביניהם - כ-200,000 יורדים מישראל וילדיהם.

הריכוז הגדול ביותר הוא בצפון החוף המזרחי, ואחריו בקליפורניה, פלורידה, אילינוי וטקסס.

בחלוקה לזרמים: 9% מהמבוגרים דתיים, 17% קונסרבטיבים, 41% רפורמים, רה-קונסטרוקציוניסטים ועוד, והשאר חסרי השתייכות או סירבו לענות.

עם הירידה בגיל, הזרמים ששינו את היהדות נחלשים מאוד: בגילי 18-29 הדתיים הם 17%, הקוסרבטיבים 8%, רפורמים וזרמים קטנים נוספים 34%.

הסיבה היא לא רק הבדל בחינוך לשמירת הזהות (87% מהדתיים אומרים שחשוב להם מאוד שנכדיהם יתחתנו עם יהודים, לעומת 38% מהקונסרבטיבים, 14% מהרפורמים ו-6% מחסרי ההשתייכות) - הדתיים גם יולדים הרבה יותר, ובני 18+ דתיים שענו לסקר הביאו לעולם בממוצע כמעט פי שניים וחצי ילדים מאשר לא דתיים: 3.3 מול 1.4.

לכן, יש לשער שבקרב בני 0-17 יתרונם של הדתיים גדול עוד הרבה יותר.

בכל שנה עולים לישראל מארה"ב כ-3,000 עולים, ועליהם נוספים ישראלים חוזרים רבים.

חוק החזר המס לבתי ספר דתיים 

בארצות הברית החוקה אוסרת העדפה של דת מסוימת בידי הממשל. לאורך שנים, בית המשפט העליון שנטה לאקטיביזם שמאלני גזר מכך הפרדה מוחלטת בין כספי ציבור שהממשלה מוציאה ובין דת. התוצאה היתה שמי שרצה לשלוח את ילדיו לבית ספר דתי - נוצרי, יהודי או דתי מכל סוג אחר - נאלץ להשתתף במיסים שהוא נתן במימון בתי הספר הציבוריים, אך לא יכול היה להנות מהמימון הזה בעצמו. בשנים האחרונות, בעקבות חזרת בית המשפט העליון לפרשנות שמרנית, האפליה נגד מאמינים נחלשה. אך במדינות רבות האיסור על מימון מכספי מסים לבתי ספר דתיים עומד בעינו. כדי לעקוף את הבעיה הזו ובאופן כללי לאפשר חירות גדולה יותר למשפחות בתחום החינוך, ממשל טראמפ העביר בחוק בשנה שעברה שיטה חדשה: תורמים לבתי ספר פרטיים יוכלו לקבל החזר מס מלא על תרומתם עד ל-1700$ לאיש לשנה. למעשה, החוק הזה מאפשר לתורמים להחליט שעד 1700$ מהמסים שלהם יממנו דווקא את בתי הספר שהם רוצים לחזק. החוק איננו כפוי על חמישים המדינות, אלא משאיר למושליהן את ההחלטה אם להצטרף לתכנית.

נתן דימנט, מנהל הייצוג הפוליטי של ה-OU, מספר על תולדות המאמץ להקלת העול החינוכי: 'לפני שלושים שנה פתחתי משרד בוושינגטון, שמטרתו לפעול מול הקונגרס והבית הלבן לטובת הקהילה היהודית. המטרות היו רבות - גם תמיכה בישראל, וגם כל מה שמשפיע על הקהילה שלנו, על בתי הכנסת ובתי הספר והישיבות. אנחנו פעילים מול האנטישמיות, ועזרנו ביצירת התכנית הפדרלית לאבטחת מוסדות יהודיים. ואחד הנושאים החשובים הוא מחירי החינוך היהודי. עבדנו על זה כל השנים, גם למען עצמנו וגם במשותף למען בתי ספר דתיים נוצריים'.

בין האתגרים: מושלים דמוקרטים וסכנת ניפוח שכר הלימוד 

כעת כשהחוק עבר, איך אתם עובדים לקראת כניסתו לתוקף בתחילת שנת 27', כך שהיישום יהיה מיטבי?

