בע"ה י"ב ניסן תשפ"ד
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה

חסידות בשפה פשוטה וקלה לילדים ומבוגרים - רזי לפרשת נח

  • מתוך עלון נפלאות
  • ד' חשון תשפ"א - 18:22 22/10/2020
גודל: א א א

שַׁבַּת שָׁלוֹם יְלָדִים!

נֹחַ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ נָסִים אֶל הַתֵּבָה כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהַמַּבּוּל וְגַם אֲנַחְנוּ נִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם. אָז חֲבֵרִים, לְהַפְשִׁיל שַׁרְווּלִים, כִּי יַחַד עִם נֹחַ אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים הַיּוֹם לִבְנוֹת תֵּבָה וּלְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ. נָכוֹן, ה' הִבְטִיחַ שֶׁמַּבּוּל נוֹסָף לֹא יִהְיֶה, וַאֲפִלּוּ כָּרַת עִמָּנוּ לְשֵׁם כָּךְ אֶת בְּרִית הַקֶּשֶׁת, אֲבָל מַבּוּל מִסּוּג אַחֵר יָכוֹל בְּהֶחְלֵט לִפְגֹּשׁ גַּם אוֹתָנוּ. הֲרֵי הַתּוֹרָה הִיא נִצְחִית וְלָכֵן כָּל מָה שֶׁמְּסֻפָּר בָּהּ נָכוֹן לִי, לְךָ וּלְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ גַּם הַיּוֹם.

עַל אֵיזֶה מַבּוּל אֲנִי מְדַבֵּר? עַל מַבּוּל הַטְּרָדוֹת. הָרֹאשׁ שֶׁלָּנוּ עָסוּק בְּמִלְיוֹן דְּבָרִים, וְלִפְעָמִים מֵרֹב עִסּוּקִים אָנוּ עֲלוּלִים לִשְׁכֹּחַ אֶת הָעִקָּר. וְאָז, כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִמַּבּוּל כָּזֶה, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִבְנוֹת תֵּבָה. תֵּבָה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הִיא לֹא רַק קֻפְסָה אוֹ מֵכַל סָגוּר, אֶלָּא גַּם כִּנּוּי לְמִלָּה הַמֻּרְכֶּבֶת מֵאוֹתִיּוֹת.

אוֹמֵר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכַּאֲשֶׁר בַּחוּץ מִתְחוֹלֶלֶת סְעָרָה, מַבּוּל, עָלֵינוּ לְהִכָּנֵס אֶל תֵּבוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה – "בֹּא אֶל הַתֵּבָה" – וְלִשְׁקֹעַ בָּהֶן, וְכָךְ נִנָּצֵל מִסַּכָּנוֹת הַחוּץ.

לְהָאִיר אֶת הַמִּלִּים

טוֹב, אָז אִם בּוֹנִים תֵּבָה צְרִיכִים לְקַבֵּל אֶת הַתָּכְנִית לִבְנִיָּתָהּ, לֹא?

בֹּאוּ נִתְבּוֹנֵן בַּתֵּבָה הַמְּקוֹרִית שֶׁל נֹחַ: לִפְנֵי שֶׁהוּא בּוֹנֶה אֶת הַתֵּבָה הוּא מְקַבֵּל מֵה' הַדְרָכָה מְפֹרֶטֶת לְמִדּוֹת הַתֵּבָה– אֹרֶךְ, רֹחַב וְגֹבַהּ. גַּם צוּרַת הַגַּג שֶׁלָּהּ וּמִסְפַּר הַקּוֹמוֹת שֶׁבָּהּ נִכְלָלוֹת בַּתָּכְנִית. אֲבָל מָה שֶׁמְּעַנְיֵןאוֹתָנוּ הוּא דַּוְקָא הַצִּוּוּי הַבָּא: "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה".

מַהוּ אוֹתוֹ 'צֹהַר'? רָשִׁ"י בְּפֵרוּשׁוֹ מֵבִיא שְׁתֵּי דֵּעוֹת: "יֵשׁ אוֹמְרִים חַלּוֹן וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹבָה הַמְּאִירָה לָהֶם".כָּךְ אוֹ כָּךְ, הַשֵּׁם 'צֹהַר' נִקְרָא עַל שֵׁם תַּפְקִידוֹ – לְהָאִיר. 'צֹהַר' הוּא אֶחָד מִכִּנּוּיָו הָרַבִּים שֶׁל הָאוֹר (כְּמוֹ 'זֹהַר', 'בֹּהַר', 'טֹהַר','נֹהַר' וְעוֹד רַבִּים), וְהוּא קָשׁוּר עִם אוֹר חָזָק הַחוֹדֵר וּמֵאִיר אֶת הַחֹשֶׁךְ. זוֹ הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁלּשְׁעוֹת הַשֶּׁמֶשׁ הַפְּעִילוֹת בְּיוֹתֵר אָנוּ קוֹרְאִים 'צָהֳרַיִם'.

