תביעה: "מדינת ישראל לא מנעה את רצח אמי"

בתה של אסתר גלילי שנרצחה לפני שלוש שנים בידי מסתנן סודני, תובעת כעת את המשטרה והרשויות על רשלנותם, שהובילה, לטענתה, לרצח. בראיון לאתר הקהילתי של שכונות דרום תל אביב, מגולל עורך דינה את הרשלנות הפושעת של המדינה בטיפול בתופעה

קורין, ביתה של אסתר גלילי ז"ל שנרצחה בידי מסתנן סודני בתל אביב לפני כשלוש שנים, תובעת את משטרת ישראל על המחדלים שגרמו לרצח.

באתר הקהילתי של שכונות דרום תל אביב פורסם ראיון עם עורך הדין אדי מאירי, המייצג את גלילי. בקרוב צפוי עו"ד מאירי להגיש תביעות נוספות בשם תושבים המתגוררים באזור התחנות המרכזיות בעיר, התובעים גורמי ממשל בגין הנזקים הרבים שנגרמו להם עקב הזנחת הרשויות.

\
r\n[caption id="attachment_63107" align="aligncenter" width="405" caption="עושים מה שבא להם. (אילוסטרציה)"]

"רצח ידוע מראש"

"כל רצח או הריגה הם נוראים", פתח עו"ד מאירי. "הם משאירים מאחוריהם משפחה שכולה ופגועה וחיים שנקטעו. אבל המקרה של אסתר גלילי ז"ל מכעיס ומקומם במיוחד בגלל הנסיבות האופפות אותו. זה היה רצח ידוע מראש".

"התגלית המדהימה ביותר באירוע הרצח של אסתר גלילי ז"ל היא ששעה לפני הרצח הרוצח היה בידי המשטרה. ממש, לא כביטוי מליצי. שעה לפני הרצח מתקשר בחור ישראלי צעיר (נכנה אותו כאן א"ש) למוקד 100 ומדווח על תקיפה בידי גבר ממוצא סודני. בחורה שהייתה ליד א"ש צועקת ברקע שהוא תוקף אותה ואת חברתה", מתאר עו"ד מאירי את המאורע.

"שוטרים מגיעים לאירוע תוך 3-4 דקות. הם מוצאים את המתלונן והתוקף, ולפי כל העדויות, התוקף הדיף ריח אלכוהול חזק וברור. הם מבינים שמדובר בשיכור. כל כך שיכור, שהוא ניסה להוציא את אחד השוטרים מהניידת!. נשמע מצחיק, נכון? כמו קטע מקומדיה, רק שכאן זו המציאות. נסה אתה לשלוף שוטר מתוך הניידת. יש לדעתך סיכוי שלא תסיים את הלילה במעצר?", תמה עו"ד מאירי, אלא שכשמדובר בסודני, הסיפור הסתיים אחרת.

"השוטרים ראו, ציינו בדו"חות שלהם שהוא היה שיכור באופן בולט, וזהו. הלכו. הסוף ידוע: שעה לאחר מכן הוא נתקל באסתר גלילי ז"ל שחזרה מהמכולת, והיכה אותה למוות. א"ש זיהה אותו עדיין מסתובב ברחובות. הסודני אפילו לא טרח לברוח. פשוט כי אין פחד מהמשטרה שם".

\
r\n[caption id="attachment_63108" align="aligncenter" width="413" caption=""מגן דוד" בתקרת בית הכנסת שהפך לפאב (אתר הקהילתי דרום תל אביב)"]

תרעומת נוספת יש לעו"ד מאירי על התנהלות הרשויות בתיק. "לצערי ולבושתי כאזרח – המדינה מכחישה כל אחריות לאירוע. בנוסף היא מערימה כל קושי אפשרי ומתעלמת בכל צורה אפשרית מכללי הדיון. מסתירה מסמכים, מוסרת מסמכים מטעים, מתעלמת משאלונים, מסרבת לאפשר עיון במסמכים שכבר גילתה את דבר קיומם, סותרת גרסאות קודמות, מעלילה על א"ש שהוא תקף את הרוצח. כל תרגיל אפשרי בספר".

