נמלה חדשה שאינה קיימת בישראל, המשתייכת למשפחת נמלי האש, כמעט "עשתה עלייה" בתוך משלוח של גרעיני חמנייה. פקחי משרד החקלאות זיהו את הנמלים במכולה שהגיע מארצות הברית, המכולה נאטמה ושלחה חזרה לארץ המוצא
לפני מס' ימים גילו פקחי השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, במהלך בדיקת משלוח של גרעיני חמניות למאכל (גרעינים שחורים) שהגיע מארה"ב, נמלים בלתי מוכרות. פקחי המשרד אספו את הנמלים ושלחו אותן להגדרה באוניברסיטת ת"א. התברר שהחשדות של מפקחי ההסגר היו מוצדקים – ההגדרה לא אחרה לבוא ובישרה כי המדובר בנמלים ממין המשתייך למשפחת נמלת האש הגדולה - Formicidae: Myrmicinae: Solenopsis sp., מין שלא נמצא בארץ.
נמלת האש הגדולה נחשבת כנגע פולש, הגורם נזקים גדולים מאוד לחקלאות ולבני אדם בדרום מזרח ארה"ב. רוב הנמלים נוכשות (בדומה לנחש) בני אדם או בעל חיים, ומפרישות על פצע שנוצר חומצה פורמית שגורמת לגירוי של העור. נמלת האש עוקצת ומחדירה מתחת לעור רעל אלקלואידי בשם Solenopsin. חומר זה גורם לכאב עז ולצריבה חזקה הדומה לכאב שנוצר לאחר כוויה מאש. מכאן ניתן לנמלה הזו את שמה נמלת האש (Fire ant). עקיצה זו יכולה להיות קטלנית לבני אדם בעלי רגישות לרעל Solenopsin.
נמלת האש הגדולה ניזונות מצמחים צעירים וזרעים וגורמות להפחתת ייבול בשדות גידול הפלחה. לעתים קרובות הן תוקפות בעל חי קטן כמו ציפורים ועגלים שזה עתה נולדו, והורגות אותו.
בגלל כושר ההישרדות של נמלת האש הגדולה, הנזק שהיא גורמת לחקלאות ולבני אדם והקושי בהדברה שלה, נמלה זו נחשבת כמין פולש בעל חשיבות רבה ביותר.
לאחר שהתברר סוג הנמלה, נאטמה המכולה עם הגרעינים הנגועים, ונשלחה חזרה לארץ המוצא.
בניגוד למינים מקומיים, שנמצאים בשיווי משקל ביולוגי, למין חדש ש"עושה עלייה" לישראל אין אויב טבעי בשרשרת המזון. במקרים כאלה, החרקים מתרבים ללא יכולת טבעית לשלוט על האוכלוסייה. התוצאה – אוכלוסיית חרקים אשר "אוכלת אך אינה נאכלת", הגורמת נזק בלתי הפיך לצומח ולחי בישראל. אכילת הצמחים גורמת לנזק לגידולים חקלאיים ופוגע במגוון צמחיית הבר בישראל, וקיים סיכוי גבוה שהם יהפכו למזיקים צמחיים ויסבו נזק לחקלאות ולצמחייה בארץ.
פגיעה בצמחיית הבר עלולה להתבטא בהכחדת מיני צמחים מקומיים. בעלי חיים, ציפורים וחרקים מקומיים, החיים על מינים אלה לא יכולים להתקיים והם נעלמים. מכאן שחדירת מין חרק חדש עלולה לגרום נזק אקולוגי בלתי הפיך שלא ניתן להערכה.
ניסיון העבר מלמד כי הברחה של מיני חרקים שונים משבשת את כל האיזון האקולוגי עד כדי פגיעה בבני אדם. כך, חרק החומייני לא היה קיים בישראל, בשנות ה- 80 עשה החומייני "עלייה" ושיבש את כל האיזון האקולוגי. נחילים של חומייני זכורים לכולנו מאותה תקופה, שמעבר לאי הנוחות לבני אדם, יצרו שיבוש בכל שרשרת המזון בטבע. במשך שנים רבות לא היה לחומייני אויב טבעי בשרשרת האקולוגית והוא התרבה מעבר לכל פרופורציה. רק לאחר שנים נוצר לחומייני אויב טבעי בשרשרת האקולוגית, אשר הוריד את כמותו בישראל.
הכתבה באדיבות דוברות משרד החקלאות ופיתוח הכפר
