בע"ה י"ג תמוז תשע"ט
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

החקלאים זועקים: "הגניבות האזרחיות פוגעות בנו בצורה קשה"

חקלאים רבים סובלים מגניבה חקלאית על ידי אזרחים מן השורה אשר בחוסר מודעות קוטפים ולוקחים יבול רב: "חוסכים בקניות לשבת ופוגעים פגיעה אנושה בחקלאים - ההסדר המותנה יעיל, אך לא מספיק"

  • דוד אור שחר
  • ו' תמוז תשע"ט - 13:42 09/07/2019
גודל: א א א
תוצרת חקלאית מן השדה. ארכיון (אלאור כהן TPS)
תוצרת חקלאית מן השדה. ארכיון (אלאור כהן TPS)

אם עד היום כששמענו את המושג "פשיעה חקלאית", הסרטים אותם העלנו בראש היו של בדואים חמושים המציתים שטחים חקלאיים בנגב או מספר שודדים רעולי פנים הגונבים מכשור חקלאי בגליל, מתברר שלא רק.

מקרים רבים בהם נפגעים חקלאים ברחבי הארץ נעשים בידי אזרחים נורמטיביים לחלוטין, אשר בחוסר רגישות, או נכון יותר לומר - חוסר מודעות, פוגעים פעם אחר פעם בחקלאים הישראלים המתבוססים גם כך בדם ויזע.

מידי שבוע נגנבים משדות ופרדסים ברחבי הארץ פירות וירקות רבים העולים לשווי כולל של מאות אלפי שקלים בשנה. כל זאת על ידי אזרחים מן השורה.

הללו עוברים 'על הדרך', בשדות ובמטעים הנקרים בדרכם וקוטפים מהתוצרת. ישנם אלו שבמהלך טיול קוטפים תפוז או שניים, אבל תופתעו או לא, במשקים רבים סובלים החקלאים מאלו אשר באופן קבוע את קניית הירקות של סוף השבוע בחרו לבצע אצלם במשק – בחינם.

החקלאים מתוסכלים מהמצב וכואבים את ההפסד הרב הנגרם במישרין או בעקיפין לשדותיהם ולכיסם. בשנים האחרונות, כאשר גורל החקלאות בישראל מונח על כף המאזניים מבקשים החקלאים מכולנו דבר אחד פשוט: "פשוט תפסיקו לגנוב".

  | תופעה שקיימת כבר שנים

הילה יערי, בת מושב באר טוביה ובת למשפחה חקלאית שורשית סיפרה לנו על היקף התופעה במשק המשפחתי, על ההתמודדות, על הניסיונות לפתרון מערכתי ועל החוסר המשווע באכיפה הולמת.

"התופעה נרחבת וקיימת כבר שנים", פותחת הילה, "לא משהו שנולד אתמול".

"אנשים באים, חלקם על הדרך, ויותר נוח להם במקום ללכת לסופר ולקנות,  לבא עם שקיות ולמלא מהיבול בשדות שלנו".

"מי שבא ומוציא שקית וממלא אני מניחה שהוא יודע שהוא עושה משהו לא בסדר. זה לא המקרים שבנאדם בא באמצע הליכה או ריצה ולקח תפוז ואכל. כאן אנחנו מדברים על שקים", היא אומרת והתדהמה עדיין נשמעת בקולה למרות שחוותה את התופעה כבר פעמים רבות.

"אנשים באים עם שקיות, קוטפים עשר כרוביות. אתה נותן שתיים לאמא שתיים לחמותך, נשאר לך וזהו, סבבה. חסכת מאה שקל בקניות לשבת...".

   | האם מדובר באנשים נורמטיביים?

הדבר  הנשמע כל כך מופקע מעלה שוב את השאלה: האם אלו אכן אנשים נורמטיביים לחלוטין? הרי אף אד לא ירשה לעצמו להיכנס למרכז קניות ולמלא שקיות מכל הבא ליד ולצאת מבלי לשלם. מדוע כאן מתנהלים הדברים אחרת?

יערי מבקשת שוב להדגיש: "אילו אנשים נורמטיביים לגמרי. כולל שוטר מג"ב העוסק לפרנסתו בשמירה מפני גניבות חקלאיות שתפסנו אותו עם הילדים שלו בשבת, על קולנועית, עם שקים שלמים. שני שקים של ארטישוקים שני שקים של שומר שק של כרובית".

"אנשים מגיעים מהסביבה, או שעושים הליכה במושב, וחוזרים הביתה עם שקית של שזיפים או משהו. זה נראה לך נורמלי?", היא שואלת.

לדבריה מדובר בחוסר מודעות נטו. אנשים רבים לא מצליחים לעשות את ההיקש הפשוט שבין הקטיף 'על הדרך' למשמעותו הפשוטה: גניבה.

אך עם זאת לצד מאמצי ההסברה והעלאת הנושא למודעות הציבורית, יערי מבקשת להבהיר כי חוסר הידיעה אינו יכול למלט את הגנבים מחומרת הדין.

