"חוסר היכולת להציב אמירה מוסרית וברורה אל מול המדינה, הוא זה שיצר את המצב שבו אלפי בתים ברחבי יהודה ושומרון עומדים בסכנת הריסה", אומר בראיון לקול היהודי יהושע הס, חבר בתנועת "דרך חיים".
\
הסערה סביב ההרס הצפוי בגבעת האולפנה והחשש כי בעקבותיו יורה בגץ על הרס גם בישובים נוספים, מעוררת שאלות רבות על דרכי המאבק בהחלטות בג"ץ והממשלה.
"חוסר היכולת להציב אמירה מוסרית וברורה אל מול המדינה, הוא זה שיצר את המצב שבו אלפי בתים ברחבי יהודה ושומרון עומדים בסכנת הריסה", אומר בראיון לקול היהודי יהושע הס, חבר בתנועת "דרך חיים".
"כל המלחמה כאן היא מוסרית. צריך לומר בצורה ברורה, שהמדינה פועלת בסיפור הזה נגד האינטרס של היהודים, ולכן היא לא לגיטימית. וזה כולל גם את האמירה הציבורית הזו בעצמה, וגם קריאה לסירוב פקודה כי זו פקודה לא לגיטימית".
"היה ראוי שציבור רחב יקום ויגיד שאנחנו לא מוכנים לקבל את זה שהמדינה פועלת נגד היהודים. ביבי עלה לשלטון על גב הסטיקר 'נתניהו טוב ליהודים'", אומר הס. "היום צריך להגיד 'ביבי רע ליהודים'. זה יסיר ממנו את הלגיטימציה. חוסר האמירה הזאת זה מה שמאפשר לו להמשיך ולהרוס".
בתחילת השבוע יצא 'גורם בטחוני בכיר' בפיקוד מרכז בתדרוך לעיתונאים לקראת ההרס הצפוי. בדבריו הדגיש הגורם כי בצה"ל לא חוששים מפני אנשי בית אל היות והם לא נחשבים לקיצוניים אלא לשומרי חוק. החשש לדבריו דווקא מאנשי המאחזים ומתגובתם להרס.
"העובדה שמכל המאחזים הלא חוקיים בחרו להרוס דבר ראשון שכונה בתוך ישוב, שהיתה לכאורה הכי לגיטימית ובלב הקונצנזוס ההתיישבותי, מוכיחה שככל שאתה יותר קשור לממסד כך אתה יותר פגיע", אומר הס.
"בגלל שלא מוכנים להתנתק מהתלות במדינה וממשיכים לתת לגיטימציה לבג"ץ ולממשלה, מגיעים למצב שאלפי בתים בהתיישבות מיועדים להריסה. גם הפיצוי שעליו מדברים לא רלוונטי, כי יש עוד אלפי בתים להריסה לפי הכללים האלו. גם אם ישלמו את המחיר המובטח על הבתים, מה שבכלל לא ברור שיקרה - ודאי שבהמשך לא יהיה כזה פיצוי".
"קריאה לסירוב פקודה תמנע אלימות"
לדבריו של הס, מכח האמירה המוסרית ישנו צורך לקרוא למפנים לסרב פקודה ולא להשתתף בפעולות נגד יהודים, מה שיוביל להפחתת האלימות בשטח.
למה קריאה לסירוב פקודה תביא לפחות אלימות?
"החיילים נשענים על הלגיטימציה של הציבור לבצע מה שהם עושים", מסביר הס. "ראינו בעבר שככל שהצבא רואה שסירוב הפקודה מתפשט, צה"ל מנסה כמה שפחות לערב חיילים בפינוי, והיום כמעט ולא רואים בפינויים חיילים במעגל ראשון".
לדבריו, ככל שהקריאה תהיה יותר רחבה, כך היכולת של צה"ל תקטן גם במעגלים רחוקים יותר וגם תחדור למג"ב ולמשטרה.
כדוגמא מביא הס את המסמך שנחשף בקול היהודי, בו מי שהיה מפקד אוגדת איו"ש והיום משמש כאלוף פיקוד מרכז, ניצן אלון, התייחס לנושא ההדלפות מתוך הצבא.
"יש התמודדות לא פשוטה של הצבא עם הדלפות בנוגע לפעילות נגד יהודים. וכמו שרואים במסמך ניצן אלון, הצבא נאלץ למדר יותר ויותר אנשים, וכך היכולת להשתתף בפעילות נגד יהודים הולכת וקטנה".
"זה גם ברמה הטכנית וגם ברמה המוסרית. כשתושבים באים לאיש הצבא ואומרים לו, אתה מזיק ליהודים, אז הקושי שלו לפעול גובר כי הוא הרי אמור להיות זה שמגן על היהודים".
הקריאה הזו, ההבהרה שמעשי הממשלה והצבא אינם לגיטימיים, היא זו שאמורה להיות הדגל העיקרי של ההתיישבות לדעת הס - "אפילו יותר ממאבק נחוש, שגם הוא נצרך. מוזר שהציבור שאמור להיות מחובר הכי טוב לתורה ולמוסר, מעדיף לשים דגש על מאבק בשטח במקום על המוסריות", הוא מתפלא.
\
הס מקביל את הדבר גם להתנהלות ברמה הפוליטית מול ראש הממשלה נתניהו.
"אותו דבר גם לגבי ביבי", אומר הס. "כשאתה אומר לו 'אתה רע ליהודים', אז זה שובר את הלגיטימציה שלו. ולכן גם היכולת שלו ללכת על מהלכים של פגיעה בהתיישבות, שזקוקה להרבה לגיטימציה מהציבור, קטנה. במקום זה כולם הפכו לשתדלנים, מה שרק מעצים את כוחו של השלטון. בעצם הם אומרים לו - אתה הנציג של העם היהודי, ואנחנו פונים אליך. במקום לומר לו - כשאתה פועל נגד היהודים אתה לא לגיטימי".
לסיכום אומר הס כי "כשההתנגדות באה מגישה מוסרית, היכולת של הפוליטיקאים לגבות את הפינוי קטנה, והיכולת של הצבא לפנות קטנה וממילא הצורך לעימות בשטח קטן ויש פחות אלימות".
ובכל זאת, מה אתה אומר על הטענה המוסרית של השמאל, הרי לטענתם יש כאן קרקע פרטית?
"למיטב ידיעתי, הטענה הזו היא שקר משפטי, כמו קודמתה במגרון. ואפילו אם היתה נכונה, בשום מקום אחר לא היו הורסים את הבתים. הסיבה היחידה שבגללה קיבלו את הטענה הזו היא התפיסה הבסיסית שלהם, שכל יהודה ושומרון שייכת לערבים".
לדעת הס, "הטענה הזו רק מוכיחה עד כמה צריך להיות בהירים בסוגיה המוסרית. הם מצליחים לבלבל גם אותנו עם הטענות האלו. לו היתה אמירה מוסרית ברורה, שהמדינה והממשלה צריכים לדאוג לאינטרס היהודי, ולכך שיהודים ישבו כאן בארץ, לא היתה שאלה כזו עולה בכלל. היה אולי דיון כיצד ואם צריך לפצות בעלים ספציפי של הקרקע, אם וכאשר קיים בכלל בעלים כזה. אבל השאלה המוסרית היתה ברורה לחלוטין". משפטים כמו "לא פותרים עוול בעוול אחר", אומר הס, הם בעצם כישלון מוסרי. "מה פתאום המתיישבים חושבים שהם עשו עוול למישהו? הכפיפות למדינה ולבג"ץ הצליחה לבלבל אותם".
"בשורה התחתונה", אומר הס "חוסר היכולת להתנתק מהמדינה מוביל לכך שאין אמירה מוסרית ברורה, וזה מה שגורם גם להרס ההתיישבות, וגם להגברת האלימות".
