"אור וחשך משמשין בערבוביא" ● דעה

הארץ כולה רועשת סביב סרטון בו סא"ל שלום אייזנר מכה בנשקו אזרח דנמרק שהגיע להתעבר על ריב לא לו ולבטא את שנאת ישראל שלו על ידי תמיכה באויבינו.
לכאורה, מה טוב ומה נעים – סוף סוף חיל יהודי מגיב בצורה בריאה לאויב (וכצפוי, מיד התקשורת מתנפלת עליו, ובעקבותיה כל עבדיה במערכת הפוליטית). אמנם, יש מי שטוען (גם בתגובות באתר זה), כי התנהגות מעין זו מופנית על ידי חילי צה"ל, ואף על ידי אותו קצין עצמו (במסע האופניים משכם ליריחו ובקאסר אל יהוד), גם כלפי הפעילים לחיזוק האחיזה היהודית בארץ ישראל, ואם כן אולי אין כל כך מה לשבח ובמה לשמוח.
לכן חשוב מדי פעם להזכר במבט הפנימי על המציאות היום בארץ: בספרי החסידות והקבלה מבואר כי עולם הקליפות מתחלק לשני סוגים – הקליפות הטמאות לגמרי, שאין להן עליה, וקליפת נגה המעורבת טוב ורע. במציאות היום בארץ, למדנו מורנו הרב גינזבורג שליט"א, ישנם גופים השייכים לקליפות הטמאות (התקשורת, בית המשפט והגופים המחוקקים), משום שהם מבוססים על השקפות משובשות וחוסר הזדהות עם היהודים. לעומת זאת, כחות הבטחון שייכים לקליפת נגה, בה אור וחשך משמשין בערבוביא, ולכן פעמים שהם פועלים טוב (במלחמה באויבי ישראל) ופעמים שהם פועלים רע (ביחס לא נכון ליהודים, החל מחסרון בשמירה על חיי יהודים ועד לפגיעה ישירה ביהודים).
מכך עולה כי בהחלט יש לציין לטוב את כחות הצבא (או המשטרה, או השב"כ) כאשר הם נלחמים כראוי באויבי ישראל ובהחלט יש לבקר ולציין אותם לרע כאשר הם עושים מעשים רעים. כך ביחס לצבא ככלל, וכך גם ביחס לקצין פרטי המשרת בתוכו. שהרי, מטבע הדברים, מי שנמצא במערכת של קליפת נגה מצוי גם הוא באותה ערבוביא בעיתית.
כל זה בנוגע ל'שיפוט' ול'אבחון' של מקרים שונים שמתרחשים באותה ערבוביא, אך חשוב להדגיש גם נקודה עקרונית נוספת הנוגעת לבירור קליפת נגה: כדי להגיע לתיקון אמתי, ולא רק להבלחה של ניצוצות טוב לצד התפרצויות של דברים שליליים, קליפת נגה צריכה להכריע למי היא כפופה – האם לצד הקדושה או לקליפות הטמאות. כלומר, האם חילים מקבלים את השראתם מכלי התקשורת ואת הפקודות מהדרג המדיני, הנגוע בכפירה ובאבדן הזהות היהודי, או שהם מקבלים את השראתם מעולם התורה ואת ההוראות כיצד חובה לפעול ואלו פעולות הן אסורות מההנהגה התורנית.
בירור אמיתי יכול להתחולל רק כאשר הצבא בכלל, וכל חיל או קצין בפרט, ידע כי הלכה ברורה היא ש"דברי הרב ודברי התלמיד – דברי הרב קודמין" ובכל מקום בו הפקודות מתנגשות עם ערכי התורה עליו לסרב פקודה, באופן פסיבי (בהימנעות מאיסורים) או גם באופן אקטיבי (בנקיטת יוזמות של הגנה על חיי יהודים, ללא כל היסוס ונקיטת יד רכה המסכנים חיי יהודים ופוגעים בכבוד ישראל). עמידה של חיל בנסיון של סירוב פקודה, כפי שאומרות השמועות ביחס לשלום אייזנר, היא נקודת בוחן חשובה בנטיתו לצד הטוב והחיובי.