"הפתרון האמיתי הוא כיבוש עזה. ישראל מעדיפה שקט"

ד"ר ראובן ארליך, בכיר בקהיליית המודיעין הישראלית, מצהיר כי ישראל מעדיפה משיקולים שאינם בטחוניים, רגיעה זמנית בה החמאס ממשיך במירוץ התחמשות אינטנסיבי, על פני פתרון אמיתי לבעיית הטרור מעזה. "הסיבוב הבא יהיה מסובך הרבה יותר".

מזה כשבועיים מוגדר המצב בדרום המדינה כ'רגיעה', הנשמרת באדיקות בעיקר על ידי צה"ל. ארגוני הטרור העזתיים, לא מהססים לירות מפעם לפעם מטח של פצצות מרגמה או טילי גראד, וצה"ל מגיב באופן נקודתי. עיקר הפעילות, מתחת לפני השטח, היא פעילות שקדנית ומתמדת להגדלת ארסנל הנשק ברצועה – הן בכמותו והן באיכותו הקטלנית.

ד"ר ראובן ארליך, אלוף משנה במילואים המשרת במספר תפקידים מודיעיניים, ועומד בראש מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית, טוען בריאיון עם הקול היהודי, כי בטחון מדינת ישראל נפגע בשל מירוץ ההתחמשות של ארגוני המחבלים בתקופות רגיעה, אך מאידך מרוויחה תקופה של שקט יחסי לאזרחיה. ארליך שרת בחיל המודיעין של צה"ל בעיקר כאיש מחקר המתמחה בעניינים סוריים, לבנוניים ופלסטינים ופרש משרותו הצבאי לאחר 30 שנות שרות בהן שמש בתפקידי מטה ומבצעים, פרסם חמישה ספרים בסוגיות סוריות-לבנוניות ובענייני מודיעין והוא מרצה לתחומים אלו.

שירות הביטחון הכללי מצביע בפירוש על תקופת הרגיעה, כמו גם הרגיעה שקדמה לזו הנוכחית, כזמן שנועד להמשך ההתחמשות של החמאס. "אלה באים לידי ביטוי בהגברת הברחת הכספים לרצועה, אך בעיקר בהברחת אמצעי לחימה איכותיים בהיקף רב לתחומי הרצועה. בשנת 2010 הוברחו לרצועה מאות רבות של רקטות תקניות (רובן לטווחים ארוכים של 20 ו-40 ק"מ), כאלף פצצות מרגמה, עשרות (בודדות) של פריטי נ"ט, טונות של חומרי  נפץ תקני ושל חומרי גלם לייצור חומרי נפץ", אומרים בשב"כ.

עוד לפני מתקפת הטרור על גבול מצרים, שכבר איננה נחשבת כאי של בטחון במזרח התיכון המתנדנד, הפך חצי האי סיני לנתיב ההברחות המרכזי להברחת הנשק לרצועת עזה, אשר מקורו בעיקר מאיראן, שממשיכה להיות גורם מניע מרכזי מאחורי ארגוני הטרור והחיזבאללה, באספקת אמצעי לחימה איכותיים, במימון פעילות, הכשרת פעילים צבאיים והכוונת פעילות.

ד"ר ארליך, מה ישראל מרוויחה לטווח הארוך מהרגיעה, הרי כולם מודים שמדובר בהפוגה לצורך התחמשות בנשק שיופנה נגד אזרחי ישראל?

"אני מאלה שחושבים שפתרונות מושלמים הם בלתי אפשריים. הרגיעה מנוצלת על ידי שני הצדדים. כמו שחמאס מתחמש כך ישראל יכולה להתכונן מודיעינית, ולמצוא פתרונות הגנה לאזרחיה. אותו דבר קורה גם בסיטואציה מול הלבנון והחיזבאללה. כל רגיעה אמנם מגבירה את העימות הבא, אך גם למלחמה יש אפקט דומה".

אלוף פיקוד העורף אמר השבוע כי מתגברת ההערכה של צה"ל על התכנות קרובה למלחמה כוללת נגד ישראל. מה דעתך?

"תרשה לי לא להתייחס לדבריו ולדברי אלו שהגיבו לו", הוא משיב ספק בצחוק ספק במבוכה.

"שליטה בעזה - פתרון נכון מבחינה טכנית, לא פוליטית"

בשיחת רקע עם גורמים בכירים בצה"ל לאחר שרשרת הפיגועים בדרום לפני כשבועיים, הם מסבירים במבוכה כי על אף הסיכון האסטרטגי שטמון מהותית בתקופות הרגיעה, ישראל איננה נכנסת למערכה נגד ארגוני הטרור. "המצב הביטחוני יושב על כנו רק בשליטה מוחלטת ברצועה ובציר פילדלפי", הם אמרו נחרצות. דברים דומים אמר גם אל"מ (מיל') הרב הגר בריאיון שנערך עימו בקול היהודי.

ארליך מסכים עם הקביעה, אך בו בזמן מסתייג ממנה. "טכנית זה נכון. היות ואני לא נמנה על אלו שחושבים שצריך לשלוט על מיליון וחצי תושבי הרצועה, אני גורס כי צה"ל ומדינת ישראל פונה לפתרון הרע במיעוטו. במזרח התיכון פשרה רעה, עדיפה ממלחמה טובה", הוא אומר.

כלומר, בגלל הפוליטיקה והרצון להתנער מעזה, ישראל מביאה על עצמה מתקפות עתידיות?

"אני לא חושב שסיבוב מלחמתי נוסף או שניים, יביאו לניצחון נוקאאוט של ישראל. ברור שהסיבוב הבא יהיה יותר בעייתי מזה שהיה קודם, בגלל שבהתאם לרגישות עם הגבול המצרי, שהפך להיות זירה של ארגוני טרור".

אתה מזכיר את ארגוני הטרור, מה בכל מה שקשור להפיכה במצרים, האם הנשק של הצבא המצרי יכוון נגדנו בסיבוב הבא?

"יש לעקוב בעיקר אחרי האחים המוסלמים והגורמים הפונדמנטליסטים במצרים. אני לא חושב שיש מי שכשיר כרגע להעריך תהליכים ארוכי טווח שמתרחשים המרחב הערבי כולו, איך הם ישפיעו עלינו, והאם לטובה או לרעה".

נראה כי אל"מ ארליך הוא דוגמה טובה לדרך החשיבה וקבלת ההחלטות של קהיליית המודיעין הישראלית.  התנהלותה של ישראל מול ארגוני הטרור בעזה, דומה לנטילת משככי כאבים לטיפול בגידול מתפשט. היא איננה נעשית על ידי בחינת תהליכים ארוכי טווח, אלא בעיקר מתוך מטרה לייצר עוד מנה של שקט לזירה האזרחית בישראל, על אף שברור כי השלווה הזמנית תסתיים במוקדם או במאוחר בפיצוץ גדול ולא מוכר בעוצמתו.