בע"ה כ"ח אלול תשפ"ו
הרשמה לניוזלטר שלנו

בשליחת הפרטים את/ה מאשר/ת את מדיניות הפרטיות של האתר

Close

16 צעדים לראש השנה: לאלה שהגיעו לרגע האחרון

הכנת בזק עם עומק לראש השנה, מתוך שיחה שעשינו עם הרב יניב חניא מצפת. לא מחליף לימוד הלכתי מעמיק ובכל זאת – הנה ההכנות לפני החג, דגשים שכדאי לזכור בתוכו, וניסיון להתמקד בעיקר: לשים את הקב"ה כמגמת החיים שלנו

  • יוסף רוסו, הקול היהודי
  • כ"ח אלול תשפ"ו - 09:33 10/09/2026
גודל: א א א
(עידן גרוס)
(עידן גרוס)

הכנה בראש ובלב (לפני החג)

1. להבין את "החג הנסתר": בניגוד ליום כיפור שמלא בהלכות ופרטים, ראש השנה כמעט ולא מוזכר בתורה ויש עליו רק שני פסוקים. רוב המהות שלו, שעוסקת ביום הדין והמלכת ה', מגיעה מחז"ל. היום הזה מציין את בריאת העולם (בשונה מחודש ניסן שהוא תחילת השנה של עם ישראל).

2. המלכת ה' כמגמת החיים: ההכנה הכי גדולה לחג היא ההחלטה להנכיח את הקב"ה בחיים שלנו. אדם צריך להגיד לעצמו: אני מקבל את מלכותו, רוצה לשים אותו כמגמת החיים שלי, את הציוויים שלו, ואת ההדרכות העולות מתוך הציוויים האלה - בין אותם שאני אוהב ומתחבר כביכול ובין אלה שאין לי בהם שום השגה.

3. מתח מול שמחה: טבעי לפחד מיום הדין, אבל כבר בתנ"ך הנביא אמר לאנשים כמעט בכוח: תעשו מזה שמחה, "כי חדוות ה' היא מעוזכם".

4. העברה על המידות: הסגולה הגדולה ביותר היא לסלוח. בשיחות של הרב ויצמן, ראש ישיבת מעלות, הוא מציע לנסות לראות במי שפגע בך כ"שליח" של ה', ואם כועסים עליו - כועסים על ה'. מי שמשחרר קפידות, הקב"ה ישחרר לו חזרה. לפעמים זה קשה מאוד ובכל זאת מה שהצלחנו מבורך.

ערב החג - מתחילים להתארגן

5. "מקווה לדיבור" (התרת נדרים): אנחנו נוטים לזלזל במילים שאנחנו זורקים באוויר. התרת נדרים היא לא סתם טקס, אלא פעולה שמטרתה לטהר את הפה לפני שאנחנו נכנסים לעשרה ימים שבהם נהיה תלויים לחלוטין בתפילה. גדולי ישראל הקפידו על זה מאוד. עדיף לעשות את זה פיזית במניין, אבל מי שאינו יכול כמו חיילים בלבנון או בעזה, יכולים בהחלט לעשות את זה בזום או בוואטסאפ.

6. מקווה וטהרה: יש חשיבות גדולה ללכת למקווה בערב החג. גם מי שלא רגיל לטבול במהלך כל השנה, חשוב מאוד שיתאמץ ולא יוותר על הטהרה הזו לקראת העמידה ביום הדין. מי שממש לא מסתדר לו בשום אופן, יכול להסתפק במקלחת או בעצה של ה"בן איש חי" - לשפוך מים על הידיים 40 פעמים מנטלה.

7. הכנות טכניות מראש (שבת ויומיים חג): אסור להכין אוכל מיום טוב ראשון ליום טוב שני, ובטח שלא משבת. לכן, חייבים להכין הכל מערב החג. צריך לדאוג להדליק נר נשמה ארוך של 48 שעות כדי שיהיה מאיפה להעביר אש. אגב, עירוב תבשילין לא רלוונטי השנה בכלל, כי הוא מיועד רק לשנים שבהן היום הראשון של החג חל לפני שבת. 

