במהלך החג "שביעי של פסח", ניסו ערבים לפגוע ביהודים במספר ישובים ביו"ש. התושבים היהודים לא נשארו חייבים.
העיתון '"מקור ראשון" חושף כי, הרשות הפלסטינית גזרה דין מוות על מוחמד אבו שהלה, המתווך הערבי שמכר בכסף מלא את בית המכפלה בחברון לידי יהודים.
יציאת מצרים נעשתה בחפזון ובמהירות: "וככה תאכלו אותו, מתניכם חגורים.. ואכלתם אותו בחפזון פסח הוא לה'". "כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה". מדוע באמת היתה צריכה יציאת מצרים להעשות בצורה כה מהירה?
תג מחיר נוסח השב"כ • לאחר שלא הצליחו במשטרה ובשב"כ להפליל את איתמר קוניקוב, נער מהישוב בת עין, הגיעו היום שוטרים למלון בו שוהה משפחתו של הנער והביאו לו צו הרחקה מנהלי מיו"ש לתקופה של חצי שנה
לזכור את יציאת מצרים פירושו לדעת שה' אוהב אותנו ללא גבול, ואנו מתעוררים אליו בחזרה באהבה רבה. ה' גואל אותנו ומוציא אותנו מכל המיצרים, ואנו נולדים מחדש והופכים מעבדי פרעה לעבדי ה'.
כל ענין החגים הוא ענין תיקון הלב. שהרי החג הוא זמן השירה והמחול, "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג". שמחה אמיתית באה בעקבות הצלחה אמיתית ואין הצלחה אמיתית בלא שהלב עצמו נרפא. על כן נבוא לכוון את חגי השנה כנגד ריפוי הנפש מצרותיה.
נמצא שבמשך כל ימי ספירת העומר – כהכנה לחתונה הצפויה במתן תורה – עיקר העבודה שלנו היא להתבונן באהבה שה' אוהב אותנו, שזוהי אהבה שלמה שאינה תלויה בדבר. להפנים את האהבה הזו, לדעת היטב שאכן כך הוא, ולגרום שהאהבה הזו תחלחל אל כל חלקי הנפש שלנו.
הרבה אוהבים להסביר שחד-גדיא זהו שיר עם חביב, נכרי מן הסתם, שהוכנס להגדה כדי להשאיר את הילדים ערים. האמת היא שככל הידוע לנו, שיר כזה אינו מוכר משום תרבות זרה, ועד כמה שאפשר למצוא שם עקבות שלו, מסתבר שאלו עקבות של העתקה מתוך דת ישראל לתרבות הגויית.
ידוע שליל הסדר הוא בסימן המספר ארבע: "כנגד ארבעה בנים דברה תורה", "ארבע כוסות", וכו'. אך מעל כל אחת מהרביעיות של הסדר מסתתר מרכיב חמישי, נעלם, המהווה את היסוד המשיחי של הרביעיה.