פרשה בכותרות: פרשת שלח – וכי תשגו

משבר המרגלים - הפרשה מתחילה בשליחת מרגלים לארץ – כחלק מהמשך המסע לכיוון ארץ ישראל – ובאכזבה הגדולה בשובם של המרגלים וטענתם שהארץ אינה טובה. אנחנו לומדים על המאיסה בארץ, העונש עליה – שמעכב בעצם את המסע לארץ בארבעים שנה 

אין העפלה בלי ה' - וגם חוסר ההצלחה לנסות לעלות בלי ה' לכיוון הארץ.

הנסכים וחטאות ציבור - הקב"ה מצוה על פרשת הנסכים – שתתקיים "בבואכם אל ארץ כנען" – מה שנותן תקוה של הגעה לארץ; ומיד אחר כך מלחמת התורה על קרבן מיוחד למצב שבו עם ישראל כולו – או יחידים ממנו – חוטאים בשכחת התורה (או בעבודה זרה, לפי חז"ל), מה שמזכיר את הנפילה הגדולה של חטא המרגלים.

המקושש - אוירת הנפילה בחטא מביאה אותנו למקושש העצים בשבת, שנענש בסקילה.

ולא תתורו: פרשת ציצית - הפרשה חותמת בפרשת ציצית – שהיא ניגוד לחטא המרגלים בכך שהיא מזכירה לנו 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם' – מראה העיניים צריך לקבל שיפוט פנימי ואז אנחנו צועדים בדרך הנכונה.

בפרשתנו מוזכר קרבן מיוחד – שפרשייתו פותחת במילים "וכי תשגו ולא תעשו את כל המצוות האלה אשר דיבר ה' אל משה, את כל אשר צוה ה' אליכם ביד משה מן היום אשר צוה ה' והלאה לדורותיכם".

הלומד תמה מיד: כיצד עבירה על כל מצוות התורה יכולה להיות בשגגה? התורה מדגישה שמדובר על מי שלא עושה את כל המצוות, ממש כולן!

חז"ל מתרצים שמדובר במי ששגג בעבודה זרה. עבודה זרה היא יסוד התורה כולה, ומי שחוטא בה – כאילו חטא בכל המצוות כולן.

אך הרמב"ן בפירושו לתורה אומר שהפשט הוא שמדובר כאן על יהודי שבאמת טעה לחשוב שמותר לעבור על כל התורה כולה. יתכן שמדובר בתינוק שנשבה, או ביהודי שסברות משובשות הובילו אותו לחשוב שאין צורך לשמור תורה ומצוות בכלל.

לדעתי, בדורנו זה, הפרשיה הזו לפי ביאור הרמב"ן מקבלת משמעות רבה. בעם ישראל היום קיימים יהודים רבים שאינם שומרים תורה ומצוות, אך קשה לקרוא להם מזידים לגמרי. יש ציבור גדול, ככל הנראה רובו של עם ישראל, שלצערנו לא שומר על קלה כחמורה – אך זה לא מתוך פריקת עול פשוטה, אלא תוצאה של תהליכים היסטוריים שיצרו מצב מוזר, משונה – וגם עקום ומעוות – בו אפשר לדמיין שאפשר להיות יהודי וקשור לרבונו של עולם בלי שמירת מצוות.

אם נבין כך – הרי שהתורה מעודדת אותנו, ומספרת לנו שהמצב הזמני הזה יחלוף. אף אם כל עם ישראל יתבלבל, יחליף את התורה הקדושה בדמיונות שוא, ויפנה עורף לתורה כולה – תגיע העת לתשובה, ואז יש קרבן מיוחד שאותו נקריב כדי להתנקות מהחטא הזה, ולחזור לקשר טוב עם ה' – פנים בפנים.