ראובן הוא חסד, בין ששת אלה ש"כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה", הוא אהבה, "אהבה בתענוגים". ראשית התיקון של פרשת השבוע, פרשתנו, היא לתקן את ראובן. אחרי שמתקנים את ראובן אפשר להמשיך ולברך את כל שבטי י-ה ולכלול אותם.
ראובן הוא חסד, בין ששת אלה ש"כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה", הוא אהבה, "אהבה בתענוגים". ראשית התיקון של פרשת השבוע, פרשתנו, היא לתקן את ראובן. אחרי שמתקנים את ראובן אפשר להמשיך ולברך את כל שבטי י-ה ולכלול אותם. בפרשת ויחי[א], הפרשה שמסיימת, חותמת, את חומש בראשית, יעקב אבינו מברך את הבנים שלו לפני שהוא נפטר מהעולם. הוא מתחיל מהבן הבכור, ראובן, אחר כך שמעון ולוי לפי הסדר, ולכאורה שלש ה"ברכות" הראשונות לא נשמעות ברכות אלא להיפך, החל מראובן. מה הוא אומר? נקרא בפנים: "ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז", היות שאתה בכורי מגיע לך פי שנים, "יתר שאת ויתר עז". שאת רומז לכהונה, הכהנים נושאים כפים, ו"יתר עז" רומז ל"ויתן עז למלכו", למלכות. אתה הבכור, לכאורה מגיע לך להיות גם הכהן וגם המלך, רק מה? הפסדת. איך הפסדת? "פחז כמים אל תותר", לא תקבל את היתר-היתרון הזה, למה? "כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה". לפני כמה שבועות, כשדברנו על ה"חטא" של ראובן במרכאות, כי "כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה", אמרנו שהוא חלל את יצועי אביו ואת השכינה שעליו. כאן בפסוקים האלה "ראובן בכרי אתה… פחז כמים…", קודם כל נשים לב שכל הברכות כאן נאמרו בלשון שירה, הכל סגנון של שירה. כל התורה זה שירה, אבל חלקים, יש קטעים מסוימים שזה במפורש שירה, ואחד מהם זה הברכות, גם של יעקב וגם בסוף התורה של משה רבינו לשבטים. יש פה שירה מאד מאד יפה, אז כמה שלכאורה הפשט כאן הוא שלילי, מי ששומע את הטעמים, כתוב שמשיח יבוא לגלות טעמי תורה, שומע כאן שירה יפה. יכול להיות פסוק מאד שלילי בשכל, אבל הצלילים והסגנון זה שירה כל כך יפה, שבאיזה רובד לא-מודע היפי של השירה ממתיק כל הדינים שיש בפשט, השכל שיש בפסוקים. זה עיקר הענין של מלך המשיח, לשמוע את טעמי התורה. שוב, יש פה משהו מאד געשמאק לשמוע את הצלילים כאן. "ראובן, בכורי אתה, כחי וראשית אוני, יתר שאת ויתר עז", וגם הפסוק השני, השלילי לכאורה, יש משהו מאד יפה ב"פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה". נתבונן בשם ראובן, בגימטריא שלו. יש לו גימטריא מאד מיוחדת. ראובן = 259. אם מנתחים את המספר הזה למרכיבים הראשוניים שלו זה 7 פעמים 37. 7 מספר סגולי, אחד המספרים הכי חביבים בתורה. גם 37 מספר סגולי, זה גם הבל, אחד הבנים הראשונים של אדם וחוה, אבל יותר מזה, קשור לכל הבריאה. כתוב "הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל", יש כאן שבעה הבלים וכתוב שהקב"ה ברא את העולם בשבעה הבלים, והנה שבעה הבלים עולהראובן. יש משהו מיוחד בילד הזה, שהוא באמת "כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז", יחד עם כל ה"פחז כמים". מה זה "פחז כמים"? שהוא פועל באימפולסיביות, שזה פגם הברית, כמבואר אצלנו במאמר "עידון המידות" ועוד הרבה מקומות. בכל אופן, יש כאן איזה דחף, אולי זה דחף טוב. כמו שהסברנו בשיעורים הקודמים, שהוא רוצה לכבד את האמא. שוב, הוא 7 פעמים הבל, והוא הבכור של יעקב. כתוב "תתן אמת ליעקב". אחד הסודות של אמת, שאם אני מחבר את יעקב, האבא, לבנו הבכור, יעקב פלוס ראובן = אמת, גם מספר מושלם, 21 ברבוע, "אהיה אשר אהיה". זה דווקא יוצא מחיבורו לבנו הבכור, אז יש להם חיבור אמתי, עצמי, שאין את זה באף אחד מהשבטים הבאים. שני המרכיבים האלה של ראובן, 7 ו-37, לכל אחד בפני עצמו יש בן הזוג שלו בתורה. ידוע שיש מספרים מיוחדים, דווקא שני אלה יותר מכל מספר אחר בעולם, שיש להם בני זוג. הבן זוג של ה-7 הוא 13 והבן זוג של 37 הוא 23. היחס בין 7 ל-13, הדבר הכי פשוט, ש-7 הוא הנקודה האמצעית של 13. היחס בין 23 ו-37, שהם חיה ו-יחידה, וגם חדוהו-בכיה, ועוד כמה זוגות בתורה, אבל היחס המספרי הוא שהם 'חתך הזהב' של 60, גם מספר מאד בסיסי, שחתך הזהב שלו הוא 37-23. ראובן הוא 7 פעמים 37. נקדיש את השיעור הזה, דבר תורה הזה, לחשבון, "באו חשבון", "עיניך ברכות בחשבון". אם אני עושה את הגימטריא של כל הברכה שלו. כל הפסוק הראשון, כל גדולתו ומה שראוי להיות, שבעולם הבא ודאי יהיה לו מה שמגיע לו ("יתר שאת ויתר עז"), אבל בעולם הזה הוא הפסיד, אבל גם בעולם הזה יש מתיקות בטעמי ברכתו, ואחד הסימנים בגימטריא של כל הברכה. כל הברכה שלו עולה 13 פעמים 23 ברבוע. ממש אחד מה"גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך". הוא, עולה 7 פעמים 37, ולכל אחד יש את הזוג שלו, וכל הברכה היא 13 פעמים 23 ברבוע. 23 ברבוע זה תענוג[ב] ו-13 זה אהבה. מה זה אומר לי? זה חלק מטעמי תורה, זו המתקה. ראובן הוא חסד בין ששת אלה ש"כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה", הוא אהבה, "אהבה בתענוגים". והנה, אם אני מכה, מכפיל, עושה זיווג, של אהבה עם תענוג[ג] אני מקבל את כל ברכתו, עם הטוב ועם הרע-על-פניו. מה זה אומר? שראשית התיקון של פרשת השבוע, פרשתנו, היא לתקן את ראובן. אחרי שמתקנים את ראובן אפשר להמשיך ולברך את כל שבטי י-ה ולכלול אותם, כמו שרש"י אומר שכולם מקבלים את כל הברכות, אבל ראשית כל צריך את ה"ראובן בכרי אתה וגו'"[ד]. יש רמזים ורמזי רמזים איך משתלבים כאן המספרים אחד עם השני, של 23 מול 37 ו-7 מול 13, אבל נסתפק רק באמירת הדבר הגדול, הכלל, שמ-7 כפול 37 יוצא אהבה פעמים תענוג. אז שה' יעזור שנזכה להגיע ל"מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים" וכך ראובן יבוא על תיקונו בשלום, וכל השבטים יגיעו לשלמותם, ותהיה התכללות אמתית בעם ישראל ואז השכינה שורה (על אתר שלים) ובא לציון גואל.
[ב]תענוג = 529, צירוף ספרות 259 = ראובן. תענוג = "ראובןבכרי… כחי…" (הר"ת שלג התבות, רבכ = ו פעמים 37).
[ג] הכפלת אהבה בענג נותן "ראה חיים עם אשה אשר אהבת", כמבואר במ"א.
[ד] רק "ראובן בכרי אתה", ראשית הברכה, עולה 3 פעמים 13 פעמים 23, נמצא שכל השאר עולה 20 פעמים 13 פעמים 23, ודוק. סוף הברכה, "אז חללת יצועי עלה" = 13 פעמים 59, נמצא שהראש והסוף של הברכה, "ראובן בכרי אתה… אז חללת יצועי עלה" = אהבהפעמים 128 (2 בחזקת 7). כמו שתחלת הפסוק הראשון היא כפולה של 23 כך תחלת הפסוק השני: "פחז כמים אל תותר" = 1242 = 23 פעמים 54 (= 6 צירופי אור).
צביקי בסוק 2 י"א טבת תשע"ב 11:17 צביקי בסוק
צבי 1 י"א טבת תשע"ב 10:26 צבי