לא מזמן חגגנו את הפסח. ייתכן שאפילו נותרה לנו חבילת מצות במטבח. ומה עכשיו? ברשימת החגים בתורה, אחרי פסח בא חג השבועות בחודש סיון, אבל באמצע מתחבא תאריך נוסף: פסח שני.
מהו פסח שני? בזמן בית-המקדש, על כל יהודי להשתתף בקרבן הפסח בירושלים. כלומר, לאכול מעט מהבשר הצלוי על האש. אבל יש אנשים שאינם יכולים לעשות את הפסח: מי שהיה טמא או בדרך רחוקה. אנשים אלו מקבלים הזדמנות שניה – להשתתף בפסח שני, חודש ימים בדיוק לאחר הפסח העיקרי.
בכל מצוה בתורה יש מסר נצחי, לכל אדם, בכל זמן ובכל מקום (גם כאשר המצוה איננה מתקיימת כפשוטה). המסר של פסח שני הוא פשוט: אין מקרה אבוד! לא משנה עד כמה אנו תועים בדרכים רחוקות, עד כמה אנו מרגישים טמאים ואטומים – תמיד אפשר לתקן את מצבנו, לקבל הזדמנות שניה מאת ה'. לעולם לא מאוחר מדי. דרך אגב, את חבילת המצות במטבח לא כדאי לזרוק: יש מנהג יפה לאכול מצה בפסח שני – י"ד באייר – כדי להזכיר לעצמנו שתמיד אפשר לתקן.
בלוח העברי, סופרים את החודשים מניסן (למרות שהשנה מתחילה בתשרי). אם כן, אייר הוא החודש השני – מתאים למסר שהוא נושא. גם אם פספסנו בפעם הראשונה, יש הזדמנות שניה. בדור שלנו, חודש אייר קיבל משמעות נוספת: ממלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים (לפני יובל שנים בדיוק). במבט יהודי, נכון לראות את התאריכים הללו כחלון הזדמנות מופלא שקיבלנו מאת ההשגחה העליונה. האם ניצלנו את ההזדמנות הראשונה כמו שצריך? האם כבר הגשמנו את חזון הנביאים? כולנו מסכימים שעוד רבה הדרך. אבל העיקר הוא שיש הזדמנות שניה! כמו שאני ואתה יכולים לתקן את דרכנו האישית, כך הציבור כולו יכול – וצריך – לתקן. יש הזדמנות שניה. ושיהיה בהצלחה!
על פי דברי הרב יצחק גינזבורג
