הדבר הראשון הוא הצלת נפשות בגשמיות, כמובן, "לא תעמוד על דם רעך"![1] כל היכול לסייע בפועל לאחינו בני ישראל הנתונים בסכנה, בצרה ובצער, בארצות מזרח אירופה – עליו לעשות כל אשר ביכולתו בלי חשבון. "כל ישראל ערבים זה בזה"[2] ועלינו לחוש שותפות ואחוה עמוקה עם כל יהודי באשר הוא.
מעבר לכך, יש לראות את ה'עלילה' שמסובב הקב"ה במלחמה. "אם ראית מלכויות מתגרות זו בזו צפה לרגלו של משיח"[3], שהרי "הוא לבדו פועל גבורות עושה חדשות בעל מלחמות"[4], "מלחמות אני עשיתי"[5]. לכל מלחמה יש תכלית, בהשגחה מידי מסובב הסיבות ב"ה – בירור ניצוץ קדוש, הוצאתו והעלאתו מבין הקליפות לקדושה[6]. המלחמה הנוכחית באה להוציא הרבה מאד ניצוצות קדושים, בגוונים שונים, ובכך לזרז את הגאולה האמתית והשלמה על ידי משיח צדקנו.
במלחמה זו, קירוב הניצוצות הוא בעיקר בקיבוץ נדחי ישראל: החל בבני ישראל עצמם ש'נבלעו' באומות והתרחקו מכור מחצבתם, "האֹבדים בארץ אשור [בארצות האושר המדומה] והנדחים בארץ מצרים [בקושי ובמיצר]"[7]; ממשיך בצאצאי היהודים שנטמעו באומות במשך הדורות וראויים לחזור למקורם; ועד נשמות גרי-הצדק העתידים, בני האומות שיש להם זיקה אמתית להצטרף לעם ישראל ולקבל את התורה (שהרי "לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים"[8]).
כאשר אנו זוכים, הבירור נעשה בדרך מנוחה וכבוד, כדברי הנביאים שהאומות עצמם עתידים להביא מתנות, ניצוצות ונשמות, "בעת ההיא יובל שי לה' צבאות"[9], "וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַה'"[10], ואז "לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון"[11]. אך כאשר איננו זוכים, הדבר נעשה בדרך קושי וצער, 'שריפת חומות הגלות' כדי לקבץ נדחים.
בשעת מלחמה, כאשר הקב"ה "עוקר דיורין ומכניס דיורין"[12], הניצוצות מזדעזעים ממקומם וניתקים מאחיזתם הקודמת, נעקרים מבית הגידול הקודם ונעשים 'כלים' מתאימים לקבלת צורה חדשה. זהו זמן מסוגל לקלוט את אור התורה והאמונה ולעזוב את אלילי השקר (תפיסות ישנות שאינן מושיעות).
בעת הזו, התפקיד שלנו הוא לשתף פעולה עם התכנית האלקית ולא להחמיץ את ההזדמנות: יש להפיץ את אור התורה והיהדות, ביתר שאת וככל יכולתנו. זה הזמן ל'מהפכה הרביעית' – הפצת דבר ה' לכל האומות כדי למשוך את הניצוצות הרבים, לפדותם ולגאלם ולקרבם לה'. "והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך"[13]. במיוחד יש להתאמץ בקליטת העולים לארצנו הקדושה, קבלת פנים מתאימה בגשמיות וברוחניות, לקרב לבבות לתורה ומצוות ולהסביר בדרכי נועם כיצד עלינו להתנהג כעם קדוש בארצנו הקדושה.
ככל שנקרב את ביאת המשיח, יתקרב השלום האמתי שישרור בעולם כולו, "הנה מלכך יבוא לך... ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ"[14], במהרה בימינו אמן.
[1]נערך ע"י יוסף פלאי לפי תשובת הרב.
ויקרא יט, טז. רמב"ם הלכות רוצח פ"א הי"ד.
[2] סנהדרין כז, ב.
[3] בראשית רבה מב, ד.
[4] ברכת יוצר אור.
[5] עבודה זרה ב, ב.
[6] כדברי הבעל שם טוב על 'מלחמת שבע השנים' שתכליתה הנסתרת היתה "שיתבררו הקולות מתרועת המלחמה ויעשה מהם איזה ניגון שיעבוד הצדיק את ה' בניגון ההוא". הוספות לכתר שם טוב קנ.
[7] ישעיה כז, יג.
[8] פסחים פז, ב.
[9] ישעיה יח, ז.
[10] ישעיה סו, כ.
[11] ישעיה נב, יב.
[12] ילק"ש יהושע רמז יד.
[13] ישעיה ס, ג.
[14] זכריה ט, ט-י. "מלחמה ודבר שלום לגוים" ר"ת שלום-משלו ("ומשלו מים עד ים") ושאר האותיות = משיח בן דוד.
