ערן בר-טל: “אין לזה הסבר הגיוני - הכלכלה בישראל פשוט פלאית”

במקביל למערכות שישראל מנהלת בשנתיים וחצי האחרונות מתרחש לו נס שלא זכה, כך נראה, לתשומת הלב הראויה. 

על פי המדד השנתי של מגזין האקונומיסט, שאינו מצויין באהדת ישראל, ומדרג את הכלכלות החזקות בעולם, דורגה ישראל במקום השלישי, עוד לפני ארה"ב, סין ומדינות חזקות נוספות.

"קודם כל צריך להבין שזה לא טריוויאלי ולא הגיוני", אומר בשיחה עם הקול היהודי ערן בר-טל, העורך הראשי של  ערוץ הכלכלה. "יש כאן משהו פלאי שמאפיין את כלכלת ישראל תמיד. ואם אנחנו מדברים בחנוכה, אז לא צריך להתבייש להגיד שיש כאן באמת משהו פלאי", אומר בר-טל בהתרגשות.

"ישראל היא משהו חריג בכל קנה מידה, אין לזה הסבר פשוט. אם חלילה שוק המניות היה יורד בצורה דרסטית והיית שואל מה ההסבר, אז היה קל להסביר שבשנתיים של מלחמה אנשים היו בגיוס מילואים, המדינה הוציאה עשרות מיליארדים שהיא לא תכננה וזה הוביל לנפילה. אבל להסביר לך למה כלכלה עולה בתקופה כזו?, זה כבר משהו פלאי".

הטכנולוגיות הישראליות מזניקות חברות בחו"ל

בר-טל מציין תחומים נוספים בהם כלכלת ישראל בעלת עצמה שאינה פרופורציונלית ביחס לגודלה. "איך הצלחנו להגיע להיות מעצמת סייבר עולמי? גם זה לא דבר טריוויאלי. איך הצלחנו לפתח את ענפי ההייטק לרמה שחברות בעולם לא יכולות להסתדר בלעדינו. אנבידיה למשל רכשה את מלאנוקס הישראלית והתחילה לזנק אחרי הרכישה. אם תבדוק חברות גדולות בעולם אתה תראה שהן קנו טכנולוגיות ישראליות". 

"זה בעיניי פלאי. כי אנחנו מדינה קטנה, אנחנו לא גרמניה, לא צרפת, בטח לא אמריקה, אבל בכל סיפור הצלחה של החברות הגדולות תמצא את ישראל וזה לא מובן מאליו", אומר בר-טל בהתרגשות. "אנחנו מקבלים יותר מדי דברים פלאיים כמובנים מאליהם, והם לא. זה לא מובן מאליו שאנחנו מצליחים וכל החברות הגדולות בעולם רוצות להקים פה מרכזי פיתוח בישראל, זה לא דבר מובן מאליו. היכולות שאנחנו מפגינים בעולם, זה בעיניי דבר פלאי".

ההבדל בין תשואה גבוהה לכלכלה חזקה 

אנחנו מנסים להבין מה המשמעות של המדד של האקונומיסט שפורסם בשבוע שעבר, מה הוא בודק ומה משמעות הדירוג?

"מדובר במדד שמדרג את ביצועי שוק ההון של המדינות, לא רק במונחים של תשואה של שוק ההון, שכאן באמת ישראל הפגיזה בשנה האחרונה, אלא בנתוני אמת. לפעמים שוק המניות מזנק מסיבות טכניות שלא קשורות לביצועי הכלכלה ובחינה של התשואה בלבד לא מצביעה בהכרח על כלכלה חזקה. מדינה יכולה להתרסק שנה אחת, ושנה אחרי זה היא עולה וזה עניין טכני, זה עדיין לא אומר שהיא חזקה".

"אז האקונומיסט בודק יותר מדדים, גם את הצמיחה באופן כללי יחסית למדינות אחרות, את האינפלציה, התעסוקה וגם את ביצועי שוק ההון. הוא עושה שקלול של הכל וזה מלמד ומחזק את ההערכה שמדובר באמת בכלכלה חזקה ולא בתיקון טכני של מניות".

בר-טל מפרט את ההשפעה על השוק של דרוג שכזה, ואת שינוי המגמה שהוא משקף. "תחשוב על זה שרק לא מזמן דיברו פה על כך שבורחים כספים מהארץ, שמשקיעים לא יבואו לכאן ולא רוצים אותנו, כיום אין משקיע בעולם שחושב שהכלכלה של ישראל היא לא כלכלה מעניינת". 

כלכלה אוהבת לוחמים  

בר-טל מציין עובדה מעניינת כי דווקא משקיעים שבחרו להשקיע בישראל במהלך המלחמה, לא מתוך חישוב כלכלי אלא מתוך רצון לתמוך בישראל בשעת משבר, לבסוף זכו לרווחים יוצאי דופן. "מי שהשקיע בישראל, בשוק ההון הישראלי בשנים האחרונות עשה את ההשקעה הכי טובה, כמו ביל אקמן, שקנה חמישה אחוז ממניות הבורסה הישראלית, והוא אמר שעשה זאת מסיבות ציוניות, לתמוך בישראל בתקופה קשה של המלחמה, אבל לבסוף הסתבר שזו ההשקעה הכי טובה שהוא עשה".

