מאנטבה באהבה: הרמטכ"ל האוגנדי שרוצה לכבוש את טהרן למעננו

"כל שיח על השמדת ישראל או הבסתה יגרום לנו להצטרף למלחמה, לצדה של ישראל", "אם ישראל צריכה עזרה היא רק צריכה לבקש", "אני מוכן לשלוח 100 אלף חיילים כדי להגן על ארץ הקודש".

את סדרת ביטויי התמיכה הבלתי מסויגת הזאת במדינת ישראל לא כתב הרמטכ"ל האמריקאי או הבריטי וגם לא הרמטכ"ל הישראלי, אלא מוהוזי קיינרוגבה המשמש כרמטכ"ל צבא אוגדנה.

קיינרוגבה כתב את הדברים הללו ל-1.2 מיליון עוקביו ברשת X ימים ספורים לאחר תחילת המערכה מול איראן. בזמן שמטוסי חיל האוויר הפליאו את פצצותיהם ברפובליקה האסלאמית צייץ הגנרל האוגנדי שוב. "לא ייקח לנו יותר משבועיים כדי לכבוש את טהרן. בריגדה אחת של כוחות ההגנה האוגנדים תספיק לכך. אחינו בצה"ל מפציצים את איראן מהאוויר יותר מדי. זה גורם לנו להיראות פחדנים. בואו נילחם בהם פנים אל פנים. על הקרקע".

עם כניסת הפסקת האש לתוקף, הוא לא חדל ממתקפת הציוצים בעד ישראל ונגד איראן וכתב "לאיראן אין שום סיכוי נגדנו. אף אחד לא יגע בישראל. אפריקה תגן עליה. היהודים הם ילדיה הראשונים של אפריקה".

הזיכרון הישראלי מאוגנדה מקבל תפנית

אוגנדה מוכרת מצלצלת מאוד מוכר לאוזן הישראלית בעקבות שני אירועים מרכזיים. הראשון מחשבתו של חוזה המדינה הרצל להקים את מדינת ישראל על אדמת אוגנדה, והשני מבצע חילוץ 105 חטופי מטוס אייר פראנס מידי המחבלים שחטפו אותם ונשיא אוגנדה שאז אידי אמין במה שנודע כמבצע אנטבה.

אז הייתה המדינה האפריקאית ידועה בחיבתה לעולם הערבי והמוסלמי, אך כיום המצב שונה בתכלית והמדינה בעלת 52 מיליון התושבים מנסה להתקרב למערב ולהתרחב ממדינות ערב הקיצוניות. דבריו של קיינרוגבה מוזרים מצד אחד, אך מצד שני קשה להתעלם מהם במיוחד כשמדובר ברמטכ"ל ובבנו של הנשיא המכהן יוורי מוסווני.

מאחורי הקלעים של מדינה רב-שבטית

"אוגנדה היא מדינה רב אתנית ושבטית וברובה נוצרית", מסביר ד"ר חן קרצ'ר המשמש כסגן ראש המחלקה למזרח תיכון במדעי המדינה באוניברסיטת אריאל. "במדינה הזאת אירעו הרבה מאוד מלחמות אזרחים ולא מעט סכסוכים רוויי דמים".

בניסיון להסביר את דבריו של קיינרוגבה מציין ד"ר קרצ'ר כי אוגנדה "מנסה לבסס את עצמה כשחקן משפיע בפוליטיקה האפריקאית. יש לה כמה בעיות, ביניהן העובדה שאין לה גישה לים ושהיא לא משופעת במשאבי טבע. לכן כדי להעלות את קרנה וכוחה היחסי, היא מנסה בשלל דרכים להתקרב למערב. היא הבטיחה לאיחוד האירופי לבצע רפורמות פנימיות וגם ניסתה למצב את עצמה כנכס עבור ארה"ב".

איך בדיוק?

"כשקבוצות אסלאם רדיקלי עלו, למשל בסומליה, האמריקאים לא רצו לשלוח כוחות בעצמם אז הם הקימו כוח רב לאומי אפריקאי. לא היו הרבה מדינות שהתנדבו ואוגנדה הייתה הראשונה ואחת היחידות שעשו זאת ובזכות זה היא קיבלה סיוע צבאי בסך מיליוני דולרים מארה"ב".

מעריץ של משה דיין ויורש עצר מיועד

בנוגע לרמטכ"ל האוגנדי אומר ד"ר קרצ'ר כי מדובר בניסיון של הנשיא לשמור על כוחו, בין השאר באמצעות הצנחת בנו לתפקיד ראש הצבא. "הנשיא כבר בן 82 לכן הוא מנסה להכשיר את הבן שלו לתפקיד היורש. הבעיה שהבן כבר הביך את אביו בכמה התבטאויות בעבר והוא גם הודח על ידו, אבל בסופו של דבר הוא הושב לתפקידו ועכשיו הוא שוב חזר לציוצים שראינו".

ממה נובעת חיבתו של גנרל אוגנדי לישראל? הסבר אפשרי הוא לאמונתו הדתית. "אנו עומדים לצד ישראל משום שאנו נוצרים", הוא כתב בעבר, "נושענו על ידי בן האל הקדוש - ישוע המשיח, היחיד שיכול לסלוח על חטאים".

בהזדמנות אחרת ציין כי בחייו הצבאיים הוא ניסה "לחקות את משה דיין הגיבור הכי גדול עבורי. אני מקווה שאני לא מאכזב אותו". בנוסף אמר כי הוא מתכנן לבנות פסל בדמותו של גיבור מבצע אנטבה יוני נתניהו הי"ד.

פרופורציות של כוח

ד"ר קרצ'ר מנסה להתחקות אחר ההאהדה הבלתי מוסברת לישראל. "זה יושב על הלך הרוח באוגנדה שהוא אנטי אסלאמיסטי ופרו נוצרי, אבל חשוב לומר שלמרות שאוגנדה היא מדינה נוצרית, שלא כמו מדינות המערב היא לא דוגלת בליברליות, להיפך.

"בנוגע לדברים של קיינרוגבה חשוב להבין שלמרביתם אין באמת ביסוס. אין לאוגנדה באמת כוח של 100 אלף חיילים. גם הצבא שלהם רחוק מלהיות חזק וראינו כמה היה לו קשה להתמודד בעבר בעימותים צבאיים נגד רואנדה – מדינה קטנה בהרבה מאוגנדה שהיא אולי בגודל של ישראל".

איך לדעתך ישראל צריכה להתייחס להתבטאויות שלו?

"אני יודע שדווקא כיום במציאות העולמית המורכבת, כיף ונעים לנו לשמוע מישהו שמתייצב לטובתנו, אבל חשוב להבין שלא מדובר באדם יציב. יום אחד הוא מצייץ בעדנו ויום לאחר מכן הוא יכול לצייץ נגדנו. גם יש פערים בין ההצהרות שלו ליכולות האמיתיות של אוגנדה. מעבר לזה, היום הוא בשלטון ומחר זה יכול להיות מישהו אחר. יציבות זה לא דבר שמאפיין את המדינות האלה.

"לכן אסור לישראל להתפתות ולהתייחס לדברים האלה כי זה עלול לגרום לה נזקים מול מדינות אפריקאיות אחרות וגם מול מדינות ערביות שישראל כן חפצה בקשר איתן. בסך הכל מדובר באדם תזזיתי שאפילו אבא שלו פיטר בעבר, אז אני לא חושב שכדאי לבנות על הדברים שלו יותר מדי".

גלי ההדף שמגיעים עד אפריקה

ועדיין, גם אם מנקים את הפוליטיקה הפנימית וההצהרות המוגזמות, קשה להתעלם מגל ההשפעה המפתיע שיש למלחמה הזאת על העולם כולו - גם בחלקים הרבה פחות צפויים שלו. התמיכה הפומבית והחמה הזו, שמגיעה היישר מליבה של אפריקה, מוכיחה שגלי ההדף של המזרח התיכון חוצים יבשות ותרבויות. בימים שבהם ישראל מורגלת לעמוד תחת אש של ביקורת בינלאומית, יש משהו מחמם לב וללא ספק מרענן בלשמוע קול כה אוהד ובלתי מתנצל, שמזכיר לנו שיש לנו חברים והרבה אהדה - גם במקומות שכלל לא דמיינו.