החלטת בג"ץ לאפשר טבילת גרים רפורמיים במקוואות של המדינה מעוררת אולי את זעמם של יהודים רבים, בפרט מקרב הציבור הדתי, אך לטענת עו"ד ישראל פת, היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת, היא לחלוטין לא מפתיעה.
בשיחה עם הקול היהודי מסביר עו"ד פת כי ההחלטה אינה דרמטית בהכרח: "ההכרעה היא דרמטית ביחס למקבל, כלומר איך שהגורמים הרבניים יפרשו אותה. ככל שהם יפרשו אותה שהיא דרמטית היא באמת תהיה דרמטית, אך אם יפרשו אותה שהיא לא כל כך דרמטית אז היא לא תהיה דרמטית".
"אסביר למה כוונתי: בסך הכל מה שאומרת ההחלטה זה שמדובר במבני ציבור. ההחלטה איננה מכירה בגיורים הרפורמיים והקונסרבטיביים. היא רומזת לכך שצריך הסדרה מה מעמדם של הגיורים הללו שלא מוכרים כחלק מהגיור הממלכתי, אבל בית משפט נזהר מלקבוע מסמרות, כך נאמר במפורש בהחלטה. הוא אומר בסך הכל שמדובר במבני ציבור וככל שמדובר במבני ציבור, וככל שהמועצות הדתיות נותנות שירותים למערך הגיור הממלכתי, הן צריכות גם לתת שירות למערך הגיור של הרפורמים והקונסרבטיביים, הגם שהוא עד היום לא מוכר כמערך גיור ממלכתי".
עו"ד פת מסביר שכנגד טענות הארגונים הרפורמיים, טענה המדינה כי בקיבוץ חניתון, קיבוץ בעל אופי קונסרבטיבי בעמק יזרעאל, קיים מקווה שבו מתאפשרת טבילה במסגרת הליך גיור רפורמי, וכיוון שמדובר בסך הכל בטבילה אחת ויחידה במהלך החיים, הרי שאין זה מופרך להטריח את המבקשים לקיים אותה להגיע עד לשם.
בית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ואמר שמקוואות שנותנים שירות למערך הגיור הממלכתי צריכים להעניק שירות זהה גם למערך הגיור הרופרמי. פתרונות מקומיים שמתקיימים במקוואות שונים ברחבי הארץ לא התקבלו על ידי בג"ץ מאחר ולטענת הרפורמים פתרונות אלו מצריכים אותם לפעול "כגנבים בלילה".
עו"ד פת אף מציין ל'תרגיל' אותו קיימו העותרים לצורך הדיון, כשהם פנו לרב עיר שבעירו כן ניתנים פתרונות מקומיים לטובת הרפורמים, ובקשו ממנו בצורה מסודרת לקיים טקס טבילה כחלק מהליך גיור רפורמי. הוא כמובן סירב, ובשביל ארגוני הרפורמים זה היווה ראיה לכך שדרך "הדלת הראשית" הם לא יכולים להכנס.
| הקו האדום - סוגיית השוויון
"בית המשפט עסק בעיקר בסוגיית השוויון", מסביר עו"ד פת, "כיוון שמדובר במבני ציבור אז אתה לא יכול להפלות את הגיורים הרפורמיים והקונסרביטיביים הגם שהם לא מוכרים היום באופן ממלכתי".
עו"ד פת מציין לסעיף 6א ל'חוק שירותי הדת היהודיים' שאומר שהמועצות הדתיות כפופות להנחיות הרבנות הראשית והמקומית. "בית המשפט טען שכיוון שמדובר באפליה ובפגיעה מהותית בשוויון אז עם כל הכבוד הרבנויות לא יוכלו להכריע בעניינים הללו".
כמה אנחנו יכולים לראות בהחלטה הזו משהו שמשנה את מה שהכרנו עד היום בכל הנוגע לניהול שירותי הדת על ידי הרבנות הראשית?
"אני לא חושב שמדובר במשהו דרסטי", טוען עו"ד פת, וזאת מכיוון שאנחנו נמצאים כבר "בשלבים האחרונים של הסולם", כהגדרתו.
"אנחנו לא בתחילת הדרך. היום גיורים של רפורמיים וקונסרבטיביים נרשמים פה במדינה. משרד הקליטה מעניק תמיכה למי שעבר גיור כזה וכן הלאה. כל זה בעקבות עתירות שהתקבלו בעבר בבג"ץ. וכמובן רחבת הכותל הדרומית שם תתאפשר תפילה לרופרמים וקונסרביטיביים. אז אנחנו לא בתחילת הדרך של הלבנה הראשונה. כדור השלג הזה כבר התגלגל, הוא בסוף המדרון".
| ערכי המדינה מול היהדות
השאלה היא אם יש לזה השלכות לדיונים נוספים שעולים ויעלו בעתיד לבג"ץ? למשל ארגוני הנשים שעותרים לאפשר טבילה בכל מיני אופנים שאינם מקובלים על הרבנות האורתודוקסית?
"אנחנו עקרונית מנחים היום בחוזר מנכ"ל לכל אישה לטבול כפי רצונה, אם זה ללא בלנית, אם זה ללא שאלות או ללא חדירה לצנעת הפרט, ובכלל זה אם היא גרושה או רווקה וכן הלאה".
"מה לעשות שערכים של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וגם אותם ערכי יסוד של המדינה לא תמיד עולים בקנה אחד עם הערכים היהודיים וההלכתיים. אנחנו צריכים להתמודד עם המצב הזה, לנסות לאזן בין הערכים הללו ולהשיג את התוצאות המיטביות".
נשמע שברמה המשפטית זו התמודדות כמו עם כדור שלג ענק שמנסים רק מעט לבלום אותו או להטות אותו לכיוונים אחרים.
"נכון. נכון. כפי שאמרתי רוב הנושאים הללו עלו כבר בבית משפט ואנחנו לא רוצים להציף אותם שוב, לכן אנחנו מנסים לפתור אותם באופן מקומי. גם המקרה זה של טבילת הרפורמים והקונסרבטיביים, היו לנו פתרונות פרקטיים והצגנו אותם בבית משפט. אני אולי יותר מאוכזב מהתוצאה הסופית שלא קבלה את הפתרונות שלנו, אבל ברמת העיקרון אני לא הופתעתי מהעמדה העקרונית. אני מניח שכך גם לגבי הסוגיה של הכותל וצנעת הפרט בטבילת נשים. אנחנו יודעים פחות או יותר מה תהיה פסיקת בית המשפט העליון ואנחנו מוכנים לכך".
טביה על פי הבג"ץ 1 ז' אדר תשע"ו 14:03 יעקב