לפני חודש, בפעולה הנדסית מורכבת בג’באליה שבצפון רצועת עזה, נהרג דוד ליבי הי״ד, בן 19 ממלאכי השלום, כשהבאגר שאותו הפעיל עלה על מטען רב עוצמה. דוד, שלא התקבל לקרבי בגלל מגבלה רפואית, לא היה מוכן לוותר: הוא בחר להיכנס לעזה באופן אזרחי ולסייע לצה”ל מתוך השטח – כדי לתרום למאמץ הלאומי.
מאז נפילתו, משפחתו, חבריו ואנשי ההתיישבות הסובבים אותם לא עצרו לרגע. הם החליטו לא רק להיזכר – אלא להמשיך את הדרך, ולהעמיק את האחיזה באדמת הארץ בפועל.
שלוש נקודות התיישבות כבר קמו בשטח – מכתם לדוד, מצודת דוד, ונקודה נוספת שנשמרת כרגע בחשאיות. כולן הוקמו בעבודה קשה, תושייה ואמונה, במקומות בעלי חשיבות אסטרטגית.
אחרי חודשים שבהם הצלחנו להכות את האויב מבחוץ, הגיע הזמן לנצח גם את האויב מבפנים – אויב שמנסה לרוקן את ההתיישבות מתוכן, להשאיר את האדמה ריקה, ולהרתיע את החלוצים הבאים.
משפחת ליבי לא חדשה במאבק הזה. בשנים האחרונות הם התמודדו עם סנקציות, צווי פינוי והרחקות – ועדיין לא עצרו.
דווקא עכשיו, מתוך גבורת השכול והכאב, נפתחה הזדמנות: להרחיב, לבסס, ולייצר עובדות חדשות בשטח – בזכות הציבור הרחב.
ביום ראשון הקרוב יצוין יום ה־30 לנפילתו של דוד ליבי הי״ד.
הקמפיין כולו נועד להיות תגובה חיה ומעשית לאובדן – לא טקס, לא דיבור, אלא המשך ישיר של הדרך שדוד סימן.
במקום שבו הוא נפל – ממשיכים לבנות.
במקום שבו נקטעה השליחות – ממשיכים ליישב.
הקמפיין שהושק בימים אלה נועד לאפשר להרחיב את הפעילות בשטח: להעמיק את האחיזה בנקודות שכבר קמו, להקים מוקדים חדשים בגבעות נוספות, ולהמשיך לדחוף קדימה – בלי לעצור.
הציבור נקרא להצטרף בפשטות: כל תרומה מחזיקה עוד שטח, מממנת עדרים, מגנה על אדמות, ומחזקת את הריבונות היהודית בפועל.
