מאות משתתפים מתומכי ההתיישבות ואוהדיה מרחבי הארץ כולה לקחו חלק באירוע מרשים ומרגש, שהתרחש ביום שישי, לקביעת מזוזות במבנה המרכז לתרבות ארץ ישראלית בשדמה שבמזרח גוש עציון
מאות משתתפים מתומכי ההתיישבות ואוהדיה מרחבי הארץ כולה לקחו חלק באירוע מרשים ומרגש, שהתרחש ביום שישי, לקביעת מזוזות במבנה המרכז לתרבות ארץ ישראלית בשדמה שבמזרח גוש עציון [caption id="attachment_75698" align="aligncenter" width="368"] סגן השר בן דהן קובע מזוזה בשדמה (Elad Pessach Photography) האירוע החותם חמש שנות מאבק מול אנרכיסטים ואנשי שמאל כמו גם מול כוונות הממשלה בעבר למסור את המקום לידי הערבים, התקיים במעמד אישי ציבור בהם יו"ר מועצת גוש עציון דוידי פרל, כלת פרס ישראל הגברת גאולה כהן, סגן שר הדתות ח"כ הרב אלי בן דהן, חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, מועמד 'הבית היהודי' למועצת ירושלים עו"ד הרצל יחזקאלי ובהשתתפות מאות מתומכי ההתיישבות וארץ ישראל. את האירוע פתחו בדברי ברכה ראשי תנועת 'נשים בירוק', יהודית קצובר ונדיה מטר, שהקפידו לקרוא להחלת הריבונות הישראלית על כלל שטחי יהודה ושומרון ולא להסתפק בהקמת ישובים. "החלת ריבונות ביהודה ושומרון משמעותה שהארץ שלנו ואינה מיועדת למקח וממכר. זו דרישתנו מהממשלה, מהכנסת ומהציבור כולו", אמרה קצובר שהקריאה את דברי ברכתו של יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, לאירוע. לאחר דברים אלה נשא דברים סגן שר הדתות, חבר הכנסת הרב אלי בן דהן שהכריז כי משדמה תצא הקריאה לצאת ולהפריח עוד ועוד מקומות ברחבי הארץ. "שדמה תהיה ישוב גדול ופורח", קרא הרב בן דהן שסיפר על הדברים ששמע כתלמיד לפני ארבעים שנה בבית מדרשו של הרב צבי יהודה קוק אודות הקשר בין עם ישראל לארצו. "אמרו חכמים שאדם אינו עומד על הבנת דברי רבו אלא לאחר ארבעים שנה. אחרי ארבעים שנה אני מבין את הסיבה לכך שהרב צבי יהודה חזר מדי שבוע בשיעור פרשת שבוע על הערך הגדול של ארץ ישראל לעם ישראל. שאלנו לא פעם מה הסיבה שהוא חוזר על כך ללא הרף, והיום אני מבין שרק החזרה הבלתי פוסקת הזו של האמירה הזו המלאה בביטחון באמונה ובתקווה היא שמכניסה את מהותם אל הלבבות". בהמשך דבריו הכריז הרב בן דהן: "לא תהיה ריבונות אחרת בארץ ישראל אלא רק למדינת ישראל. נחזור על האמירה הזו עוד ועוד ללא הרף. רק החזרה הזו תיטע את הדברים בתוכנו. עוד יהיו כאן משפחות וילדים ומכאן תתרחב הריבונות על כל יהודה ושומרון ונמשיך להיאחז בכל מקום ומקום". ראש מועצת גוש עציון, דוידי פרל, הביע גם הוא ביטחון בהיאחזות העתידית בשדמה. "יהיה כאן ישוב קבע. לא נשקוט עד שיגיעו לכאן משפחות רבות". עוד הוסיף והרעיף דברי ברכה על פעילותן של ראשי 'נשים בירוק' שהביאו להיאחזות במקום. "האובססיביות של יהודית ונדיה מובילה אותנו להמשיך ולחזק". את דבריו חתם פרל בהכרזה: "נהיה פה כמה שיותר וכמה שיותר חזק". עו"ד הרצל יחזקאל שבכהונתו כראש מינהלת הר חומה השכנה לשדמה ליווה את המאבקים להיאחזות יהודית במקום, הזכיר את המאבקים מול אנרכיסטים שניסו לקבוע שינויים ועובדות בשטח ולהעביר בפועל את השטח לבית-סאחור. כך גם הזכיר את הניסיון להעביר החלטה למסור את השטח לידי הפלשתינים בתואנה של בניית בית חולים ואת המפגשים הרבים וההפגנות נגד המהלכים השונים. "היו הפגנות ומפגשים והצלחנו. זה מוכיח שנחישות מצליחה ואין סיבה שלא נתיישב בכל מקום". בנימה אישית נשאה דברים חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי וסיפרה כיצד הגיע למקום לפני ארבע שנים, עם וביוזמת בעלה, אלי רפאלי, בליל חורף קר אל מבנה פרוץ חלונות בו התקיימה הופעה של הזמרת קרני אלדד, ובאירוע זה בו ניסתה להתמודד עם הקור התחברה אל העשייה והחזון שבמקום. מועלם-רפאלי הוסיפה והזכירה את חשיבות המאבק התודעתי על ארץ ישראל במקביל לעשייה המעשית בשטח לשיפוץ ושיקום המבנה בשדמה. לדבריה מאבק זה הוא "חלק מהאמירה הפשוטה שידענו לצטט מהמקאמה של נעמי שמר על אותו אדם פשוט שהולך וחוזר ואומר שארץ ישראל שייכת לעם ישראל". בהמשך האירוע נשאה דברים הגברת גאולה כהן שסיפרה על תחושת ההתרגשות המלווה אותה בכל אירוע של חיזוק ההתיישבות בארץ ישראל, התרגשות השוברת שיאים מאירוע לאירוע. עוד סיפרה על תקוותה שבפעם הבאה שתגיע לאירוע בשדמה תהיה זו השעה בה תוכל להכריז על החלת הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון. לאחר דבריה של גאולה כהן נשא דברים אחרון הדוברים, הרב ירון דוראני, רב הישוב נוקדים ומראשי הועד למען שדמה יהודית שדיבר בשבח ההנהגה הבוגרת המתווה את דרכה לדור הצעיר. "הדיבורים בונים מציאות. הדיבורים בונים בנו את הכוח לעשות. הדור המבוגר מחנך אותנו ומוביל לעשייה רבה ומפיח בנו אנרגיה". לאחר הדברים פנה הקהל לשלב קביעת המזוזות בפתחיו של המבנה, ולאחר מכן התכנס הקהל לתכנית אמנותית של שירה לקראת שבת עם הזמרים דוד ליטקה,סטיב רודן ושלום וייסברג כשברקע תערוכת ציוריו של הצייר שמואל מושניק מחברון. האירוע כולו הסתיים בפרץ ריקודים ובהבטחה לחזור ולקדם את האחיזה היהודית בשדמה עד להפיכת המקום לישוב פורח המבטיח את הרצף הטריטוריאלי בין שכונת הר חומה הירושלמית לגוש עציון.