על השולחן - ליל החג

8. מושכים ברכות דרך הצלחת: בראש השנה אין לנו "אביזרים" מעשיים כמו סוכה או ארבעת המינים. לכן, הסימנים על השולחן מקבלים משמעות עמוקה והופכים את העמידה בדין למשהו קליל וניתן לעיכול. למי שיש מסורות זה מצוין ללכת איתם ולהקפיד. למי שאין פשוט יפתח את המחזור שלו וילך לפי ההדרכות שם.

9. הקפדה על הסימנים: רוב הקהילות לקחו את זה בשיא הרצינות. למשל, מסופר על הרב מרדכי אליהו שהקפיד לא לאכול דגים בראש השנה, אפילו כשהחג חל בשבת.

10. ממה נמנעים: נמנעים ממאכלים חמוצים, חריפים ומרירים. אוהבים מטבוחה חריפה? אל תמנעו מעצמכם לגמרי, אבל תורידו את ה"שיפקה" או חריף אחר שאתם רגילים כדי להראות באופן סמלי שאתם מכוונים למתיקות. כמו כן, לא אוכלים אגוזים (מופיע במפורש ברמ"א בשולחן ערוך, כיוון שאגוז בגימטריה זה "חטא").

11. אישות: באופן כללי נמנעים בראש השנה בשל כובד הראש של יום הדין. עם זאת, אם מדובר בליל טבילה, או בחייל מילואים שיצא במיוחד לחג – אדרבה, יש עניין גדול לקבוע את המצווה ולהפוך אותה לחלק משמחת החג.

בוקר החג בבית הכנסת - תפילות ושופר

12. המצווה המרכזית – תקיעת שופר: תקיעת שופר היא מצוות היום והדבר המרכזי ביותר בחג. זוהי מצווה נדירה ומיוחדת שמקיימים רק פעם בשנה, ובניגוד למצוות אחרות היא "פסיבית" – רובנו פשוט צריכים לעמוד ולהקשיב. יש המון כוונות קבליות מורכבות (כמו להכניע את יצר העריות או לשון הרע), אבל אם אתם לא חיים את העולמות האלה ביומיום, ההמלצה היא לא להסתבך: הכוונה הפשוטה והנכונה ביותר היא פשוט לכוון לקיים מצווה מדאורייתא ולהמליך את ה'.

13. לא לתקתק תהילים על חשבון התפילה: התפילה היא לב העניין. עדיף לקרוא תהילים בנחת (אפילו אם תספיקו רק 80 מזמורים) מאשר להיות בלחץ לסיים את הספר פעמיים מהר, ולפספס את החיבור לתפילה או לקריאת התורה.

14. שינויים קלים בתפילה בשבת: בגלל שלא תוקעים ביום הראשון, משמיטים מהתפילה את המילה "היום" (לא אומרים "תרועת עמו ישראל היום"). למרות שפעם נהגו לומר "זכרון תרועה", היום רוב הקהילות אומרות "יום תרועה" גם בשבת.

מהלך היום - מנוחה ותשליך

15. שלא יישן מזלנו: מופיע בירושלמי שיש עניין גדול למעט בשינה, לפחות עד חצות היום, כדי שהמזל לא יירדם בדין. בספרים מובא שאפילו האר"י הקדוש הלך לנוח פעם אחת בראש השנה, כמובן, אחרי חצות. לכן, בנמנום של אחרי חצות – כדי שבכל זאת לא תנקרו עד מנחה תורידו ראש בקטנה, ותוודאו שמישהו מעיר אתכם.

16. תשליך: כשראש השנה מתחיל בשבת, הדברים מתפצלים. רוב האשכנזים לא עושים תשליך בשבת עצמה אלא דוחים אותו ליום השני (ראשון אחר הצהריים). רוב הספרדים כן עושים תשליך בשבת, אבל זה דורש תכנון זמנים קפדני וצפוף כדי להספיק גם תפילה, גם תשליך וגם לחזור הביתה לאכול סעודה שלישית לפני תפילת ערבית של החג השני.

שנה טובה. מגמות טובות. רצונות גדולים. ירידה לקטנות ולגדולות. המלכת ה' עלינו ועל כל ישראל.

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי: