לרגל יום ההילולא של הרבי מויטבסק, שעמד בראש עליית תלמידי הבעש"ט לארץ ישראל, נערכה היום סעודת מצווה עם הרב דודקביץ' והתוועדות חסידית עם הרב גינזבורג בבית הכנסת העתיק בטבריה.
היום, א' אייר, חל יום ההילולא של רבי מנחם מנדל מויטבסק, גדול תלמידי המגיד ממזריטש, שעמד בראש עליית תלמידי הבעש"ט לארץ ישראל בשנת תקל"ז ונקבר בטבריה.
כבכול שנה, פקדו רבים את קברו בבית העלמין העתיק בטבריה, ובבית הכנסת העתיק בעיר התקיימה אחה"צ סעודה חגיגית לכבוד ההילולא ביוזמת הרב שי דאום מיצהר והשתתפותו של רב היישוב הרב דוד דודקביץ. בנוסף, יחדש השנה הרב יצחק גינזבורג את מנהגו, ולאחר הסעודה תיערך בבית הכנסת התוועדות חסידית עם הרב.
הרמ"מ מויטבסק, בעל 'פרי הארץ', היה תלמיד המגיד הגדול ממזריטש ותלמיד הבעש"ט. נולד בשנת ה'ת"צ בויטבסק שברוסיה הלבנה לאביו ר' משה שהיה ממקורביו של הבעש"ט. כבר בגיל עשר לערך ניכר בו, ברמ"מ כי הוא בקיא גדול בתורת הנגלה.
"רבי מנחם מנדל מוויטבסק בעצם פרץ את הדרך לארץ ישראל", סיפר לקול היהודי יהודה ליבמן, שחבר לרב דאום לפני שנים בארגון ההילולא. "הוא הראשון שעלה עם עוד מאות רבות של יהודים נוספים לארץ הקודש על מנת להתיישב בה. זו נקראת עליית תלמידי הבעל שם טוב".
"באגרות שלו מספר הרמ"מ על הדרך הקשה שעברו. מסופר שאחת האוניות בדרך טבעה בים והיהודים שהיו בה נספו בדרכם לארץ. גם מהמקומות בהם עברו החסידים בדרך לארץ אסף הרמ"מ יהודים נוספים שיעלו איתם. הרמ"מ אף נפטר בגיל צעיר, יש גרסאות האומרות שנפטר בגיל 49 ויש האומרות בגיל 59. בנוסף לא ידוע על צאצאים שנשארו אחריו. היה להם מסירות נפש אדירה", אומר ליבמן.
ביצהר לא יאמרו קדיש?!
גם הסיפור העומד מאחורי הסעודה הקבועה מופלא ביותר, "חיבור לא מעלמא הדין", כהגדרתו של הרב דאום, שסיפר לקול היהודי לפני מספר שנים על התרחשות המופלאה.
"מספר ימים לאחר חג הפסח בשנת התש"ס, חלמתי חלום ברור ומוחשי, בו התגלה אלי יהודי הדור זקן שאומר לי 'הייתכן שביום ההילולא שלי, בקהילת קודש יצהר לא יאמרו קדיש?!' שאלתי במבוכתי, ועודי חולם, "מי כבודו". הזקן השיב לי "אני מנחם מנדל מויטבסק השפל באמת".
הרב דאום התעורר נפעם והלך לבית הכנסת לתפילת שחרית. בבית הכנסת חיפשתי בספרים את תמונת הצדיק, ולאחר חיפושים בספרים רבים נודע לי כי אין בנמצא תמונה של הרמ"מ מויטבסק.
"מעיון בספרים העוסקים בתולדות החסידות, הופתעתי עד מאוד לגלות כי באותו לילה, א' אייר, יחול יום ההילולא של ר' מנחם מענדל מויטבסק זי"ע וכמובן שאמרתי קדיש בבית הכנסת ויהי לפלא", סיפר הרב דאום בהתרגשות.
בשנה הבאה פנה לרב דאום ראש הישיבה ביצהר, הרב יצחק שפירא והזכיר לו את דבר החלום המופלא מאשתקד. "הרב שפירא אמר בשם הרב יצחק גינזבורג, כי "רבי אומר פעם אחת, וזה ציווי לכל החיים".
בשנת התשס"ד, התגייס מנהל הת"ת ביצהר, ר' יהודה ליבמן, שיזם הדבקת מודעות בכל הארץ ואף ארגן סעודת מצווה מרכזית בבית המדרש העתיק של הרמ"מ בטברי'ה, בהשתתפות רבנים וברוב עם.
"בד בבד עם סיפורו המופלא של הרב שי דאום קראתי רבות על ר' מנחם מענדל זי"ע. התוודעתי לתורתו ואיגרותיו המיוחדות, על עלייתו המופלאה לארץ ישראל ומה שמשך אותי במיוחד להתקרב ולהתקשר עם דמותו המופלאה היו מאמציו המיוחדים להשכנת שלום בית בעם היהודי בניסיון שלא צלח לפגוש את הגאון מוילנא זי"ע יחד עם בעל התניא זי"ע", סיפר הרב ליבמן.
על פי ספרי תולדות החסידות, הצטער הרמ"מ כל ימיו, על "שלא שבר את הדלת ודיבר עם הגר"א וסיים את המחלוקת". אחרי שחש כי נכשל בהשכנת שלום, בשלה בלב האדמו"ר ההחלטה, כי על מנת להביא את הגאולה חייבים לבוא לארץ ישראל.
"כשהגיע הרבי ארצה, השתדך עם משפחת רבנים ספרדית. הנהגתו המרוממת ואיגרותיו המלאים חיבת הארץ והדרכה לשמור על אחדות ישראל ולא לפגוע במתנגדים לחסידות ועוד ועוד כל אלו שבו את ליבי. עצם העובדה כי צדיק קדוש שכזה מגדולי ממשיכם של הבעש"ט והמגיד ממעזריטש זי"ע טמון ברגבי הארץ הקדושה בעיר הקודש טבריה וההשתטחות על ציונו הק' בהישג יד, בלי צורך לצאת מארץ הקודש".
ליבמן מדגיש כי היותו של רבי מנחם מנדל מויטבסק, "הרבי של ארץ ישראל", מחייבת את מיישבי הארץ הקדושה ואוהביה, "ממשיכי דרכם של הרמ"מ זי"ע וכלל תלמידי הבעש"ט והגר"א שסללו לנו את הדרך לשיבת ציון וגאולת הארץ בקדושה וטהרה", להתאמץ ולהמשיך את פועלו הקדוש על ידי פרסום והפצת תורתו ומעשיו המופלאים לקרב את הגאולה.
ליבמן מוסיף כי, "כשאנו עולים כל שנה לציון יש לנו אמירה, שאנחנו פה בארץ ישראל לא מכוח הציונות החילונית, כי אם מכוחו של הרמ"מ מויטבסק, מראשוני העולם לארץ. הציונות רק תפסה "טרמפ" על המהלך של הויטבסקער. זה מוסר לציבור, שהדמויות שלנו בארץ ישראל אינם דמויות של חילונים כי אם של גדולי החסידות שעלו עוד לפני הציונים לארץ ישראל".
לסיום מציע ליבמן כי, "צריך לשנות את ספרי ההסטוריה. צריך לספר מי הם באמת הראשונים שעלו לארץ, שכספו לציון, שמסרו עליה את נפשם באמת".
בוזלגלו 2 י"ד אייר תשע"ג 17:04 בוזלגלו
רחמים 1 א' אייר תשע"ג 22:32 רחמים