עֲבוּרֵנוּ, עֲבוּר הַתֵּבָה שֶׁאָנוּ בּוֹנִים, יֵשׁ לְצִוּוּי זֶה מַשְׁמָעוּת רַבָּה. אֶת הַתְּפִלָּה אֶפְשָׁר לְהַעֲבִיר בְּמִלְמוּל חָטוּף, אֲבָל בָּרוּר שֶׁלְּדָבָר כָּזֶה קָשֶׁה לִקְרֹא תְּפִלָּה. תְּפִלָּה אֲמִתִּית הַיּוֹצֵאת מִקִּירוֹת הַלֵּב שֶׁלָּנוּ נֶאֱמֶרֶת בְּחַיּוּת. כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד בְּחַיּוּת עָלֵינוּ לְהָאִיר אֶת הַתְּפִלָּה וְהַלִּמּוּד וְלִבְנוֹת לָהֶם צֹהַר.

שָׁלֹשׁ אֲבָנִים, שִׁשָּׁהבָּתִּים

כַּמָּה בָּתִּים אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁאֶפְשָׁר לִבְנוֹת עִם שָׁלֹשׁ אֲבָנִים? שְׁאֵלָה מוּזָרָה... אָז לִפְנֵי שֶׁנַּתְחִיל בִּבְנִיַּת הַצֹּהַר, אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים אֵיזוֹ הַקְדָּמָה קְצָרָה עַל אֲבָנִים וְעַל בְּנִיַּת בָּתִּים: אִם תֵּבָה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ פֵּרוּשָׁהּ מִלָּה, אָז הָאֲבָנִים שֶׁבּוֹנוֹת וּמַרְכִּיבוֹת אֶת אוֹתָהּ תֵּבָה הֵן אוֹתִיּוֹת הַמִּלָּה. הַתֵּבָה הַקְּצַרְצָרָה בְּיוֹתֵר הִיא מִלָּה הַמֻּרְכֶּבֶת מִשְּׁתֵּי אֲבָנִים-אוֹתִיּוֹת בִּלְבַד, כְּמוֹ שְׁמוֹ שֶׁל גִּבּוֹר הַפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ, נֹחַ. אֶת אוֹתָן שְׁתֵּי אֲבָנִים אֲנִי יָכוֹל לָקַחַת וּלְסַדֵּר גַּם בְּסֵדֶר הָפוּךְ, וְאָז אֲקַבֵּל אֶת הַתֵּבָה חֵן (וּבֶאֱמֶת "נֹחַ מָצָא חֵן" בְּעֵינֵי ה'). כָּל-אַחַת מִשְּׁתֵּי הַתֵּבוֹת שֶׁקִּבַּלְתִּי נִקְרֵאת בַּיִת, וְזֶה אוֹמֵר לִי שֶׁשְּׁתֵּי אֲבָנִים יְכוֹלוֹת בְּעֶצֶם לִבְנוֹת שְׁנֵי בָּתִּים.

כַּמָּה בָּתִּים אֲנִי יָכוֹל לִבְנוֹת מִתֵּבָה בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת? בִּמְקוֹם לְנַחֵשׁ בֹּאוּ נִקַּח כְּדֻגְמָה אֶת הַמִּלָּה שֶׁלָּנוּ, 'צֹהַר', אוֹתָהּ אָנוּ מְעֻנְיָנִים לְהַתְקִין בַּתֵּבָה שֶׁנִּבְנֶה.

הַשִּׁטָה הִיא כָּזוֹ: לוֹקְחִים אֶת הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה [הָאוֹת צ] וּמְצָרְפִים אֵלֶיהָ אֶת שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הַנּוֹתָרוֹת [הָאוֹתִיּוֹת הר]. אַחַר כָּךְ הוֹפְכִים אֶת הַסֵּדֶר בֵּינֵיהֶן [רה בִּמְקוֹם הר], וְכָךְ קִבַּלְתִּי שְׁתֵּי מִלִּים שׁוֹנוֹת: צֹהַר וְ-צָרָה. שִׂימוּ לֵב, אֵלּוּ אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת רַק בְּצֵרוּף וְסֵדֶר שׁוֹנִים.

כָּעֵת אֲנִי יָכוֹל לַעֲבֹר אֶל הָאוֹת הַבָּאָה בַּתּוֹר [הָאוֹת ה] וּלְהַצִּיב אוֹתָהּ בְּרֹאשׁ הַמִּלָּה. אַחֲרֶיהָ תָּבֹאנָה שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הַנּוֹתָרוֹת [הָאוֹתִיּוֹת צר] בִּשְׁתֵּי אֶפְשָׁרוּיוֹת הַצֵּרוּף [צר ו-רץ], כָּךְ שֶׁשְּׁתֵּי הַמִּלִּים שֶׁתִּתְקַבֵּלְנָה הֵן: הַצַּר וְ-הָרָץ. לְסִיּוּם אֶחֱזֹר בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית עַל הַתַּרְגִּיל עִם הָאוֹת הַשְּׁלִישִׁית בַּמִּלָּה [הָאוֹת ר], וְאָז אֲקַבֵּל אֶת שְׁתֵּי הַמִּלִּים רָצָה וְ-רַהַץ. וּלְסִכּוּם:

א.         צֹהַר

ב.         צָרָה

ג.          הַצַּר

ד.         הָרֵץ

ה.         רָצָה

ו.          רַהַץ

הַתַּרְגִּיל הַזֶּה, שֶׁל בְּנִיַּת שִׁשָּׁהבָּתִּים [=מִלִּים] מִשָּׁלֹשׁ אֲבָנִים [=אוֹתִיּוֹת] נִקְרָא בִּשְׂפַת פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה בְּשֵׁם 'סוֹד הַצֵּרוּף'. כַּמּוּבָן, אֶפְשָׁר לְבַצֵּעַ אוֹתוֹ גַּם עַל מִלִּים אֲרֻכּוֹת יוֹתֵר, בְּנוֹתאַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, וְאָז מִסְפַּר הַמִּלִּים שֶׁנְּקַבֵּל יֵלֵךְ וְיִגְדַּל.

לְגַלְגֵּל אֶת הַצֵּרוּפִים

אֵיךְ קָשׁוּר כָּל הַתַּרְגִּיל הַזֶּה עִם הַצֹּהַר שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים לִבְנוֹת לְתֵבוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה שֶׁלָּנוּ? אֵיךְ נָאִיר אוֹתָן וְנִגְרֹם לָהֶן לָצֵאת מֵאִתָּנוּ בְּחַיּוּת רַבָּה?

מַסְבִּיר מוֹרֵנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב: לַעֲשׂוֹת צֹהַר לְמִלָּה, פֵּרוּשׁוֹ לָקַחַת אֶת הַמִּלָּה וּלְגַלְגֵּל אוֹתָהּ בְּכָל אֶפְשָׁרוּיוֹת הַצֵּרוּף שֶׁלָּמַדְנוּ. לְמָשָׁל, בַּמִּלָּה 'צֹהַר' יֵשׁ שְׁנֵי צֵרוּפִים מַמָּשׁ הֲפוּכִים. מִצַּד אֶחָד עוֹמֵד הַצֵּרוּף הַשֵּׁנִי, 'צָרָה', שֶׁהַמַּשְׁמָעוּת שֶׁלּוֹ נִרְאֵית הֵפֶךְ הַטּוֹב. גַּם הַצֵּרוּף הַבָּא אַחֲרָיו, 'הַצַּר', מַזְכִּיר לָנוּ אֶת הָמָןהָרָשָׁע, "אִישׁ צַר וְאוֹיֵב". מִצַּד שֵׁנִי עוֹמֵד הַצֵּרוּף הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּנוּ, הַמִּלָּה 'צֹהַר', צֵרוּף הַמְּבַטֵּא אֶת הָאוֹר וְהַטּוֹב שֶׁקַּיָּם אֵצֶל מִי שֶׁכְּבָר יָצָא מֵהַמָּקוֹם הַצַּר וְהֶחָשׁוּךְ. שְׁנֵי הַצֵּרוּפִים הָאֵלּוּ מְלַמְּדִים אוֹתִי עַל הַמְּשִׂימָה הָעוֹמֶדֶת בְּפָנַי: כַּנִּרְאֶה שֶׁעָלַי לַהֲפֹךְ אֶת הַ'צָרָה' לְ'צֹהַר', אֶת הַחֹשֶׁךְ לְאוֹר.

אֵיךְ? עָלַי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּצֵּרוּף הַחֲמִישִׁי, 'רָצָה', וּלְגַלּוֹת מָה ה' רוֹצֶה מִמֶּנִּי. הֲרֵי ה' לֹא הֵבִיא עָלַי סְתָם כָּךְ אֶת הַ'צָרָה' הַזּוֹ, הוּא וַדַּאי רוֹצֶה שֶׁאֵצֵא מִמֶּנָּה מְחֻזָּק יוֹתֵר, שֶׁאֲחַזֵּק אֶת הָרָצוֹן שֶׁלִּי לִהְיוֹת קָשׁוּר אֵלָיו. וְאֵיךְ אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת זֶה? כַּמּוּבָן, עִם כָּל הַכֹּחַ וּבָרִיצָה הֲכִי מְהִירָה שֶׁלִּי, כָּךְ שֶׁאוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ גַּם בַּצֵּרוּףהָרְבִיעִי שֶׁל 'צֹהַר', הַצֵּרוּף 'הָרֵץ'!

 

סִיַּמְנוּ? הַתֵּבָה בְּנוּיָה? יֵשׁ לָהּ צֹהַר וְהִיא מְאִירָה? כָּעֵת הַזְּמַן לָצֵאת מִן הַתֵּבָה! "צֵא מִן הַתֵּבָה", פּוֹקֵד ה' עַל נֹחַ וּמְסַמֵּן לוֹ אֶת הַמַּטָּרָה. עַד הַיּוֹם דָּאַגְתָּ לְעַצְמְךָ וּלְמִשְׁפַּחְתְּךָ. כָּעֵת עָלֶיךָ לָצֵאת הַחוּצָה וּלְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּאוֹר הָאֱמוּנָה!

 

שֶׁנִּזְכֶּה לְהָאִיר עִם תֵּבוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה שֶׁלָּנוּ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 13 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד