חשיפה: המדינה השקיעה מיליונים בחיזוק זהות פלסטינית לערבים אזרחי ישראל

"מלב מוסדות המדינה": תחקיר הקול היהודי חושף כיצד מממנים כספי המיסים שלנו תכנית לחיזוק "הזהות הפלסטינית" של צעירים ערבים אזרחי ישראל, ובניית תכנית העצמה עבורם למימוש פרויקטים לאומניים.

מדובר בתכנית הפועלת תחת לוגו של משרד הרווחה וקרנות הביטוח הלאומי, ופותחה לאחר החלטת תקאדום של ממשלת בנט לפיד מנסור עבאס כתכנית חביבה לקידום מעורבות חברתיות ופיתוח מנהיגות בחברה הערבית, אך בפועל התכנית מקדמת חיזוק זהות לאומית פלסטינית לערבים אזרח ישראל ומעודדת אותם לפעילויות לאומניות, והכל כאמור במימון מדינת ישראל.

דבר זה תואם את גישת אמנת התנועה האסלאמית שחשפנו בקול היהודי ובה משרטטים מנסור עבאס ואנשיו אסטרטגיה של התעמתות "עם הפרויקט הציוני מלב מוסדות המדינה".

תכנית תקאדום – לאן הלך הכסף?

בי"ח בחשוון תשפ"ב (2021) עברה החלטה 550 (המכונה גם "תקאדום" – התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026) על ידי ממשלת ישראל ה-36 ממשלת בנט-לפיד-עבאס.

במסגרת ההסכם הקואליציוני עם מפלגת רע"מ, התכנית תוכננה במקור להיקף כולל של כ-30 מליארד ₪, אשר נועד כביכול לצמצום פערים, שילוב חברתי, פיתוח תשתיות ושאר מושגים יפים הערבים לאוזן הישראלית.

בתוך התכנית קיים גם סעיף אודות תקצוב והקמת תכניות מנהיגות לצעירים ערבים.

עובר להחלטה 550 הוקם מיזם שנקרא "מידאד" – "מיזם לקידום מעורבות והשתתפות חברתית בחברה הערבית".

המיזם נועד לכאורה לפיתוח חברתי של צעירים ערבים, אך בפועל כפי שנראה בתחקיר, מהווה תכנית להעצמת הלאומנות "הפלסטינית" בקרב צעירים אלו.

המיזם מקודם בידי קרן לאוטמן וקרן גנדיר. מנהלת המיזם – חנאן שחאדה, עבדה קודם לכן בקרן גנדיר.

מי שמפעיל את המיזם זו תכנית יתד – תכנית לאומית לצעירים במצבי סיכון ורווחה הפועלת תחת משרד הרווחה, וקרנות הביטוח הלאומי. ועדת הפטור החליטה בתאריך 14.11.22 על פטור ממכרז בסכום של עד 21 מיליון ₪, כשבשלב ראשון אושר סכום של 6.8 מיליון ₪. אחד הנימוקים לפטור ממכרז היו המלצתו של אברהים עבד אל רחמן, רפרנט משרדים חברתיים. לפי המסמכים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי, הקצו מיליונים לביצוע התכנית.

בעקבות הפטור ממכרז, בינואר 2022 התפרסם קול קורא לפיתוח והפעלת תכניות חדשניות ונסיוניות לפיתוח בתחום המעורבות החברתית בקרב קבוצות מוחלשות בחברה הערבית, והתכנית יוצאת לדרך.

זהות, שייכות ואקטיביזם

המיזם החל לפעול בפועל בסוף השנה הלועזית 2022.

התוכנית מופעלת ב-14 ישובים ערבים בהם זכיינים מקומיים כגון עמותות ומתנ"סים זוכים בהפעלת התוכנית.

בין הזכיינים ניתן למצוא את מרכז כד'ינא – תכנית של המרכז לתכנון אלטרנטיבי שזכו בהפעלת מיזם מידאד בעכו. המרכז לתכנון אלטרנטיבי הינו גוף לאומני ערבי המוביל תכנון תואם ביטול "הנכבה" ועידוד זכות השיבה.

במזרח ירושלים מפעיל את הפרויקט "קידום נוער ירושלים", בלוד זכתה בתכנית עמותה בשם "אזרחים בונים קהילה", שעל המנכ"לית שלה עוד נרחיב. בכסייפה ושגב שלום זכו "אג'יק בנגב".

בסיום שנת הפעילות הראשונה פורסם מדריך לבניית תהליך המפגשים עם קבוצת הצעירים והצעירות.

את המדריך כתבו חנאן שחאדה - מנהלת מיזם מידאד, ואנואר אלשיחה, האחראית על פיתוח התוכן ומנחת קבוצות.

בהקדמה שכתבו השתיים הן ציינו כי "מדריך זה יסייע לכם לייצר עם הצעירים למידה, העשרה והקניית ידע, כלים ומיומניות מעולמות האקטיביזם והמעורבות החברתית, ובנוסף יאפשר לעסוק בחקר ובירור זהות ומסוגלות העצמית".

חיזוק הזהות הפלסטינית – תחת לוגו משרד הרווחה

תחת הלוגואים של הביטוח הלאומי, משרד הרווחה ותכנית יתד, וכן קרן גנדיר וקרן לאוטמן, מופיע ללא הסתרה מסמך המפנה לתוכן לאומני פלסטיני מובהק.

בעמוד 10 ניתן לראות כי מטרות המפגשים של הצעירים הן בין השאר "ללמוד מיומנויות אישיות וחברתיות כדי לבנות תחושת זהות ושייכות ברורה".

כלל אצבע שעולה למי שחוקר את הפעילות הלאומנית בקרב הערבים אזרחי ישראל מלמד אותנו כי המילים "זהות" ו-"שייכות" בהקשרים של ערבים אזרחי ישראל, כמעט תמיד יובילו לחיזוק זהות "פלסטינית" ושייכות לאדמה – זכות השיבה וכד'. וכך אכן מתרחש גם כאן.

כשעוברים לעמוד 21 במדריך, לשלב 2 במפגשים, עולה כי "מטרת שלב זה היא לקדם את יכולותיהם של המשתתפים לחקור ולגבש את נושא הזהות העצמית והקולקטיבית".

בשלב זה עורכים המשתתפים סדנת זהות ומעגלי שייכות.

ההפניות לפעילויות לסדנת הזהות לא מותירות מקום לספק. המדריך של מידאד מפנה לגורמים לאומניים קיצוניים.

כך הוא מפנה למדריך הזהות של עמותת בלדנא – עמותה של מפלגת בל"ד שנחשבת כאחד הסמנים הקיצוניים ביותר ב"לאומנות הפלסטינית" בישראל.

מטרת המדריך המוצהרת היא העמקת הזהות הפלסטינית של הנוער הערבי בישראל.

בפתח המדריך של בלדנא נכתב כי מקימי התנועה הם "קבוצה המייצגת את הדור החדש, הדור השלישי לאחר הנכבה, בתוך הקהילה הערבית הפלסטינית בישראל... הם שואפים לבסס את שייכותם לעם הפלסטיני ולאומה הערבית".

מטרות העמותה מוצגות שם כ"פיתוח מנהיגי נוער המבוססים על מודעות זהות, אשר משתתפים בהעצמת קבוצת השייכות...".

קשה להתעלם מהדמיון בין שיטות הפעולה של עמותת בלדנא לדרך הפעולה של פרויקט מידאד.

המודל לחיקוי: מובילי הפגנות בפרעות תשפ"א והסברה נגד הכיבוש בירושלים

אם חשבתם שמדובר רק בדוגמה אחת לפרויקטים עבור צעירי מידאד, וביוזמה שמתוקצבת במיליונים מכספי המיסים של מדינת ישראל יופיעו דוגמאות של נרטיב ישראלי ציוני כגון יוסף חדאד וכד', הרי שאתם צפויים להתבדות, שכן הדוגמאות הנוספות שבמידאד ממליצים למדריכים לפעול איתם בסדנת הזהות רק הולכות ומקצינות. כולן יוזמות לקידום "הזהות הפלסטינית".

יוזמה נוספת שהמדריך של מידאד מפנה אליה היא "יאללה נמשי" (בואו נלך) – יוזמה לקידום מסלולי הליכה בירושלים בחברה הערבית ב"ציוני דרך פלסטינים" לצורך "חיזוק הקשר של תושבי ירושלים לאדמתם ולהדגשת הזהות הפלסטינית".

יוזמה נוספת שמביאים במידאד היא ”סיר וסירורה“ (לך ותהליך) – "קבוצת סטודנטים פלסטינים" שפעלה בקמפוס האונ' בהר הצופים והתבלטה בזמן פרעות תשפ"א כמי שפרסמו אודות הפגנות ואירועים בשייח' ג'ראח.

דף הפייסבוק של הארגון מלא בתכנים לאומניים קיצוניים נגד ישראל ובאחד הפרסומים על הפגנה בימי "שומר חומות" היה עם תמונת אחד הפורעים בעיר לוד שמחליף את דגל ישראל בדגל אש"ף. קבוצה זו ארגנה גם הפגנות עם דגלי אש"ף באוניברסיטה בהר הצופים במספר הזדמנויות מאז 2017.

קוד סריקה נוסף המופיע במדריך כחלק מהיוזמות מוביל ליוזמה נוספת בשם "אנג'ז פלסטין" שפועל בכלל ב"רשות הפלסטינית" ביהודה ושומרון לחיזוק הזהות הפלסטינית ויוזמות חברתיות כגון יצירת סרטוני הסברה "פלסטינים" לחשיפת "פשעי הכיבוש בירושלים" וכוונת ישראל לייהד את ירושלים.

במסמך מופיע גם אחד הנושאים לשיחה על "החברה הערבית הפלסטינית בפנים הארץ".

כל זה כאמור מופיע בחוברת הדרכה של פרויקט ממשלתי מטעם משרד הרווחה, הביטוח הלאומי, תכנית יתד וקרן גנדיר ולאוטמן.

שלב 3 של התכנית כולל תכנון פעילות חברתית גדולה, וכאשר מתבוננים בפעילויות שיזמו צעירי מידאד ניתן לראות את התוצאות.

פעילות זכות שיבה במימון מדינת ישראל

כדי להבין אילו יוזמות מבצעים צעירים מידאד אפשר להביט בנעשה בסניף בכפר כאבול בגליל.

לפני כחדשיים יצאה קבוצת הפעילות של מידאד בכאבול לפעילות בדמון – כפר שנהרס בידי צה"ל במלחמת השחרור ונחשב בקרב הערבים אזרחי ישראל לאחד הסמלים המרכזיים למאבקם על זכות השיבה ולסמל של "זהות פלסטינית".

צעירי הקבוצה, יחד עם מנהל המתנ"ס של כאבול ופעילים נוספים ובהם אמנים ואדריכלים, פעלו לשיקום המקום, ציור ציורי קיר וכד', כדי להפוך את המקום לאתר בילוי של ערבים מהסביבה ובכלל ולהחיות את הנוכחות הערבית במקום.

בכתבה באתר ערב 48 המזוהה עם בל"ד נכתב אודות הפעילות לחיזוק הזהות הפלסטינית של הצעירים ושל המקום והתראיינו בה פעילי מידאד. כתבה דומה הובאה גם באתר אל ג'רמק החשוד כמופעל בידי חמאס.

סירין חסן, אדריכלית שמספרת שמלווה את צעירי מידאד ואת הפעילות בכאבול אומרת כי צעירי הקבוצה עברו בחודשים האחרונים תהליך שיבטיח שגם החייאת המרחב הציבורי תדגיש את הזהות והערכים שלנו בצורה מקצועית וקהילתית.

"היה לנו חשוב מאוד לבחור בעין אל דמון כמקום שהוא לא רק מרחב ציבורי אלא גם מקום היסטורי וחשוב לנו ולהיסטוריה הפלסטינית שלנו".

אחת הצעירות שהשתתפו בפרויקט מטעם מידאד סיפרה על המטרה שיבואו למקום משפחות שיספרו לילדיהן על כך שהן במקור מדמון, יסבירו להם שהמקום שלהם ושבעתיד יחזרו לשם.

"לא רק ניקיון וסדר"

במענה לשאלת כתבת ערב 48 ענתה דיאנא אשכר - רכזת הפעילות של מידאד בכאבול, כי אכן הפעילות מביאה את הזהות הלאומית של הצעירים.

"זה באופן מעשי תהליך תכנית הנוער השנתית שקשור למה שכלול לסדנאות זהות ופיתוח אישיות... זה חלק מרכזי מאוד מכל הרעיון שזהו מקום היסטורי ויש לו החשיבות הגדולה שלו, שחשוב מאוד שנשמור עליו, לא למענינו אלא למען הדורות הבאים".

היא אף הדגישה כי "אנחנו תמיד חיים במדינה שבה יש נסיונות מתמידים למחוק את הזהות שלנו וזו הזדמנות להראות שאנחנו קיימים, במיוחד הצעירים, קיימים וממשיכים". 

יזן מוראד, צעיר המשתתף בפרויקט מידאד אמר כי "פרויקט זה לא רק עוסק בנקיון וסדר אלא יש לו מספר מסרים. השייכות היא חלק מהזהות של הדור הצעיר ששומר על אדמתו, זו אדמה עקורה. אנו מחזקים אצלו את התרבות והזהות כדי שנוריש אותה מדור לדור".

למי שייכת קרית שמונה?

אין זה מקרה בודד. פעילות דומה ביצע סניף ג'סר א זרקא במידאד שמופעל בידי עמותת סנד מהכפר ג'ת. הצעירים יצאו לטיול לקייקי כפר בלום ולאחר מכן לסיור בקרית שמונה בחורבות הכפר אלחַ'אלִסֿה שהוחרב בידי ישראל במלחמת השחרור.

בפוסט של העמותה נכתב כי חברי הקבוצה למדו על הרקע ההיסטורי של הכפר וקישרו אותו לנושא הזהות והשייכות בחברה הערבית.

כמו כן עולה כי מיזם מידאד בלוד מופעל בידי עמותת 'אזרחים בונים קהילה' של אמירה באבה, אשר בזמן שומר חומות שיתפה ופרסמה תכנים לאומניים בוטים ובהם סרטון של המוני מוסלמים מכל העולם כובשים את ירושלים מידי ישראל.

"חיים תחת כיבוש"

אחד הסניפים הגדולים של יוזמת מידאד הוא הסניף במזרח ירושלים המופעל על ידי קידום נוער מזרח ירושלים.

חניכי מידאד במזרח ירושלים ביצעו פעילות עם מרכז יבוס המזוהה לחלוטין עם פעילות לאומנית "פלסטינית" והמשטרה אף פשטה עליו במסגרת חשדות לקשרים עם ארגון הטרור החזית העממית.

שתי חניכות במיזם שהשתתפו בכנס הארצי של מידאד לסיכום המחזור השני של התכנית, מלמדות על האופן שבו החניכים תופסים את פעילות מידאד.

אחת החניכות של מידאד מזרח ירושלים היא עז'אל צלאחי. על פי דף הפייסבוק שלה מדריכה במרכז בורג' אל קלק, שנסגר בהוראת השר לביטחון לאומי ממש בימים האחרונים בשל מידע ביטחוני אודות קשריו לרשות הפלסטינית.

מדובר במרכז הנתמך בידי גופים טורקים וכמה מאנשיו הם פעילי חמאס בכירים בירושלים כמו נהאד זוג'ייר. העמותה ויתרה על תרומה של 4 מיליון אירו מהאיחוד האירופי משום שנדרשה להימנע משיתוף פעולה עם ארגוני טרור. בדף הפייסבוק של צלאחי ישנם תכנים לאומניים רבים.

בכנס הארצי של מידאד הצהירה בסרטון כי "כולנו חיים תחת כיבוש ותחת מדינה שולטת".

פעילה אחרת מסניף מידאד מזרח ירושלים שיתפה תמונות מהכנס של מידאד וכתבה שהוא התקיים ב"ערערה בצפון פלסטין".

משרד הרווחה מתגאה במיזם מידאד

בתגובת משרד הרווחה לפנייה שלנו נכתב כי המשרד אינו מפעיל את התכנית ואינו מעורב בניסוח התכנים המועברים בה.

בדו"ח חופש המידע של משרד הרווחה לשנת 2024, תחת הכותרת תחום חברה ערבית, מתגאה המשרד בהפעלת תכנית מידאד שלפי הנכתב פועלת תחת תכנית יתד במסגרת החלטה 550, מהסל הרשותי.

"תכנית מידאד – תכניות למעורבות חברתית בשיתוף קרנות למפעלים מיוחדים בביטוח לאומי, קרן גנדיר וקרן לאוטמן.

במהלך שנת 2024 השתתפו 300 צעירים ב-16 קבוצות שנפתחו ברשויות בפריסה ארצית. החל מחקר הערכה שנערך על ידי אוניברסיטת חיפה, שהראה רמות גבוהות של מעורבות חברתית בקרב צעירים שנמצאים ברווחה נפשית נמוכה", נכתב.

בדיון שהתקיים בועדה המיוחדת לענייני צעירים בכנסת, באוגוסט 2023, ועסק בהשלכות הקפאת תקציבי החומש בידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על הצעירים הערבים, דיברה יעל מיזרוחין – מנהלת שותפויות במשרד הרווחה, ואמרה כי הפגיעה בתקציבי האיזון לרשויות המקומיות שסמוטריץ' עצר מחשש שיתגלגלו לגורמי פשיעה וגורמים לאומניים, משפיעה על תכניות שמפעיל המשרד בשיתוף המועצות המקומיות ובהן מיזם מידאד.

מיזרוחין מציגה את מיזם מידאד ותכניות נוספות כמיזמים שמתוקצבים ומובלים בידי משרד הרווחה במטרה לקדם את "המעורבות האזרחית של אותם צעירים".

בפועל אנו רואים כיצד יוזמה זו לוקחת צעירים למחוזות לאומניים.

משרד הרווחה והביטחון החברתי מסר: "משרד הרווחה והביטחון החברתי אמון על מתן מענה סוציאלי-קהילתי לצעירים במצבי סיכון וזאת כחלק מאחריותו לשלומם ולרווחתם של אוכלוסיות אלו. המשרד אינו מפעיל את התוכנית המדוברת ואינו מעורב בניסוח התכנים המועברים בה. יחד עם זאת, לאור פנייתכם המשרד יערוך בדיקה מול מפעילי התכנית ויפעל בהתאם לממצאים."

הביטוח הלאומי מתחמק מתשובה

בביטוח הלאומי התחמקו מהתייחסות עניינית לטענות ומסרו כי מדובר בעלילות שווא. ניתן לראות את הראיות שהצגנו בתחקיר ולשפוט בעצמכם. בביטוח הלאומי בחור לענות כי אין להם פעילות עם עמותת בלדנא ויבוס למרות שלא הבאנו טענה כזו אלא שהמדריך של מידאד מפנה אליהם.

בנוסף טענו בביטוח הלאומי כי אמירה באבה אינה עובדת בארגון אזרחים בוני קהילה, וזאת על אף שבאתר גיידסטאר של רשם העמותות היא מופיעה כמנכ"לית העמותה.

בנוגע לפעילות הלאומנית בדמון שהסרטונים שהצגנו ממנה מדברים בעד עצמם טענו בביטוח הלאומי כי מדובר בפעילות לשיפוץ הפארק. ככל הנראה כך הציגו במידאד את הדברים תוך התעלמות מהאופי הלאומני המובהק של הפעילות כפי שהפעילים והמעורבים בתכנית עצמם הציגו בראיונות לכלי התקשורת הערבים.

תגובת ביטוח לאומי: "לצערנו, פנייתך רחוקה מאוד מהמציאות העובדתית ומפיצה עלילות שווא. אין לביטוח לאומי פעילות עם עמותת בלדנא, לא מוכרת שום פעילות עם מרכז יבוס ואמירה באבה אינה עובדת בארגון אזרחים בוני קהילה. כמו כן הפעילות בכאבול היא לשיפוץ הפארק".

לסיכום, מיזם ממשלתי מכספי המיסים של אזרחי ישראל, מחנך ומעצים צעירים ערבים לטובת זהות ופעילות פלסטינית, ונותן להם כלים לפעול נגד מדינת ישראל עצמה.