אחת הסיבות עליהן מצביע בר-טל להצלחה היא הנחישות של ישראל במלחמה והתפיסה בעולם שישראל יודעת להלחם ולנצח כפי שראה העולם מול איראן, מול סוריה ומול החיזבאללה. "משקיעים אוהבים מנצחים. ומכיוון שהתמונה שלנו הייתה תמונת נצחון, אז במקרה שלנו המלחמה באמת עשתה לנו טוב מסיבות אובייקטיביות".

בר טל נזכר במפגש שלו עם עיתונאי כלכלי בדובאי לפני המלחמה. "הוא אמר לי, 'שמע, יש עליכם סיכונים. איראן מפתחת אטום ויכולה להשמיד אתכם, יש לכם את החיזבאללה בצפון', ומעניין שדווקא את עזה הרבה לא החשיבו בתור סיכון גדול" מציין בר טל. "אבל איראן והחיזבאללה וכל השלוחות של איראן הפחידו הרבה משקיעים, והם גם הפחידו את חברות האשראי, ובצדק".

"אם אתה שומע מנהיגים שאומרים, אנחנו נשמיד את ישראל, ואתה רואה שהם מתקדמים בפרויקט האטום שלהם, אז מה תגיד? תגיד שבאמת יש סיבה לפחד. ודווקא המלחמה הפיגה הרבה מהחששות. העולם ראה שיש איום, ולצערנו רבים נפגעו, אבל זה לא איום קיומי. זה הכניס לפרופורציות את כל מי שפחד מהאיומים עלינו".

"הם הראו שאפשר להכות בנו, אבל אנחנו לא בורחים, אנחנו לא משתפנים, לא פוחדים, ועמדנו בגבורה. משקיע שרואה את זה אומר, שמע, זו מדינה רצינית, האיומים זה לא מה שחשבנו, זה מוריד את פרמיות הסיכון", אומר בר-טל ומסביר כי לפני המלחמה תמחרו את הסיכון ברמה הכי גבוה, וכעת הסיכון ירד ואיתו גם תמחור הסיכון שמשקיע צריך לקחת כשמשקיע בשוק ההון הישראלי.

אף אחד לא עושה טובה

בנוסף מציין בר-טל כי גם כאלו שאינם תומכים בישראל, בסוף נזקקים לטכנולוגיה הישראלית. "אתה רואה את גרמניה שאמרה שהיא תגיב לישראל, שהיא מגנה את ישראל אבל בסוף הם צריכים את החץ, הם צריכים טכנולוגיות סייבר שנמצאת פה". 

בר-טל מספר על דברים ששמע משרת הכלכלה הגרמנית עמה נפגש השבוע. "היא אומרת שישראל מעניינת והם יחזקו את הקשרים עם ישראל והם עושים זאת מכיון שהם חייבים. הם לא עושים לנו טובה, אנחנו כלכלה שעוזרת לעולם ואף אחד לא עושה את זה מאהבת ציון, אלו שיקולים עסקיים קרים. יש כאלו שעושים את זה כן מאהבת ציון, כמו ביל אקמן, ויש גם בדרום אמריקה ובאירופה לא מעט שאנחנו לא מספיק שומעים אותם. כאלו שמבינים שאנחנו עושים עבודה חשובה לעולם. אבל בסוף, כשאתה בא להשקיע ההשקעה היא קרה, ובהשקעות הקרות האלה זה מאוד חשוב שהם יודעים שישראל היא מדינה שיודעת להתמודד עם איומים".

מה עם האזרח הקטן 

אני מנסה להבין איפה הצמיחה הזו פוגשת את האזרח הקטן שמתמודד עם יוקר המחיה. "גם אם האזרח לא מרגיש זאת, זה בהחלט משפיע עליו. לרוב הוא מחזיק קרן פנסיה והיא צמחה יותר מקרן הפנסיה של אזרח אירופאי או אמריקאי. בנוסף גם השכר עלה ביחס לאינפלציה, יש גידול ריאלי בשכר. אפילו שכר המינימום עלה יותר מהאינפלציה, שהוא אפילו יותר גבוה ממוצע באו-אי-סי-די". 

ומה למעשה? ההמלצה הכלכלית של בר-טל לקוראים היא חד משמעית. "קודם כל צריך להשקיע בישראל. אנחנו השקעה מעניינת. לא למהר להתפתות להשקעות בחו"ל. אנחנו כלכלה צומחת, תהיה פה עלייה, ויש לנו ילודה, ברוך השם, יותר טובה ממדינות מערביות אחרות, וכדאי להאמין בהשקעות בישראל, גם בנדל"ן וגם בשוק ההון, ולהשקיע בארץ".