"הם יודעים יותר טריקים מכל אחד אחר. כשסוף סוף הצלחתי לגרום להם להודות שיש פקודה להקמת תחנת לוינסקי, הם העבירו לעיוני פקודה מאוחרת בשנתיים מהפקודה המקורית, בלי למצמץ. בסופו של דבר נאלצתי לפעול שם דרך בית משפט, והוא חייב אותם למסור לי את המסמך המקורי ואפילו פסק נגדם הוצאות".

מבחנת גלילי ועורך דינה, הרצח הוא רק סימפטום של בעיה שהרשויות לא מטפלות בה. "מבחינתנו הרוצח הוא בסך הכל חומר נפץ שהמתין להתפוצץ, והיה ברור שיפגע במישהו. התביעה היא נגד מדינת ישראל ובפרט משטרת ישראל, שלא מנעה את הרצח הזה", אומר עו"ד מאירי.

\
r\n[caption id="attachment_23931" align="aligncenter" width="100%" caption="מסתננים שזה עתה חדרו לישראל (צילום: הקול היהודי)"]

"בכל העולם מסתננים בורחים מהרשויות – בישראל הפוך"

עו"ד מאירי טוען כי אחריות המדינה לרצח אינה רק בשל העובדה שהרוצח שוחרר, אלא בעיקר בשל הרשלנות החמורה בכל הנוגע לטיפול בבעיית המסתננים. "מדינת ישראל נהגה ברשלנות חמורה במקרו ובמיקרו. במקרו יש לנו תופעה ייחודית, שאין כדוגמתה בשום מקום בעולם למיטב ידיעתי. בכל מקום בעולם מסתננים בורחים מהרשויות המקומיות, כי הם יודעים שייכלאו ויישלחו חזרה לארצות מוצאם. בישראל המצב הפוך. המסתננים לא בורחים מצה"ל, אלא ההיפך: הם מחכים לצה"ל".

"כשנכנסתי לחומר גיליתי את "הנוהל": המסתננים עוברים את הגבול ממצרים, מתיישבים בצד הדרך וממתינים…לאיסוף הצה"לי. הם מובאים למתקן שהייה למספר ימים, מתרעננים מהדרך, עוברים ועדת משמורת של משרד הפנים, ואז מדינת ישראל מסיעה אותם על חשבונה, כלומר על חשבוננו האזרחים, היישר לדרום תל אביב.

"אתה קורא את הדברים בפרוטוקולים של ישיבות ועדת הכנסת המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים, הם נאמרים מפי אנשים בתפקידים רשמיים, וכאזרח אינך מאמין. המדינה לא רק שאינה מונעת עבירה על החוק, אלא מסייעת להפר אותו. כסף שיכול היה ללכת להקמה של מתנ"ס חדש עבור ילדי דרום תל אביב או לכל צורך אחר של האוכלוסייה בישראל, בתי חולים, סל תרופות, סיוע לזקנים, חינוך, תשתיות כבישים ועוד אלף נושאים הדורשים פתרון - המדינה מוציאה אותו כדי להסיע את המסתננים מאזור הדרום לתל אביב".

"באופן רשמי כל מסתנן עובר ועדת משמורת, בסופה הוא משוחרר עם תעודת שחרור על תנאי. מה התנאי? ובכן עד סוף לפני כשלוש שנים  היו שני תנאים: האחד היה מה שמכונה "נוהל חדרה-גדרה", כלומר המסתננים שוחררו ממתקן השהיה הראשוני בתנאי, שלא ייכנסו לתחום שבין חדרה לגדרה. התנאי הזה היה כמובן בלוף גמור. לא רק שלא היה עליו שום פיקוח, אלא שכאמור המדינה סייעה למסתננים להפר את "נוהל חדרה-גדרה", כשהסיעה אותם בעצמה לתל אביב".

