פרשת משפטים: בונים חברה ישראלית!

אחרי שקיבלנו את עשרת הדברות – משה מצווה לשים משפטים לפני בני ישראל. אחרי ה'אורות' הגדולים – התורה מפרטת לפרטי פרטים כיצד חיים זה עם זה:

חירות ועבדות - עבד ואמה עבריים ודיניהם המיוחדים – לעומת 'גונב איש ומכרו' ועונשו.

ערך החיים - רוצח במזיד ובשוגג.

נצח השורש - כיבוד אב ואם לפרטיו.

כבוד לממון - ודיני נזיקין ובין אדם לחברו לפרטי פרטיהם – ארבע אבות נזיקין, אדם המזיק, דיני שומרים.

 היחס לחלשים - גר, יתום ואלמנה, וחמור שונאך שרבץ תחת משאו.

הלוואות של יהודים - איסור ריבית.

אלוקים לא זר - איסור עבודה זרה וכישוף.

מערכת משפט של יהודים ושלטון הרוב - בניית מוסדות המשפט – מינוי שופטים, האיסור לזלזל בדיינים, והצורך לדון על פי הרוב, בצדק וביושר.

זמני הקודש - קובץ החוקים מסתיים במצוות שמזכירות לנו את הקב"ה שמעבר לעסקי העולם הזה – שבת כל שבוע, שבת הארץ כל שבע שנים, ושלשת הרגלים בהם אנחנו עולים לבית המקדש ונותנים ערך וכח למעשי החולין במהלך השנה.

יוצאים לארץ ישראל - אחרי שתיארנו היטב איך בנויה חברה מתוקנת – הקב"ה מתאר את הדרך לארץ ישראל, מברך אותנו בהצלחה, ומזהיר מפני התחברות וקלקול עם גויי הארץ.

ברית שתים עשרה המצבות – הפרשה מסתיימת בתיאור של כריתת ברית מיוחדת, תוך הקמת מזבח המייצג את ה' ושתים עשרה מצבות שמייצגות את עם ישראל, וזריקת דם קרבנות על המזבח ועל העם.

ארבעים יום וארבעים לילה - בסיום המעמד עולה משה להר סיני לארבעים יום וארבעים לילה (בפשטות – תיאור זה מפרט יותר את ההקדמה למעמד הר סיני, שעליו סיפרה התורה בלי פירוט בפרשת יתרו).

למה חוק הגיוס מעורר כל כך הרבה רגשות

בואו נדבר קצת על סוגיית 'חוק הגיוס'. לא נעסוק בלנקוט עמדה, אלא ננסה להציע הסבר לזה שהסוגיא הזו כל כך מסעירה דוקא בימים אלה. בשנים האחרונות התחזקה מגמה של התקרבות לקב"ה ולתורה, ושל הבנה שעם ישראל הוא עם מיוחד שאינו עם ככל העמים.

זו מגמה חשובה ויקרה – והיא דורשת מכולנו, שעוברים יחד את התהליך הזה, בירור חשוב: הקב"ה חשוב ורלוונטי, התורה הקדושה היא חיינו – אבל איך זה עובד בפועל? האם הערכים הגדולים הללו, האש היוקדת שבוערת בהר סיני ובליבו של כל יהודי, יכולים להתגבש לחיי יום יום של חברה מתוקנת?

פרשת משפטים היא פרשה שמעסיקה היום תלמידים רבים בבתי המדרש – מסכתות סדר נזיקין נלמדות בישיבות ולא בכדי. במסכתות אלה מצפים מכל לומד להיכנס לעובי הקורה, ולגייס את כל כוחות הנפש שלו כדי לחשוב איך נכון לבנות את החברה שלנו. כל אחד מאיתנו נדרש לחשוב לא רק על העמידה שלו מול ה' במעמד הר סיני – אלא גם על העמידה שלו מול השכנים, החברים, והחברה כולה בחיי היום-יום. אנחנו יורדים מן הר אל העם, מהבערה הגדולה אל חיי החולין, ואנחנו צריכים לאמץ דפוסי חשיבה שיוצרים חברה קדושה ומתוקנת, ויחסים נכונים שמבטאים את הקשר לקב"ה ואת הקשר בינינו.

האתגר הזה עומד בפני כולנו היום, כך למשל בנקודות ההתיישבות שברוך ה' מתרבות ומתפתחות – וצריכות לבנות מערכת של יחסי שכנות וחלוקת קרקעות של ארץ הקודש כראוי; או בציבור יראי ה' שלכולי עלמא כבר לא יכול להיות 'נספח' או סוג של 'אורח' – אלא צריך לבטא את רצונותיו ואופי החיים שלו ביום-יום ולבנות המתמודדות נכונה עם בעיות קיומיות.

מתוך מבט זה, אנו מבינים ש'חוק הגיוס' אינו רק מאבק פוליטי או מגזרי, אלא הוא למעשה פלטפורמה לויכוח עומק על דמותה של המדינה, כפי שהיא עולה בין היתר מתוך היסודות של פרשת משפטים: כיצד מחילים קדושה ותורה על מערכות של כוח, חוק וסדר ציבורי. ככל שנסכים לצלול אל עומק הבירור הזה, ולהבין שאנו עוסקים כאן בשאלות יסוד של בניין אומה ולא רק ב'נשיאה בנטל', כך הויכוח יהפוך ענייני ובונה יותר, ויהיה פחות רווי בכעסים ובסיסמאות.

שנזכה לקיום הפסוק "ועבדת את ה' אלקיכם וברך את לחמך ואת מימך, והסרתי מחלה מקרבך"!