'הכי דחוף כעת זה שמשרד האוצר יקבע רגולציות פרטניות ליישום החוק. ככה מושלי המדינות מצד אחד ואנחנו מצד שני נוכל להיערך. וכמובן, צריך גם לקדם את הרגולציות המסוימות שרצויות לנו, לדוגמה שה-1700$ האלו יהיו לכל אחד מבני הזוג, במקרה שלשניהם יש הכנסות חייבות במס, וכך משפחה תוכל לתרום סכום כפול'.

סידני אלטפילד, העובדת גם היא ב-OU תשע שנים, היא מנכ"לית מחלקת חינוך בר-השגה. המחלקה התקדמה לאורך השנים בעבודה מול מדינות ספציפיות, שיסכימו לתת מימון חלקי או מלא גם לבתי ספר פרטיים. חלוקת העבודה בינה ובין דימנט היא באופן כללי בין הממשל הפדרלי ובין המדינות הנפרדות, כשסידני פועלת גם מול ממשלי המדינות וגם מול הארגונים היהודיים בהן. 'הכי חשוב זה שכל מושל בכל מדינה יצטרף לתכנית. מ-7 מדינות חשובות שבהן התמקדנו, נבדה ופלורידה הרפובליקניות כבר הודיעו על הצטרפות והשאר הן בשליטת הדמוקרטים - מה שהופך את זה לקשה יותר. הצלחנו לפני כמה שבועות לקבל ממושלת ניו יורק הצהרה על כוונתה לצרף את המדינה. אנחנו עובדים על שאר המדינות, יחד עם ארגונים קתוליים ועוד. אחרי שכל מדינה מצטרפת, צריך להקים בה ארגון הענקת מלגות ולדאוג שכל הקהילות ישתתפו ויקבלו בצורה הטובה ביותר'.

איך דואגים שהכסף החדש שנכנס למערכת מהתרומות לא יבלע בשכר לימוד שפתאום יזנק, אלא שהרווח ילך להקלת הנטל מעל המשפחות?

'יש לנו קשר קרוב עם בתי הספר ואנחנו עובדים על זה איתם צמוד, כדי לוודא שהשינוי יביא את מלוא התועלת למשפחות. יש לנו נסיון חיובי מפנסילבניה', משתפת אלטפילד מהידע שנרכש בשנים האחרונות. מאז 2012 פועלת בפנסילבניה תכנית מימון בתי ספר פרטיים ברמה המדינתית, וכיום 55% מתלמידי בתי הספר היהודיים נהנים ממנה. 'אנחנו משתמשים בידע שנרכש שם כדי לשחזר את ההצלחה כעת בכל מדינה שמצטרפת לתכנית הפדרלית. מלמדים את הנהלות בתי הספר איך להתנהל באופן יעיל כך שכל כסף חדש יוכל להוריד משכר הלימוד, ואפילו מביאים צוותים מבתי ספר בפנסילבניה למדינות אחרות כדי שילמדו אותם בעצמם'.

הזינוק בחינוך הדתי והחרדי 

לפי הערכת ה-OU כ-310,000 תלמידים לומדים כיום בבתי ספר יהודיים בארצות הברית. מתוך כלל הילדים היהודים בגילי בית ספר, מדובר לפי הערכות שונות בכרבע עד כשליש בלבד. מתוכם, קרוב ל-90% לומדים בבתי ספר דתיים למיניהם, ורק כ-10% בבתי ספר רפורמיים, קונסרבטיביים ואחרים. לפי מחקר מקיף ומפורט של בית אבי-חי שנערך בשנה"ל תשע"ט, כמעט כל הגידול בשנים שקדמו לה היה בבתי ספר חרדיים ודתיים. ככל הנראה המגמה הזו רק התחזקה מאז.

"זה גיים צ'יינג'ר": מבט מהשטח בדאלאס 

הרב בן ציון עפשטיין, רב קהילה בעיר דאלאס בטקסס, נותן לנו מבט מהשטח. 'הגענו לפני 34 שנים לכאן, אחרי שלמדתי בלייקווד, וגם כשלוש שנים בישראל. כשהגענו היו 15 משפחות דתיות בעיר, היום יותר מ-800. אני קורא לעצמי "הסבא" של העיר, כיום יש הרבה רבנים מ"דור שני" שפועלים כאן. כשהגענו היו בית ספר של בני עקיבא ובית ספר של רשת סולומון-שכטר - שהיה שייך לקונסרבטיבים. כיום יש חמישה בתי ספר יהודיים, "כולל" שהקמנו, וגם בית הספר שהיה שייך לקונסרבטיבים כבר לא מקושר אליהם ויש אורתודוקסים ששולחים לשם - גם חתני מלמד שם פעם או פעמיים בשבוע'. בכולל שהקימו לומדים חרדים, דתיים לאומיים וכל שומרי המצוות ללא סיווגים. בהקשר הזה מסביר הרב עפשטיין כי 'מחוץ לחוף המזרחי, שיקגו ואולי גם לוס אנג'לס, אין באמת משמעות לחלוקה בתוך האורתודוקסים. את עצמי אני מגדיר חרדי, אבל אני ציוני. פה ההגדרות שיש בישראל לא שייכות. דבר ראשון אני מגדיר את עצמי יהודי. אני שונא את כל התגיות, זה כואב לי בלב'.

‘בטקסס כבר יש דבר מצוין, החליטו בשנה שעברה לתת כעשרת אלפים דולר לילד לשנת לימודים בבית ספר שאינו ציבורי. בינתיים כהתחלה שמו תקציב לחמש מאות אלף תלמידים ממשפחות שיותר נזקקות לזה'. נציין שגם החוק הפדרלי מגביל את המקבלים - כדי שהתרומות לא ילכו לידי עשירים שאין להם צורך אמיתי - למי שמרוויחים פחות מפי שלוש מהשכר החציוני באותו מקום. נתונים ברורים על כמה יהודים יהיו זכאים לפי התנאי הזה הם מורכבים וקשים להשגה, אך לפי אומדן אנשי ה-OU התלמידים באים מכ-150,000 משפחות, ולהערכתם לפחות ארבע-חמישיות מתוכן (120,000) יהיו זכאיות. בקהילתו שבדאלאס, מעריך הרב עפשטיין, מדובר בכ-70% מהמשפחות. ולמרות שהחוק המדינתי צפוי לספק בעתיד ליותר תלמידים סכום גדול פי 3-6 מהסכום שתורם יחיד יכול לתרום, לדבריו יש משמעות עצומה לכך שעכשיו טקסס הצטרפה גם לתכנית הפדרלית. 'זה גיים צ'יינג'ר - זה שנוכל לקבל תרומות מכולם, גם ממי שבכלל אין להם ילדים בבית ספר, מציב פוטנציאל גדול מאוד'.

עלות החינוך: עד 40 אלף דולר בשנה

תוכל לספר לנו על מצב הרישום לבתי ספר יהודיים כיום?

'יש בסך הכל כ-1,400 תלמידים בבתי ספר יהודיים - מ"סולומון שכטר" שהזכרתי ועד בית ספר חב"ד חדש. כמעט כל המשפחות הדתיות שולחות לבתי ספר יהודיים, וגם רפורמים וקונסרבטיבים, אם הם שולחים את הילדים לחינוך יהודי, שולחים לבתי הספר האלה - אין להם מוסדות לימוד משל עצמם. בבית הספר של בני עקיבא, כשני שליש מהתלמידים הם מבתים לא דתיים'. 

באיזה טווח סכומים נמצא שכר הלימוד בבתי ספר יהודיים, שנקבל מושג על מספר התורמים שנדרש כדי לממן תלמיד או לפחות להקל על מימונו?

'בבית הספר 'תורה' שפתחנו כאן לפני 20 שנה שכר הלימוד השנתי הוא כ-16,000$. על חב"ד אני לא יודע. בית הספר של בני עקיבא גובה כ-25-30 אלף דולר. ב'צוקר אקדמי', שנפתח למען ישראלים יורדים שצריך לקרב (בדאלאס הם כעשירית מאוכלוסית היהודים), זה דומה. אני יודע שבבוסטון, אחת מספינות הדגל של החינוך הדתי-לאומי בארצות הברית, הסכום יכול להגיע ל-40 אלף דולר. הם רוצים להצטיין בכל, להוציא רופאים'.

האם להביא עוד חילוניים או לסייע לדתיים? 

בתעדוף שבין ההקלה מהעול של דתיים שמרגישים ממילא מחויבים לשלוח את הילדים לבית ספר יהודי, ובין שימוש בכסף החדש לקירוב של רחוקים יותר, שעד עכשיו ויתרו בכלל על חינוך יהודי - איך מוצאים את האיזון?

'זו שאלה טובה מאוד', נאנח הרב עפשטיין. 'זה "לא תעמוד על דם רעך" לשני הכיוונים. זה גדול עלי, ונעשה מה שמועצת גדולי התורה של אגודת ישראל תגיד - כאן אגודת ישראל זו לא קבוצה פוליטית, בניגוד לישראל שיש ערבוב בין דת ומדינה וזה בעייתי מאוד. לגבי המודרן אורתודוקס - אני מקווה שהרב אלחנן אדלר מישיבה-יוניברסיטי ינחה ויתן את הכיוון'.

לגבי השאלה הזו נציגי ה-OU אופטימיים הרבה יותר, ומאמינים שגם ההקלה על מי שבכל מקרה שולחים לחינוך יהודי וגם משיכת מי שעד היום לא עשו זאת יבואו יחדיו. 'שני הדברים לא אמורים לבוא זה על חשבון זה, כולם אמורים לקבל לפי אותם תנאי סף', אומרת אלטפילד. 'בפלורידה יש לנו נסיון טוב עם תכנית מדינתית - הדתיים נזקקו לזה נואשות וקיבלו הקלה, ומצד הרפורמים והקונסרבטיבים היה זינוק ברישום. אנחנו רוצים לעזור לכולם, גם במקומות המרוחקים שבהם אחוזים נמוכים במיוחד הולכים לבית ספר יהודי, ועובדים ברמה הלאומית כדי לוודא שזה יגיע לכל קהילה'. הנקודה שבה היא נוגעת בולטת בנתוני פריזמה: לפי הארגון, בעוד שבמרכזים יהודיים חזקים כמו ניו-יורק, מיאמי וצפון ניו ג'רזי השיעורים מגיעים ל-40, 50 ואף 60 אחוזים, במקומות נדחים מבחינה יהודית כמו לואיוויל בקנטקי או מערב מסצ'וסטס השיעור אפסי. דימנט מסביר ש'המפתח הוא שהתכנית תידון ותקודם לא רק ב-OU ובארגונים גדולים דומים, אלא גם בפדרצית הקהילות היהודיות - ארגון הגג שכולל גם לא-אורתודוקסים. תקוותנו היא שכולם יעבדו יחד. ואגב, ממש לא ברור שההורים מקהילות קונסרבטיביות ורפורמיות ישלחו רק לבתי ספר כאלו - כבר היום יש משפחות רבות, הגם שאלו לא אחוזים גבוהים, ששולחות מקהילות אלו לבתי ספר אורתודוקסיים. זו החלטה מאוד אינדיבידואלית, שתלויה כמובן גם בבית הספר המסוים'.

האם יהיו עוד ילדים יהודים? 

לסיום, שאלתי את המרואיינים על השפעה אפשרית נוספת, מעבר לחינוך יהודי שישמור את הזהות - האם הקלת עולו הכספי של החינוך היהודי, שמוכפל כמובן במספר הילדים, יכולה אפילו להגדיל את מספר הילדים שמשפחה יהודית תביא לעולם?

הרב עפשטיין משיב שזו השפעה מציאותית בהחלט, בעיקר במשפחות דתיות-לאומיות, בגלל שכר הלימוד הגבוה במיוחד אצל ציבור זה. 'יש זוגות שהיום פשוט לא מרשים לעצמם יותר משניים-שלושה ילדים. כעת יוכלו להרשות לעצמם אולי עוד ילד. זה הבדל עצום. גם אצל אחרים יכול להיות שנראה עוד לידות, זה מוריד רגל מהצוואר'. סידני עונה בבטחון גדול: 'חד-משמעית, אנחנו חושבים שזה ישפיע. אני באמת מאמינה שחינוך זול יותר יביא ליותר ילדים'.