"התנאי השני היה, שכעבור שלושה חודשים המסתנן יתייצב בפני הועדה שוב לשם בחינת ענייננו או הוצאתו מהארץ. איך אכפו את זה? לא אכפו. 50,000 מסתננים ברחובות תל אביב יעידו זו הייתה אות מתה. חתימה על קרח. כל אחד מהמסתננים חתם על ההתחייבות הזו, ועלה על ההסעה לתל אביב. כך מצאו עצמם תושבי דרום תל אביב במצב שאליו הגיעו. עשרות אלפי מסתננים החיים בשכונות דרום תל אביב, מעמיסים על תשתיות ישנות ולא מספקות ממילא, ומחפשים מה לעשות עם עצמם".

"בינתיים נפתחו שם עשרות בארים, מועדוני הימורים וכל מיני בתי עינוגים לשירות קהילת המסתננים. ברר שכל המצב הזה יתעל עצמו לכיוון בעייתי של אלימות, סמים, זנות והרבה פשיעה כלכלית. אוסיף לזה את העובדה, שיש כאן רוב מוחלט של גברים, כיון שמדובר במהגרי עבודה, ומה תקבל? חבורת גברים שיכורים, משועממים, שאין להם חברה נשית. התוצאה? במקרה הטוב מועדונים רועשים המפריעים לתושבים לחיות חיים נורמליים ובמקרה הגרוע עבירות מין בסיטונאות".

\
r\n[caption id="attachment_31172" align="aligncenter" width="448" caption="מסתננים אפריקאים בדרום ת"א (הקול היהודי)"]

לגבי שאר התביעות בהן הוא מטפל, אומר עו"ד מאירי כי "במקרה שלהם אין מדובר בתביעות בגין מעשה ספציפי, אלא בגין מטרדים, שהמדינה והעיריה גרמו משך שנים וממשיכות לגרום. זה מתחיל בתחנה המרכזית החדשה, שגורמת מזה שנים לנזקי רעש וזיהום סביבתי, ממשיך במשטרה שאינה מגנה על התושבים מפני העבריינות הסדרתית של המסתננים, ומסתיים בעירייה, שמתעלמת לחלוטין מחוקי רישוי עסקים ומתירה למועדוני לילה, בארים, מועדוני הימורים, מסעדות ובתי בושת לפעול בבניינים באין מפריע".

"נראה אותך פותח עסק ללא רישוי. תוך 48 שעות יופיעו פקחים ויסגרו אותך. בנוסף תחטוף קנס ואישום פלילי-מנהלי. ובצדק. כך צריכים הדברים להתנהל במדינת חוק. לעומת זאת, אם מסתנן פותח מועדון במרתף של בנין בשכונת נווה שאנן, אף אחד לא יבוא להפריע לו. המשטרה פוחדת להתעמת איתם, והעירייה אפילו לא חולמת על זה. כשהפקחים כבר מגיעים הם חסרי אונים. אפילו יש להם אומץ לעשות משהו, כעבור חמש דקות המקום נפתח מחדש, ואין לרשויות את הסבלנות והעקשנות להילחם עד לנצחונו של שלטון החוק".

"סיפר לי עד המתגורר במקום מזה שנים, שהפקחים חסרי אונים, כי אין להם אפילו אמצעי זיהוי. נגד מי יגישו כתב אישום על הפעלת עסק ללא רישוי? הרי אותו מסתנן מסרב להציג להם תעודת זיהוי, וטוען שאין לו. באותו רגע מה החלופות? להזמין משטרה ולאסור אותו או לוותר. כיון שממילא המשטרה לא תעשה כלום, הפעולה ה"הגיונית" של העירייה היא לוותר".