המפלצת שמעבר לגדר: כך מדינת ישראל מאבדת את ירושלים במו ידיה

ירושלים מאוחדת? על הנייר אולי כן. בפרק חדש של פודקאסט "מדברים בהר", מארחים אלחנן גרונר ומנחם בן שחר את יהודה נועם, רכז השטח של תנועת רגבים בירושלים, לשיחה על המציאות המורכבת של בירת ישראל. נועם לא מסתפק בסיסמאות אלא מביא נתונים קשיחים מהשטח, החל מ-3,500 מבנים לא חוקיים שהשתלטו על 3,000 דונם של שטחים ירוקים ונופיים בירושלים, ועד לאבסורד שבו 97% מעבירות הבנייה מתרכזות במזרח העיר, בעוד שרוב כוח הפיקוח מופנה בכלל למערבה.

צפו בפרק המלא:

הקונספציה של ירושלים

יהודה נועם חושף נתונים על הבנייה הבלתי חוקית במזרח העיר. בעשור האחרון נבנו מעל 20,000 יחידות דיור ללא היתר בשכונות כמו כפר עקב ומחנה פליטים שועפאט. נועם מסביר כיצד המציאות הגיאופוליטית שנוצרה ב-1967 והקמת הגדר ב-2000 יצרו "אקס-טריטוריה" שבה יד אחת של המדינה מחלקת קצבאות ביטוח לאומי, בזמן שהיד השנייה לא מעזה לאכוף צווי הריסה צבאיים על מבנים שנושקים לגדר הביטחון. "בכפר עקב יש 17 מטר רבוע לאדם – זה צפוף פי כמה מרצועת עזה לפני המלחמה", הוא מציין.

הסדר המקרקעין: החור השחור של הריבונות

אחד הנושאים המרכזיים בפרק הוא 'הסדר המקרקעין'. נועם מסביר בפירוט את הכשל של "נוהל מוכתר" – השיטה שבה המדינה חילקה קרקעות על בסיס עדות של נכבדים מקומיים, מה שהוביל לאובדן מאות דונמים של אדמות מדינה. ללא רישום מסודר של הקרקע (טאבו), המדינה לא יכולה לתכנן, לא יכולה לאכוף, ומפסידה כ-200 מיליון שקלים בשנה. חוסר הריבונות הזה מאפשר לגורמים עוינים ולכספים זרים להשתלט דה-פקטו על שטחים אסטרטגיים בלב ירושלים.

האזינו לפרק בספוטיפיי:

הסאבטקסט של ההסתה

בשיא הפרק מתאר נועם את ביקורו במרכז 'דארה סלאם' בבאב חוטה. הוא מספר על המפגש עם התיאולוגיה המקומית המנסה לנכס את המושג "ציון" למכה וטוענת כי התנועה הציונית גנבה את השם כדי לממש שאיפות אימפריאליסטיות. התיעוד חושף את שיטות ה'דאווה' (מיסיונריות אסלאמית) הפועלות בלב ליבה של העיר העתיקה.

לסיכום:

הקרב על ירושלים הוא לא רק על סמלים, אלא על תכנון, אכיפה וריבונות קרקעית. כפי שנועם מסביר, אם לא נשנה את סדרי העדיפויות בוועדות התכנון ובמשרדי הממשלה – ירושלים עלולה לעמוד בפני שינוי דמוגרפי בלתי הפיך תוך שנים בודדות.