"צריך גם הסברה, גם אכיפה, וגם ענישה. כמו בכל עבריינות אחרת מבחינתנו זו עבריינות. חוסר ידיעה אינו פוטר מהעונש".

מפעם לפעם גם היא הולכת ונעשית פחות מקבלת את הנושא בהבנה: "אף אחד שלא יהיה תמים, אם מישהו בא בשישי בצהריים כשהחקלאים ישנים ובא עם שקיות באוטו, הוא לא תמים".

   | הענישה ו'היחידה להסדר מותנה'

נושא הענישה בסוגיית הפשיעה החקלאית הוא נושא נרחב אשר רק בשנים האחרונות מרגישים החקלאים כי מישהו למעלה החל להתייחס לנושא ברצינות. עם זאת מרחק רב מאוד קיים בין הענישה המוטלת על העבריינים לחיזוק האכיפה בשטח.

בין הארגונים הפעילים בנושא הוא "התאחדות החקלאים והאיכרים בישראל".

סמנכ"לית ההתאחדות, הגר יהב, יזמה בשנים האחרונות את רתימתה של היחידה להסדר מותנה במשטרת ישראל לטובתם של נפגעי הפשיעה החקלאית.

 תפקיד היחידה היא לסגור תיקים בסדרי גודל קטנים באופן ישיר בין העבריין המזדמן לנפגע העבירה מבלי להיגרר לבירוקרטיה המשפטית המפותלת והמתישה. הגנב מסכים על תשלום פיצויים ומספר התחייבויות נוספות והמשטרה גונזת את התיק.

"הסיפור של היחידה להסדר מותנה, זה פתרון פורץ דרך", אמרה יהב בשיחה עם הקול היהודי. "רתמנו אותם לנושא הזה, יצרתי קשר עם ראש היחידה, והלכתי יחד עם ראש אגף החקירות והמודיעין במג"ב ופרסנו בפניו את כל הסיפור הזה של הגניבות הקטנות. הם לקחו את זה לאחריותם".

"אם פעם חקלאי היה תופס מישהו על חם הוא היה מבין שאין מה לעשות עם זה. היום הוא מבין שאם הוא יתעד וילך להגיש תלונה, זה יעזור".

גם לדבריה, תופעת הגניבות הקטנות נובעת מחוסר מודעות ציבורית. "אנשים עושים את זה מתוך חוסר מודעות וחוסר הבנה. לפני הרבה שנים היה קמפיין של החברה להגנת הטבע שאסור לקטוף פרחי בר קראו לא "אל תקטוף", היום צריך גם קמפיין כזה "אל תגנוב"..."

   | הפתרון עוד רחוק מהאופק

נשמע כי אכן היחידה להסדר מותנה הינה פתרון מהיר ויעיל ובהתאחדות החקלאים מרוצים ממנו ומעודדים עוד ועוד חקלאים להתלונן ולקבל את כספם בחזרה. החקלאים עצמם גם הם מרוצים, אך מדגישים בבירור: הדרך עוד ארוכה מאוד.

הילה מבאר טוביה סיפרה לנו כיצד רואה היא את מצב האכיפה: "הנושא הזה של ההסדר המותנה התחיל רק בשנתיים האחרונות, אבל הוא לא מתאים לכל אחד. צריך הרבה תנאים כדי לעמוד בו. אני לא באה לומר כי זה לא נותן מענה, אבל יש עוד הרבה פרטים נוספים".

כדוגמא היא מספרת על מקרה בו אדם תועד על ידם גונב, אך הוא סירב לגשת להסדר. במקרה כזה הם יאלצו לגשת איתו להליכים רגילים בבית המשפט ובעוד מספר שנים אולי יזכו לפיצויים על הנזק שנגרם. מקרים נוספים בהם ההסדר אינו יעיל הוא כאשר מדובר בגנב סידרתי או בהיקף יחסית גדול. כמו כן קיימים תנאים נוספים המקשים על ביצוע ההליך.

"את היקף הנזקים עצמו אנחנו לא יכולים לדעת. אין לנו מצלמות זה אלפי דונמים שאי אפשר לרשת אותם במצלמות או לגדר ולהציב שומר 24/7".

חוץ מנזק הגניבה עצמו, ישנו גם הנזק שנגרם לשדות ולמטעים בעקבות התנהגות בלתי זהירה בתוך השטח. גם כאן מדובר על נזקים בעשרות אלפי שקלים.

לסיום היא אומרת כי המדינה חייבת לייצר פתרון מערכתי בנושא ומשוכנעת כי אם המחיר אותו ישלמו הגנבים יהיה כואב ומשמעותי התופעה תעלם. לצורך כך לדבריה, נדרשת המדינה להבין כי גורל החקלאות בארץ אכן מונח על כף מאזניים ובאם לא ימצאו הפתרונות פשוט יעלמו החקלאים.

 

 

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


1 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 30 מהשבוע האחרון