בעידוד המשטרה: ערביי עיסאוויה כובשים את הגבעה הצרפתית

מידי יום מגיעים עשרות ערבים מעיסאוויה לגני השעשועים של הגבעה הצרפתית. תושבת השכונה שצילמה בשבוע שעבר רכב פורק כמות נוסעים גדולה מהמותר הותקפה. השוטר שהגיע למקום תמך דווקא בערבים: "איך היית מרגישה אם היו מצלמים אותך" 
גן השלום הממוקם ברחוב אבא ברדיצ'ב בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים, זכה לא פעם להתייחסות באתר הקול היהודי, לאחר שהפך למקום המסמל את המאבק על צביונה של השכונה.
לגן המשחקים הממוקם ברחוב השקט מגיעים מדי יום עשרות ערבים, ברובם מהכפרים עיסאוויה וענתה הסמוכים לשכונה. הנוכחות הערבית מדירה אט אט את ילדי היהודים מהגן, במלחמה שקטה, בה הלוחמים הם ברבים מהמקרים ילדים קטנים, וכלי הנשק כוללים בעיקר מצלמות וקללות.
[caption id="attachment_29835" align="aligncenter" width="491" caption="ערביות בגן שעשועים (הקול היהודי)"]
ביום שני בשבוע שעבר התפתחה במקום תגרה קטנה, במהלכה תקפה אישה ערביה את תושבת השכונה, לאחר שצלמה אותה מסיעה מספר נוסעים גבוה מהמותר.
"ראיתי מיני ואן שבתוכו הרבה יותר נוסעים מהמותר, ורציתי לצלם איך שהם באים עשר וחמש עשרה נשים וילדים ברכב של שבעה מקומות", סיפרה לקול היהודי בתיה קיימן, תושבת השכונה. "הרי אם אני הייתי עושה את זה הייתי מיד מקבלת דו"ח", מסננת קיימן במרמור.
לדברי התושבים היהודים מדובר בתופעה של ממש. כלי רכב פרטיים בהם מותר להסיע חמישה או שבעה נוסעים, מגיעים בזה אחר זה לגן ופורקים עשרה ואף חמש עשרה נשים וילדים ערבים.
"התחלתי לצלם וכשהן ראו מה אני עושה, הנהגת התחילה לצעוק עלי בערבית ולתקוף אותי", מתארת קיימן, שהחזיקה באותו זמן את בתה הקטנה. "היא התחילה לנענע את היד שלי ממש חזק והייתי בשוק. היא היתה אישה מאוד חזקה והתחלתי לצעוק עליה מה את עושה, אני מצלמת ואת מחזיקה את היד שלי".
"אחרי כמה רגעים באו כמה ערביות מהצד וניסו להרגיע אותה כי הם פחדו שהיא תצטלם לא טוב ואני אפנה למשטרה", אומרת קיימן, שהיום כבר יודעת כי חששן של הערביות היה לשווא. "התקשרתי למשטרה וכל הערביות הקיפו אותי וקיללו אותי קללות גסות וצעקו עלי. האישה שתקפה אותי אמרה לי שהיא מעיסוויה ושפה זה פלסטין ולכן מותר לה להיות פה".
אם חשבה קיימן כי השוטרים שיגיעו יטפלו בתוקפת, הרי שמהר מאוד היא התבדתה. "השוטר שהגיע אמר לי שהיה מותר לה לדחוף אותי בגלל שצילמתי, וסירב לעצור או לעכב את הערביה", היא מספרת. "הוא שאל אותי איך הייתי מרגישה עם בן אדם היה נכנס לי לבית ומצלם את הילדים שלי. אמרתי לו שפה זה לא בית אלא גן ציבורי, ואין בעיה שאני אצלם כשהיא עוברת על החוק ומסיעה מעל המותר".
צפו בוידאו שהספיקה קיימן לצלם:
"הרגשתי שאני עשיתי משהו לא בסדר"
השוטר שלא היה יהודי, התייחס בצורה שווה לתוקפת ולמותקפת. "השוטר לקח את הפרטים של שתינו ובסופו של דבר אמר לנו שאנחנו יכולות להגיש תלונה אחת על השניה בתחנת המשטרה".
קיימן עדיין נסערת מיחס השוטר. "הרגשתי שאני עשיתי את העבירה ושאסור לי לצלם לא משנה מה קורה. כל מה שהשוטר עשה לה הוא עשה גם לי. הוא אמר לי שאני מתקשרת למשטרה הרבה ושאני צריכה להיות בשקט ולתת למשטרה לעבוד. הוא הודה שהערבים עושים בעיות בשכונה ושיש גניבות ודברים כאלה, אבל אין מה לעשות והם יכולים להיכנס לשכונה חופשי".
המלחמה על צביונה של הגבעה הצרפתית אינה דבר חדש, אך בניגוד לשכונת פסגת זאב אליה עוברים ערבים רבים, בגבעה הצרפתית התופעה עוד לא החלה להתפשט.
הנוכחות המסיבית של ערבים בשכונה מגיעה מהכפרים הסמוכים שאינם ידועים באהבת ישראל מיוחדת. "בעיסוויה גרים ערבים שהם תושבי ירושלים עם תעודת כחולה והכל, אבל הם לא מדברים עברית בכלל", אומרת קיימן. "זה כפר מאוד מסוכן שאם יהודי יכנס לשם הם יכולים להרוג אותו. רק לפני כמה ימים שוחרר מחבל מעיסוויה שישיב 25 שנה בכלא".
קיימן מתכוונת לג'יהאד עבידי, שסיים לרצות 25 שנות מאסר על חלקו בהקמת חוליה של החזית העממית בירושלים וביצוע מספר פיגועים. "אחרי השחרור הוא הגיע לירושלים ושם פרחים על כל הקברים של "השהידים", ואחר כך רכב על סוס לבן ועשו צעדה ליד הגבעה הצרפתית עד לבית שלו בעיסוויה", מתארת קיימן את מה שקרה במרכז בירת ישראל. "פתחו אוהל ליד הבית שלו ויש שם חגיגות כל יום".
קיימן מציינת כי עבידי אינו מקרה חריג. "בחודשים האחרונים עצרו בעיסוויה יותר ממאה ערבים על זריקות אבנים ובקבוקי תבערה. לדבריה פורסם כי ילד בן שמונה נתפס כבר בפעם השנייה כשהוא זורק אבנים. "ילדים בני שמונה זורקים אבנים אז מה יהיה כשהם יהיו בני 20?". אותם ילדים בני שמונה יש לציין,  מגיעים לשחק בגן בשכונה היהודית הסמוכה יחד עם בני החמולה.
[caption id="attachment_55565" align="aligncenter" width="491" caption="מראה שגרתי בגן השלום (הקול היהודי)"]
"שמאלנים או ימנים - כולם שונאים אותם"
קיימן מאשימה את המשטרה בכך שאינה מטפלת במצב. "הרגשתי שהיתה מלחמה והיא ניצחה ואני הפסדתי", היא אומרת בכאב ומתארת כיצד הערביה יצאה מגן המשחקים בתרועות נצחון. "ההרגשה היא שהגינה היא שלהם והם המלכים פה. אני ממש לא יכולתי לישון בלילה מרוב שזה כאב לי".
ומה עם התושבים היהודים בשכונה? מה דעתם על מה שקורה? 
"אני דתייה אבל כמעט כולם פה חילונים ולא משנה מי זה שמאלנים או ימנים, כולם שונאים אותם", אומרת קיימן. "אבל כולם פה שקטים ולא יודעים מה לעשות ואיך לעשות. בהתחלה חשבתי שהשכנים פה בסדר עם הערבים אבל לא פגשתי שכן אחד ששמח ממה שקורה פה. הבעיה שהם מיואשים. אנשים אומרים שהערבים שולטים כאן ואין מה לעשות".
ממשטרת ישראל טרם נמסרה תגובה לכתבה