ישראל נכנעת לאויביה בגלל שלטון המוסר המעוות • דעה

אם ייחתם הסכם בין ישראל לחמאס, ייחשב הדבר כעוד כניעה של הממשלה לארגון טרור. מדינת ישראל אינה יכולה להתמודד עם החמאס, לא בגלל חוסר ביכולות מבצעיות, אלא בגלל ערכי המוסר המעוותים של בג"ץ ושל התקשורת. ואולי דווקא מכך תבוא הבשורה

הסכם הפסקת אש הוא הסכם כניעה

בשעת כתיבת שורות אלו טרם ניתן להעריך האם אכן ייחתם בקרוב הסכם הפסקת אש, או שהמבצע יימשך ואף יתעצם.

עם זאת, עצם קיומה של ההתלבטות ואי הודאות, גם בקרב בכירי ההנהגה הישראלית, על כדאיותו של ההסכם המוצע כעת, מאפשר ההערכה שהסכם כזה או אחר, בתנאים הנוכחיים או בתנאים משופרים מעט יותר, אכן עומד לפתחנו. גם אם בניגוד לפרסומים, הצבא ימשיך את המבצע, כנראה שעוד כמה ימים ולאחר עוד כמה לחצים של מנהיגים זרים, ייחתם הסכם. אם הסכם מסוג זה לא היה כלל עולה על הפרק היינו שומעים אמירות אחרות מדוברי הממשלה.

אם אכן ייחתם הסכם כזה, זו תהיה הודאה מצד ממשלת ישראל שהיא אינה יכולה לספק ביטחון לאזרחי ישראל. אומנם היא מחזיקה בצבא הטוב במזרח התיכון, בחיל האויר מהטובים בעולם, ובמערכות טכנולוגיות המתקדמות ביותר, אך ביטחון היא אינה יכולה לספק.

אם אחרי שנים של ירי טילים על ישובי הדרום, ואחרי שתי מערכות שבהם צה"ל התעמת עם ארגון החמאס, מדינת ישראל יוצאת וידה על התחתונה, הרי שהיא כנראה חלשה יותר ופגיעה יותר.

כל הסכם שיכלול את המשך שלטון חמאס כדבר לגיטימי, ואת המשך היכולת שלו להתחמש ולהתכונן למערכה הבאה, והיא בוא תבוא בהכרח, הוא הסכם כניעה של ממשלת ישראל.

מי ימצמץ בפעם הבאה ?

מספרי ההרוגים בעזה כמו גם מספר המבנים המופצצים בה אינם פרמטר במשוואת הנעלם, מי ניצח ומי הפסיד במערכה זו. החמאס ותומכיו אינם סופרים את הנתונים הללו. השאלה המרכזית היא לא מי הרג יותר, אלא מי מהצדדים יפחד להתחיל את העימות הבא. בעוד חודשיים או שנה, כשאירוע מקומי זניח יתרחש, והוא בהכרח יתרחש, כי ארגוני הטרור ימשיכו להחזיק נשק, מי מהצדדים יעדיף "לא להסלים את האירוע" ? ישראל או חמאס ? מי ימצמץ ?

להמחשה, תרחיש סביר ביותר: בעוד כמה חודשים, תת ארגון פלוני בשכונה פלונית בעזה ינסה להביך את החמאס ויבצע פעולה לוחמנית כלשהי כנגד ישראל. זה יקרה בגלל עימות פנימי, בגלל משחקי כוח, או שמא זה יהיה בכלל על רקע עליית מחירי הדלק. לא משנה הסיבה.

מערכות האיכון והאיתור המשוכללות עולות על החוליה, ומסק"ר צה"לי מתביית עליה. אלוף הפיקוד ושר הביטחון בשיחת ועידה עם רה"מ, והטייס מחכה לאישור הירי.

יינתן אישור או לא יינתן אישור ?

התמונות שירוצו בראשו של רה"מ הן תמונות הטילים באשקלון, אשדוד, באר שבע, ת"א ובעצם איפה לא, והוא יצטרך להכריע האם נכנסים לעוד סבב.

התשובה לשאלה מי ניצח ומי הפסיד בסבב הנוכחי טמונה בתשובה לשאלה מה יחליט רה"מ בתרחיש הזה.

בעקבות אירועי הימים האחרונים, מה לדעתך הוא יחליט ?

עכשיו, אחרי שענית על שאלה זו, בוא נחזור לשאלה הקודמת, מי ניצח בסבב הנוכחי ?

הממשלה הנוכחית נתפשת כממשלה לאומית באופן יחסי, ויש רגליים לדבר שההרכב הנוכחי, עם שינויים כאלו ואחרים יהיה גם ההרכב הבא של ממשלת ישראל.גם אם מפלגות ימין נוספות יצטרפו לממשלה, לא נראה שהקו המרכזי הולך להשתנות באופן מהותי לטובה.

בעזה, כמו בלבנון, ישראל התמודדה בשנים האחרונות מול ארגוני טרור, לא אחת ולא שתים, ובשתי הגזרות הללו ישראל לא הצליחה לייצר הרתעה, היינו, הבנת הצד השני שסבב נוסף יזיק לו יותר מלישראל. לכאורה ההיפך הוא הנכון. החזבאללה אוסף רק עוד ועוד טילים, והחמאס יחל בכך בדיוק חצי שעה לאחר כניסת ההסכם לתוקף.

חזבאללה לא אוסף טילים כדי לסחור בברזל, והחמאס לא הולך להקים את "מרכז ג'עברי לשלום". הארגונים הללו הוקמו למען מלחמה בנו, והם רק הולכים ומתחזקים עם השנים ועם כל סבב לחימה בנחישות להתעמת איתנו.

שלטון ערכי המוסר המעוות

מה באמת כל כך מסובך כאן ?

מדוע מדינה שניצחה בקלות מספר צבאות אויב בששה ימים, מתקשה בעימותים מול ארגונים של כמה אלפי לוחמים ?

הקושי של המדינה הוא מהתסבוכת התקשורתית – משפטית – מוסרית של הלחימה באוייב המתחבא בקרב אוכלוסיה אזרחית. ההכרעה איך להילחם קשורה היטב למחיר שאותו המדינה מתקשה לשלם, כל עוד ערכי המוסר שלה נקבעים בבג"ץ ובערוצי הטלויזיה.

המדינה הכריעה שהיא כפופה לשלטון שני הגופים הללו, והם מגבילים את יכולותיה להילחם.

על כן המדינה תעדיף להיכנע שוב ושוב בפני אויביה, ולצערי אני מעריך שהסבב הבא, לכשיתרחש, יהיה בתנאים קשים עוד יותר, ובלבד שתעמוד בסטנדרטים של מוסר הלחימה המעוות.

האור בקצה המנהרה, כך נדמה לי הוא שהמציאות הזו תתרסק בפרצוף של הרבה יהודים, ויום אחד היהודים יחליטו שהם מחפשים שלטוןן מסוג אחר, שלטון שכפוף למערכת חוקים אחרת, ולמוסר מלחמה אחר.