בע"ה י"א כסלו תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close
בסכנה מיידית

חשיפה: 60% מהקטינות בחסות הנוער ברחו או נעדרו

תחקיר הקול היהודי חושף: מעל 60% מהקטינות הנמצאות במוסדות חסות הנוער נעדרו או נמלטו. מדובר במחדל אדיר של הרשויות וסיכון חיים יומיומי של אותן נערות. "אם הרשויות לא יתעוררו נמשיך לראות מקרי רצח ואונס"

  • אלחנן גרונר
  • כ"ט תשרי תש"פ - 10:00 28/10/2019
גודל: א א א
משרד הרווחה (יהודה פרל)
משרד הרווחה (יהודה פרל)

תחקיר הקול היהודי חושף את הנתונים על בריחה והיעדרות של קטינות וקטינים ממוסדות חסות הנוער של הרווחה. מדובר במקרי הקצה הקשים ביותר וקטינות שנמצאות תחת אחריות המדינה נמצאות יום יום בסכנת חיים, במה שנראה כמחדל אדיר ומתמשך של רשויות המדינה.

בשנתיים האחרונות צללנו בקול היהודי לעומק הסוגיה, ובעקבות בקשת חופש מידע שהגשנו, נאלץ משרד הרווחה לחשוף את הנתונים.

מהנתונים שנמסרו לקול היהודי עולה כי מתוך 423  נערות המושמות במוסדות חסות הנוער, 270 נעדרו בשנת 2017, ומתוכן 110 נעדרו או ברחו פעמיים ויותר. בשנת 2018 מדובר על 248 נערות שברחו או נעדרו ומתוכן 120 פעמיים ויותר.

מדובר על מעל 60% מהקטינות שנעדרו או נמלטו מהמוסדות ומעל 26% שנמלטו או נעדרו פעמיים או יותר.

לתכנים הייחודים והמקוריים של הקול היהודי - הורידו את האפליקציה שלנו >>

מתוך 590 נערים נעדרו 266 פעם אחת לפחות ב-2017 ומתוכן 107 פעמיים ויותר. בשנת 2018 היו 269 נערים שנעדרו או ברחו ומתוכם 99 פעמיים ויותר.

בסך הכול מדובר על 536 קטינים וקטינות שנעדרו או ברחו בשנת 2017 ומתוכם 107 פעמיים ויותר, ובשנת 2018 517 קטינים וקטינות שברחו או נעדרו פעם אחת לפחות ו-99 שנעדרו או ברחו פעמיים ויותר.

מכלל הקטינים והקטינות מדובר על יותר מ-40% שנמלטו או נעדרו מהמוסדות לפחות פעם אחת.

   | במוסד מסילה מקום ל44 נערות - 35 נמלטו באותה השנה

כאשר נכנסים לפירוט של המוסדות עצמם הנתונים מסתבכים, כיוון שסוגי המסגרות משתנים החל מהוסטלים פתוחים יחסית ועד מוסדות נעולים.

כמו כן ישנן שיטות טיפול שונות במוסדות שונים ואוכלוסיות היעד של המוסדות משתנות ונפרסות על פני קטגוריות כגון בנים ובנות, יהודים וערבים, חרדים ודתיים לאומיים וכן הלאה.

אלא שקשה להתעלם מכך שחלק מהמוסדות מדווחים על בריחות והיעדרויות רבות במיוחד. כך ניתן לראות הוסטל לבנות שבו 13 מקומות ומדווח כי 13 בנות נעדרו פעמיים ויותר בשנת 2017.

כך גם מוסד כגון מסילה בו 44 מקומות, ומוגדר מוסד נעול, מדווח על 35 קטינות שברחו בשנת 2017, מתוכן 17 פעמיים ויותר, ולא פחות מ-49 קטינות שברחו בשנת 2018 ומתוכן 27 פעמיים ויותר.

   | הפלה פיראטית ואונס קבוצי

יש להבין שלא מדובר בנוער נורמטיבי ש"הבריז" ממוסד הלימודים לצורך בילוי של כמה שעות בקניון הקרוב. מדובר בקטינים וקטינות במצבי סיכון מהחמורים שיש.

בשל רשימות ההמתנה הארוכות לכניסה למוסדות אלו, נושא כאוב וחמור בפני עצמו, נערה שמגיעה למוסד חסות הנוער בדרך כלל נמצאת כבר במצב קשה של התמכרויות לסמים ואלכוהול, תקופה של שבועות ולפעמים חודשים ברחובות, ובמקרים רבים היתה חשופה למקרי פגיעה וניצול קשים.

אותן נערות מגיעות למוסדות בצו בית משפט ונמצאות תחת אחריות המדינה, כאשר אפילו שהות של מספר שעות יכולה להביא לסיכון חיים, קל וחומר כאשר חלק מהבריחות הן לתקופה של שבועות ואף חודשים.

בזמן הבריחה הנערות במרבית המקרים אינן מגיעות לביתן מכיוון שבדרך כלל אין להן בית לחזור אליו או שהן לא רוצות להגיע אליו. המשטרה אמורה לחפש אותן, ובעצם הן מתגלגלות ברחובות או אצל עבריינים וגורמים מפוקפקים המנצלים את מצוקתן.

בין המקרים שאליהם נחשפנו וחלקם סוקרו בעבר בקול היהודי: קטינה בת 13 שברחה למספר שעות מההוסטל בו שהתה ועברה אונס קבוצתי בידי שלושה צעירים בדואים. בעקבות האונס הקטינה הגיעה מספר פעמים למצבים של סכנת חיים ממשית וחלה הידרדרות קשה במצבה.

עוד כתבות בנושא:

קטינה אחרת נמלטה יותר מ-6 פעמים כאשר בפעם אחת אותרה בידי שו"פים באזור שכם לאחר חודש של בריחה, במקרה אחר נעדרה ארבעה חודשים ורק פרסום של הקול היהודי והעיתונאי אראל סגל בתכניתו ברדיו 103 FM הביא לאיתורה באזור טול כרם יום לאחר הפרסום בנושא.

קטינה נוספת שנכנסה להיריון מעבריין ערבי נמלטה בסיועו מהמוסד הנעול בו שהתה, נלקחה על ידו לצימר ושם עברה הפלה "פיראטית" באופן שכמעט והביא למותה.

אלו רק חלק מסיפורים קשים ורבים שהגיעו בשנתיים האחרונות לקול היהודי, רבים מהם מידי ארגון להב"ה ונוספים מידי משפחות הנערות, עובדי נוער שונים ועוד.

   | נהג מונית ודירות מסתור

המסה האדירה של הנעדרות מביאה למעין תעשייה בנושא. במהלך התחקירים שערכנו בשנתיים האחרונות איתרנו מספר פעמים דירות בהן שוהות קטינות אלו.

בחלק מהמקרים מדובר בעבריינים ערבים החיים יחד עם צעירות יהודיות בוגרות מוסדות חסות הנוער, והללו משכנים בדירות ייעדויות נערות הבורחות והופכים אותן למעין בתי בושת.

באחד המקרים דווח על דירה שקלטה נערות כאלו באחת הערים היהודיות ביהודה ושומרון כאשר בעל הדירה טוען כי הוא מסייע לאותן נערות, אך התברר כי במקום נערכים בילויים מפוקפקים. ארגון להב"ה פעל למיגור התופעה.

לקול היהודי נודע למשל על נהג מונית ערבי ממזרח ירושלים המסיע באופן קבוע קטינות הבורחות ממוסדות באזור ירושלים, ובעולם של הרחוב אין מתנות חינם ואותן בנות מנוצלות ונפגעות.

כלי תקשורת יהודי ועצמאי צריך מימון כדי לפעול - הצטרף להשמעת הקול היהודי - תרום עכשיו >>

המאבטחים במוסדות הנעולים מספרים כי הם חסרי אונים. לעיתים מגיעים עבריינים ערבים לחכות לקטינות מחוץ למוסדות. ההוראות למאבטחים הן לא לרדוף אחרי הבנות מחשש שהללו יתלוננו עליהם.

באירוע שהתרחש לפני מספר שנים בישוב דולב ירה מאבטח במוסד לקטינות בישוב בערבי שתקף אותו כשהגיע לנסות ולהבריח את אחת הבנות שהיתה עמו בקשר. המאבטח הסתבך בפרשיה משפטית ארוכה.

ומעל הכל מרחף בימים אלו סיפורה הטראגי של הנערה מרים פרץ הי"ד, שעבריין ערבי כבן 55 מבית צפאפא חשוד בהריגתה לאחר שסיפק לה סמים קשים בביתו בשבוע שעבר.

פרץ אמנם לא היתה בבריחה ממוסד חסות הנוער, אך היתה במשך כ-8 חודשים ברחובות בהמתנה לכניסה למוסד "רטורנו". במקום להתייצב במוסד בשבוע שעבר, נמלטה ואותרה בסופו של דבר בבית צפאפא ללא רוח חיים.

   | לא מעניין: הנתונים לא נשמרו במשרד הרווחה

כאשר הבנו שהבריחות הרבות מביאות למצבי קיצון של סכנת חיים מיידית, הגשנו בקשת חופש מידע למשרד הרווחה בדרישה לקבל את הנתונים על היקף התופעה.

הנתונים שהתקבלו חלקיים וגם הם נמסרו רק לאחר כשלושה חודשים, דרישה לא תקינה לתשלום קרוב ל-3,000 ₪ עבור הנתונים, ואיום שלנו בעתירה לבית משפט בנושא.

בקשתינו היתה לנתונים מאז שנת 2015, אך במשרד הרווחה טענו כי השנים 2015 ו-2016 "נשמרו חלקית ולכן לא צורפו". דבר זה מלמד על חוסר יחס ואף זלזול בתופעה החמורה שכן הדבר הבסיסי ביותר הוא לכל הפחות לעקוב אחר הנתונים ולנתח אותם.

בעקבות הבקשה של הקול היהודי התחייבו במשרד הרווחה כי נתוני שנת 2019 "ידווחו על ידי המסגרות בסוף השנה לצרכי בקרה ומעקב".

במשרד הרווחה הדגישו כי "מרביתן של ההיעדרויות ללא אישור התרחשו מחוץ לכותלי המעונות, בין אם אי חזרה מחופשה ובין אם בריחה במהלך יציאה לקבלת טיפול רפואי או פעילות אחרת".

רק אתמול (א') ארגון להבה הגיש בקשה בשם אמא שבתה נמצאת במוסד חסות הנוער ובורחת שוב ושוב ומסכנת את חייה, כדי שזו לא תצא מהמוסד.

"סוגיית בריחה ממוסדות הרווחה עגומה ביותר", אמרה בשיחה עם הקול היהודי ענת גופשטיין מארגון להב"ה. "בחלק מהמוסדות שאמורים לשמור על הבנות יש אנשי צוות שהתייאשו מהבנות, ומתרשלים בתפקידם, לפעמים המשטרה אינה מחפשת אחר בנות שבורחות שוב ושוב.

המערכות כולן חייבות להפנים שמדובר בבנות בסיכון גבוה, שמנוצלות פעמים רבות על ידי ערבים ומסכנות את חייהן. על הרווחה והמשטרה לקיים את צווי בית המשפט. ולעשות הכל כדי להגן על הבנות המסכנות  הללו".

הרב איתן אקשטיין, מנהל ומייסד מוסד הגמילה והשיקום רטורנו, השייך גם הוא למוסדות חסות הנוער, רואה את הדברים באור מעט שונה.

לדבריו, בחלק מהמוסדות כמו שלו, המוסד סגור אך לא אטום הרמטית מתוך מחשבה על הדרך הטיפולית. "יש גדר והמקום סגור אך מי שרוצה לברוח יכול לברוח בסופו של דבר".

לדבריו, המוסדות מפוקחים בצורה הדוקה על ידי משרד הרווחה ולעיתים משרד הבריאות, והבריחות נעוצות בעיקר במצב הקשה שבו מגיעות אותן נערות. "התמכרות זה דבר מאוד קשה, וכאשר אותה נערה במוסד בלי פלאפון, בלי האמצעים שהתרגלה להשתמש בהם כדי לברוח ממציאות החיים הקשה שלה, זה לא עניין פשוט".

הרב אקשטיין תולה חלק ניכר מהאחריות דווקא במשטרה. "המשטרה צריכה להקשות יותר על אותן קטינות שמשתמשות בסמים, שבורחות, שיבינו שכדאי להן להגיע לטיפול ולהישאר בו. המשטרה צריכה להדק איתנו את הקשרים ולקבל מאיתנו מידע כי לאנשי הטיפול יש מידע מאוד נרחב על המקומות שבהם הקטינות הללו נפגעות ומנוצלות, על המקומות בהם יש שימוש בסמים. לא הגיוני שבחוף לבנון או דוגית בכנרת יש בחופשים המוני בני נוער שמעשנים סמים וכולם יודעים זאת אבל העניין הזה לא ממוגר", הוא אומר.

   | צועקים מ-2004 ואיש לא עושה דבר

חשיפת הנתונים בעקבות הבקשה שהגשנו אמנם דרמטית, אך מה שדרמטי יותר היא התעלמות הרשויות מהתופעה במשך שנים.

דיון שנערך בוועדה לזכויות הילד בכנסת בשנת 2004 נראה כאילו נכתב היום, ומאז במשך כ-15 שנה לא נעשה שום צעד משמעותי כדי לפתור את המצב. כאמור, אפילו נתונים מסודרים על היקף התופעה לא נשמרו במשרד הרווחה.

תנ"צ סוזי בן ברוך, אז ראש מדור נוער במשרד לביטחון פנים, מתארת בדיון שנערך אז מדם ליבה את התופעה הקשה והמאבק למציאת מקום לבנות הנעדרות לאחר שהן מאותרות בידי המשטרה.

יואב בר, שהיה אז קצין הנוער של מרחב מוריה מספר בדיון: "מעבר לטיפול זה כואב. קשה לראות את הדברים האלה, גם כאשר אתה תופס את הילדה בידיים... ילדה שהיתה חודשים בבריחה, הגיעה למסילה. עוד לא נקלטה  וכבר ברחה באותו היום".

בשנת 2016 ניסו עורכות הדין שירן רייכנברג ודנה רוטשילד לייסד שולחן עגול של הרשויות להצפת התופעה.

השתיים כתבו נייר עמדה מטעם הקליניקה לזכויות הילד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, והציפו בין השאר את סוגיית פתיחת התיקים הפליליים לנערים ונערות שנמלטים מהמוסדות, גם אם הם שוהים במוסדות בשל צו נזקקות ולא בשל הליך פלילי נגדם.

לתכנים הייחודים והמקוריים של הקול היהודי - הורידו את האפליקציה שלנו >>

לפי המסמך, הדבר גורם לתיוגם כעבריינים ולקושי נוסף על שלל בעיותיהם.

בשיחה עם הקול היהודי סיפרה עו"ד רייכנברג כי נערכו פגישות בנושא אך הדבר לא התקדם.

   | אז מה עושים?

בדיון ב2004 הפצירה תנ"צ בן ברוך כי תוקם ועדה בין משרדית לבחינת נושא חסות הנוער ובכללו הבריחה מהמוסדות והיקף רשימות ההמתנה האדיר, שלדבריה עמד אז על כ-500! בנות שממתינות לכניסה למוסדות צופיה ומסילה, ובנתיים רבות מהן משוטטות ברחובות.

בשיחה עם הקול היהודי כיום חוזרת בן ברוך על עיקרי הדברים ובהם בחינת נושא החופשות הניתנות לקטינות שבורחות שוב ושוב. לדבריה, בסיור שערכו גורמי מקצוע באמסטרדם בזמנו, נטען כי ישנם קרוב למאה אחוזי הצלחה בשיטה בה בני הנוער הללו עוברים את תהליכי השיקום במסגרות הסגורות בצורה הרמטית לחלוטין כמו בתי כלא.

מנגד יש המבקרים שיטה זו בשל הפגיעה בחופש ובזכויות של קטינות שלא חטאו ולא פשעו אלא נסיבות חייהן הביאו אותן למצבי סיכון.

הרב אקשטיין מרטורנו מצדו אומר באופן חד משמעי כי יש להבין שקטינות שמסכנות את עצמן חייבות להיות במקום סגור. בפרט כאשר מדובר באחריות המוטלת על המדינה שהוציאה אותן מבתיהן בצו בית משפט.

"בשורה התחתונה", אומרת ענת גופשטיין מלהב"ה, "אם הרשויות לא יתעוררו לשינוי מערכתי כולל לצערינו נמשיך ככל הנראה לראות מקרים כל כך קשים של אונס ורצח של אותן נערות. הנתונים שנחשפו בלתי נתפסים, ואנחנו מקווים שמישהו יתעורר סוף סוף".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר לקול היהודי בתגובה:

"הנתונים כוללים גם היעדרות של כמה שעות או איחור לחזור מחופשה. רשות חסות הנוער עוסקת בטיפול סמכותי כופה מתוקף חוק ואיננה מתקן ענישה. כלל נערי החסות זכאים לחופשות, ושלילת חופשה תינתן רק על ידי בית המשפט וזאת לתקופה מוגבלת.

רשות חסות הנוער מתייחסת בכובד ראש לכל אירוע חריג של בריחה או אי חזרה מחופשה ואירועים אלו נבדקים ונבחנים אל מול הפיקוח על המסגרת ומופקים מהם לקחים".

- מילה אחרונה לסיום -

בכתבה הזו שקראת כעת הושקעו שעות רבות של מחקר, איסוף נתונים, אימות המידע, כתיבה ועוד.

עיתונות עצמאית זקוקה למימון כדי לפעול - בא ועזור לנו להשמיע קול יהודי ברור וללא פחד.

לתרומות לחץ כאן >>

תגובות (6) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 17 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד